לואי דרקייה דה פלפואה
 | |
| דרקייה דה פלפואה כפי שצולם ב-1942 | |
| לידה |
19 בדצמבר 1897 קאור, לוט, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
29 באוגוסט 1980 (בגיל 82) Carratraca, מחוז מאלגה, ספרד |
| שם לידה |
Louis Darquier |
| מדינה |
צרפת |
| מעסיק |
הקומיסריאט הכללי לענייני יהודים |
| תפקיד |
|
| מפלגה |
אקסיון פראנסז |
| פרסים והוקרה |
מסדר פרנציסקה |
  | |
לואי דָרְקְיֶיה דה פֶּלֶפּוּאָה (בצרפתית: Louis Darquier de Pellepoix; 19 בדצמבר 1897, קאור - 29 באוגוסט 1980, ליד מאלגה שבספרד) היה ראש הקומיסריאט הכללי לענייני יהודים תחת משטר וישי בצרפת בין השנים 1944-1942.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
דה פלפואה לחם במלחמת העולם הראשונה. בשנות ה-30 של המאה ה-20 היה חבר בכמה התארגנויות פוליטיות שדגלו באידאולוגיה פשיסטית ואנטישמית. ב-6 בפברואר 1934 נפצע במהלך הפגנות סוערות של תנועות הימין בצרפת, דבר שהוסיף למעמדו הציבורי. בתקופה זו החל שיתוף הפעולה שלו עם ארגונים אנטישמיים בגרמניה.
דה פלפואה ביטא בפומבי את דעותיו הקיצוניות. בין השאר אמר ב-1937: "מוטל עלינו, עם כל הדחיפות שבדבר, לפתור את הבעיה היהודית, בין אם על ידי גירוש או טבח". דו"ח בריטי משנת 1942 כינה אותו אחד האנטישמים הגרועים ביותר בצרפת. ב-1938 הציע דה פלפואה, שכיהן כחבר מועצת פריז, כי ייקבע לכל יהודי צרפת מעמד של זרים ויוטלו עליהם הגבלות חמורות בתחומי התרבות והכלכלה.[1]
במאי 1942 הוא מונה לעמוד בראש ה"קומיסריאט הכללי לענייני יהודים" במקומו של קסאבְיֶיה וָלָה שלמרות דעותיו האנטישמיות ניסה לנהל מדיניות עצמאית צרפתית ביחס ליהודים ולכן פוטר מתפקידו על ידי הגרמנים. בניגוד לקודמו שהיה מועמד מטעם ממשל וישי נבחר דה פלפואה שהיה פרו-נאצי ומעריץ של ההיטלריזם על ידי הגרמנים. הוא ואנשי צוותו פעלו בברוטאליות ובתאוות בצע תוך שהם מתעלמים ממשרדי ממשלה אחרים או מעכבות טכניות וחוקתיות. נאמר כי פיליפ פטן בעצמו כינה את דה פלפואה, שהיה ידוע כאיש גס ואכזרי, "מר עינויים". בתקופתו גדלו ההתעמרות והדיכוי של יהודי צרפת והוגבר קצב הגירוש למחנות הריכוז. בין היתר היה דה פלפואה מראשי מבצע גירוש היהודים מפריז, בו גורשו כ-13,000 יהודים למחנות השמדה. בפברואר 1944 פוטר דה פלפואה בהוראת הגרמנים שחששו כי דמותו הגרוטסקית פוגעת באינטרסים שלהם בצרפת.[2]
בשנת 1947 נידון דה פלפואה למוות שלא בפניו באשמת שיתוף פעולה עם הנאצים, אך הוא נמלט לספרד, שם היה מוגן תחת משטרו של פרנסיסקו פרנקו.
באוקטובר 1978 אמר בריאיון לעיתון הצרפתי "ל'אקספרס" כי תאי הגזים באושוויץ לא שימשו כדי להרוג בני אדם, אלא רק כאמצעי לחיטוי נגד כינים, וכי הטענות על ההרג בשיטה זו היו שקרים שהומצאו על ידי היהודים.[3] הראיון עורר סערה ודיון ציבורי רחב בצרפת.
דה פלפואה מת ב-1980, במאלגה שבספרד.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לואי דרקייה דה פלפואה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מרים ברגמן, דראנסי, המכון לחקר התפוצות, 1998, עמ' 26 (מופיע גם במרים ברגמן, היהודים בצרפת בתקופת ממשלת וישי, משואה י"ז, עמוד 190)
- ^
המשרד הכללי לעניני יהודים, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
- ^ ילקוט מורשת, מהדורה 28, בית עדות ע"ש מרדכי אנילביץ' וספרית פועלים, 1979, עמ' 103.
