לוחמי התמורות
 | |
| עטיפת הספר | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | הרב ארז משה דורון |
| איורים | חוה דורון |
| שפת המקור | עברית |
| תורגם לשפות | אנגלית |
| סוגה | פנטזיה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת לב הדברים |
| תאריך הוצאה | 2007 |
| מספר עמודים | 415 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 002556430 |
לוחמי התמורות הוא ספר פנטזיה עברית שכתב הרב ארז משה דורון, מחסידי ברסלב, שעניינו הוא רוחניות יהודית.
הספר יצא בשנת 2007 בהוצאת לב הדברים, מבוא חורון, המוציאה לאור את כתבי הרב דורון. בשלושת החודשים הראשונים נמכרו כ-10,000 יחידות,[1] ובשלושת החודשים שלאחר מכן נמכרו עוד כ-5,000.[2] ב-2008 תורגם הספר לאנגלית תחת השם "The warriors of transcendence" בתרגומה של רחל דינה מיסק ובעריכת אלן קרפט-יפה.
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפרולוג מתוארת בריאת העולם על ידי "מחולל התמורות", שברא גם את הרוע, המכונה "חיוויא". במהלך השנים התפשט המין האנושי על פני ארץ בני קדם והקים חמש ערים גדולות בנות מיליוני תושבים. בראש הממלכה, ממלכת בני קדם, עמד מלך הכתר הלבן. כעבור 5,000 שנים מהבריאה החל חיוויא ללחוש מחשבות של יאוש וחולשה אל הנהרות שהשקו את חמש הערים הגדולות. אט אט החלו לפרוץ סכסוכים פנימיים בין יושבי הערים, עד שלבסוף המלך נרצח בשנתו. באותו לילה פלשו שכירי חרב מארץ הצפון והחריבו את הערים עד היסוד. כמה אלפי פליטים שהצליחו להימלט מחורבן הערים התיישבו ביערות הצפון וסביב ימת המלך.
חיוויא השתמש בחומרי הבניין של הערים ההרוסות כדי להקים את "עיר המגדל". המגדל כלל שבע קומות, כל אחת בעלת תכונות מיסטיות יחודיות, ואיכלס מאות אלפי תושבים. בכל קומה שלט קיסר אחר, משרתו של חיוויא. העיר אוכלסה על ידי נערים שנישבו מהערים הגדולות, ובהשפעתו של חיוויא סוברים שהם בני הקיסרים. למעשה, לקיסרים אין ילדים, שכן הם התעקרו עקב המשקה הכחול של חיוויא, שמעניקים חיי נצח לשותה אותם. בעל התמורות, שליחו של מחולל התמורות, מאמן את בני הכפרים, שנמלטו מהערים הגדולות כשנחרבו, לכיבוש מחודש של העיר. אנשיו של בעל התמורות מתמחים בשיטת לוחמה הנקראת "ריקוד סערה", שפותחה על ידי מחולל התמורות, ונקראים "רוקדי סערה".
גיבורי הספר הם עולו, בנו סג, סיהרא, אחיה צלאי, ומאן, שהוכשרו להיות לוחמי תמורות לקראת המלחמה האחרונה על גורל ממלכת בני קדם מול חיוויא, ישות הרשע שמרעילה את מחשבותיהם של השותים ממימי הנהר אליו הוא מזרים את מחשבותיו האפלות.
התמה המרכזית של הספר היא המאבק בין אור לחושך. הלוחמים ברוע הם לוחמי התמורות - אנשי רוח ובעלי מוסר שחיים בכפרים. הספר מלמד כי כל אחד יכול להיות לוחם ולהשפיע על גורל העולם דרך בנייה של האני העצמי והתמודדות עם הרוע החיצוני. הספר מתאר את ייסורי הנפש של הדמויות, החולשות והניסיונות של כל אחת מהן לנוכח האתגרים המוצבים בפניה כמשל להתחבטויות הנפש שעובר האדם. רוב הדמויות המרכזיות בספר הן מעין אלגוריה לכוחות מרכזיים שקיימים בעולם הרוחני, שמהווים במובן מסוים גם אב טיפוס לכוחות מרכזיים בחברה ובנפש האנושית. לכל אחת מהדמויות ישנו מסלול ייחודי משלה, כאשר לכל אחד ישנו תפקיד אחר במשימה הגדולה של מלחמת הטוב נגד הרע.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מחולל התמורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
מי שהביא את הגל הגדול, הוליד את השקופים, הצמיח לבני האדם כנפיים בסוף הספר.
בעל התמורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שליחו של מחולל התמורות, היכלו מעבר להר האש.
מלך הכתר הלבן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מלך בני קדם, נרצח בתחילת הספר על ידי שבעת יועציו.
שבעת הקיסרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שבעת יועציו של מלך הכתר הלבן, מחריבי חמשת הערים, בוני עיר המגדל, ויוצרי עשרת הממירים.
עשרת הממירים[עריכת קוד מקור | עריכה]
עשרה יצורי אופל שנוצרו על ידי שבעת הקיסרים, תפקידם הוא להמיר אנשים מבני הכפרים לעבודת המגדל. נהרגו על ידי עולו
מאן[עריכת קוד מקור | עריכה]
מומר, לקראת סוף הספר חזר להיות לוחם תמורות, ולחם עם לוחמי התמורות במערכה האחרונה.
חיוויא[עריכת קוד מקור | עריכה]
שד שלחש לחישות למי הנהר וגרם למימיו להפוך לשחורים, בסוף הספר נוצח על ידי סיהרא.
סיהרא[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחותו של צלאי, לוחמת תמורות, הגיעה אל בעל התמורות ובסוף הספר ניצחה את חיוויא.
צלאי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחיה של סיהרא, לוחם תמורות, ילד שובב, לקח אבן מאבני המגדל, מצא את הגלימה עם מפת מנהרות הזמן והואשם כי התנקש באחד הקיסרים.
עולו[עריכת קוד מקור | עריכה]
אביו של סג, לוחם תמורות, הרג את עשרת הממירים, עבר הכשרה ארוכה במדבר הלבן, ראה את בעל התמורות.
סג[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנו של עולו, קיבל מאחד הממירים משחק דומה למשחק הכוחות. בעקבות כך עולו לוקח אותו איתו. בארץ האפרים הירוקים הוא אובד ולקראת סוף הספר מוצא את אביו.
טקלא[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבר ילדות של עולו, מתחזה לבעל התמורות.
לוחמי התמורות[עריכת קוד מקור | עריכה]
לוחמי התמורות הם בני הכפרים, פשוטי העם, שמתכוננים להילחם בחיוויא ובחייליו - הצללים, הקיסרים ובני עיר המגדל. הם מוכשרים במספר מיומנויות, אחת מהם הוא ריקוד סערה, ריקוד איטי בהתחלה שעובר למהיר מאוד עם הזמן. לוחמים שיודעים לרקוד את הריקוד נקראים רוקדי סערה, הוא נראה תמים, אך למעשה מדובר באמנות לחימה.
לוחמי התמורות מאמינים במחולל התמורות שמשגיח עליהם תמיד ורוצה בטובתם.
לוחמי התמורות ויהדות[עריכת קוד מקור | עריכה]
שמות הגיבורים לקוחים מהארמית של התלמוד ושל ספר הזוהר. התלמוד והזוהר הם גם הרקע הרוחני מאחורי המסר של הספר. לדוגמה, חיוויא הוא נחש בארמית וסיהרא היא הלבנה (בשפה המדרשית והקבלית היא הפן הנקבי באלוקות, השכינה).
הרב דורון עושה שימוש גם בתורת רבי נחמן מברסלב. תפקידה המכריע של סיהרא במאבק הסופי מבטא את התפיסה הברסלבית ביחס לתפקיד הפרט במאבק ברוע ובקידום הגאולה. המאבק בין כוחות הטוב והרוע מתקיים תוך ציפייה לבואו של מחולל התמורות היחיד והמיוחד, שירפא את הריקנות השולטת בכל.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יפה גולדשטיין, אפוקליפסה נוסח ברסלב, באתר ערוץ 7, 3 במאי 2007
- לקט ראיונות מהטלוויזיה בישראל על הספר
- ראיון על הספר בטלוויזיה הדרום אפריקאית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מעיין כפיר, "כל אחד יכול להיות לוחם תמורות", באתר "אש התורה"
- ^ ריאיון עם הרב ארז משה דורון, באתר "פורטל מצווה גדולה להיות בשמחה - חסידות ברסלב"