לואיס אלוורז

לואיס אלוורז
Luis Walter Alvarez
לידה	13 ביוני 1911; סן פרנסיסקו, ארצות הברית
פטירה	1 בספטמבר 1988 (בגיל 77); ברקלי, ארצות הברית
ענף מדעי	פיזיקה
מקום מגורים	ארצות הברית
מקום לימודים	אוניברסיטת שיקגו; התיכון הפוליטכני של סן פרנסיסקו ;
מנחה לדוקטורט	ארתור קומפטון
מוסדות	אוניברסיטת קליפורניה בברקלי
תלמידי דוקטורט	Lawrence H. Johnston, ריצ'רד מולר
פרסים והוקרה	פרס נובל לפיזיקה (1968); היכל התהילה הלאומי לממציאים (1978); מדלית ג'ון סקוט (1953); פרס אנריקו פרמי (1987); פרס אלברט מייקלסון (1965); המדליה הלאומית למדעים (1963); פרס אלברט איינשטיין (1961); גביע קולייר (1945); מדליית ההצטיינות (1947); California Scientist of the Year (1960); עמית האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים; עמית החברה הפיזיקלית האמריקאית ;
בן או בת זוג	Geraldine Smithwick; Janet L. Landis
צאצאים	ולטר אלוורז
תרומות עיקריות
	תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים.
חתימה

לואיס וולטר אלוורז (באנגלית: Luis Walter Alvarez;‏ 13 ביוני 1911 – 1 בספטמבר 1988) היה פיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1968.

חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלוורז נולד בסן פרנסיסקו, בן לשושלת של רופאים. את לימודיו החל באוניברסיטת שיקגו, עד לקבלת תואר הדוקטור ב-1936. במהלך מלחמת העולם השנייה השתתף בפרויקט מנהטן ואף הוטס כצופה מדעי בגיחה שנשאה את הפצצה שהוטלה על הירושימה. אלוורז ותלמידו לורנס ג'ונסטון תכננו את הנפצים שבהם השתמשו בפצצות האטום בניסוי טריניטי ובנגסאקי. בנוסף לעבודתו בפרויקט עסק במחקר הקשור למכ"ם וטכנולוגיות ניווט. ב-1945 זכה בגביע קוליר (Collier Trophy) מטעם הממשלה האמריקאית על פיתוח ה-GCA ‏ (Ground Controlled Approach system, מערכת ניווט הנשלטת מהקרקע), בעזרתה יכולים טייסים להנחית מטוס בתנאי ראות גרועים.

לאחר המלחמה פנה להמצאת הסינכרוטרון, סוג של מאיץ חלקיקים. אלוורז זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1968 "על תרומותיו לפיזיקת החלקיקים, ובפרט על גילוי מספר גדול של מצבי תהודה, שנתאפשר בזכות פיתוח טכניקה של תא בועות מימני וניתוח הנתונים". בעזרת הגילוי התאפשר למדענים ללמוד את החלקיקים קצרי-החיים שנוצרו במאיצי חלקיקים.

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ביחד עם בנו הגאולוג, וולטר, הציע אלוורז בשנת 1980 את התאוריה לפיה התנגשותו של אסטרואיד בכדור הארץ היא שגרמה להיעלמות הדינוזאורים באירוע הכחדת קרטיקון-שלישון, וכן סיפק את ההסבר לכמויות הגדולות של היסוד אירידיום הקשורות ל"גבול K/T": ה"קו" הגאולוגי שמעבר לו אין בנמצא מאובני דינוזאורים. עשר שנים לאחר העלאת התאוריה, התגלו ראיות במכתש ענק בשם "צ'יקשולוב" בחצי האי יוקטן במקסיקו כי במקום פגע אסטרואיד ענק, והפגיעה תוארכה לתקופה בה נכחדו הדינוזאורים. תאוריה זו הייתה מקובלת על חוקרים רבים כסיבה להכחדת הדינוזאורים, אולם בשנים האחרונות התגלו ממצאים המערערים על נכונותה.

אלוורז הציע אף פתרון לבעיה שהטרידה את חוקרי רצח קנדי. בסרט הצילום של הרצח, שצילם אברהם זפרודר, רואים את ראשו של קנדי נע באופן אלים לשמאל ולאחור, מיד לאחר שנפגע בכדור שהגיע, על פי ועדת וורן, משמאל ומאחור, כאשר על פי חוקי התנע היה צריך לנוע קדימה ולימין. מחקרו של אלוורז, שכלל הדגמה באמצעות ירי במלון, הראה כי קיים אפקט נוסף שאותו יש לקחת בחשבון, והוא אפקט "הנעת הסילון" לפיו לחץ הדם והמוח המותזים אל מחוץ לחור היציאה שנוצר מיציאת הכדור מהגוף, יוצר אפקט סילון לכיוון ההפוך מזה שממנו בא הכדור, והודף את ראשו של הקורבן לירי אל הכיוון ממנו הגיעה הירייה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי ו. אלוורז, "הכחדות כתוצאה מפגיעת מטאוריטים רבי-עוצמה", פי האטום ד-2, יוני 1988.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא לואיס אלוורז בוויקישיתוף

לואיס אלוורז, באתר פרס נובל (באנגלית)
לואיס אלוורז, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
biography/Luis-Alvarez לואיס אלוורז, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
לואיס אלוורז, באתר "Find a Grave" (באנגלית)

זוכי פרס נובל לפיזיקה
1901‏-1925	רנטגן (1901) • לורנץ, זימן (1902) • בקרל, פ' קירי, מ' קירי (1903) • ריילי (1904) • לנארד (1905) • תומסון (1906) • מייקלסון (1907) • ליפמן (1908) • מרקוני, בראון (1909) • ואלס (1910) • וין (1911) • דאלן (1912) • אונס (1913) • לאואה (1914) • ה' בראג, ל' בראג (1915) • לא חולק (1916) • ברקלה (1917) • פלאנק (1918) • שטארק (1919) • גיום (1920) • איינשטיין (1921) • בוהר (1922) • מיליקן (1923) • סיגבאן (1924) • פרנק, הרץ (1925)
1926‏-1950	פרן (1926) • קומפטון, וילסון (1927) • ריצ'רדסון (1928) • ברויי (1929) • רמאן (1930) • לא חולק (1931) • הייזנברג (1932) • שרדינגר, דיראק (1933) • לא חולק (1934) • צ'דוויק (1935) • הס, אנדרסון (1936) • דייוויסון, תומסון (1937) • פרמי (1938) • לורנס (1939) • לא חולק (1940-1942) • שטרן (1943) • רבי (1944) • פאולי (1945) • ברידג'מן (1946) • אפלטון (1947) • בלקט (1948) • יוקאווה (1949) • פאוול (1950)
1951‏-1975	קוקרופט, וולטון (1951) • בלוך, פרסל (1952) • זרניקה (1953) • בורן, בותה (1954) • לם, קוש (1955) • שוקלי, ברדין, בראטיין (1956) • יאנג, לי (1957) • צ'רנקוב, פרנק, תם (1958) • סגרה, צ'מברלין (1959) • גלייזר (1960) • הופסטדטר, מסבאואר (1961) • לנדאו (1962) • ויגנר, גופרט-מאייר, ינסן (1963) • טאונס, באסוב, פרוכורוב (1964) • טומונאגה, שווינגר, פיינמן (1965) • קסטלר (1966) • בתה (1967) • אלוורז (1968) • גל-מאן (1969) • אלפוון, נל (1970) • גאבור (1971) • ברדין, קופר, שריפר (1972) • אסאקי, גיאור, ג'וזפסון (1973) • רייל, הייוויש (1974) • בוהר, מוטלסון, ריינווטר (1975)
1976‏-2000	ריכטר, טינג (1976) • אנדרסון, מוט, ולק (1977) • קפיצה, פנזיאס, וילסון (1978) • גלאשו, סלאם, ויינברג (1979) • קרונין, פיץ' (1980) • בלומברגן, שולוב, סיגבאן (1981) • וילסון (1982) • צ'נדארסקאר, פולר (1983) • רוביה, מיר (1984) • קליצינג (1985) • רוסקה, ביניג, רורר (1986) • בדנורץ, מילר (1987) • לדרמן, שוורץ, שטיינברג (1988) • רמזי, דמלט, פאול (1989) • פרידמן, קנדול, טיילור (1990) • דה-זֶ'ן (1991) • שרפק (1992) • הלס, טיילור (1993) • ברוקהאוז, שול (1994) • פרל, ריינס (1995) • לי, אושרוף, ריצ'רדסון (1996) • צ'ו, טנוג'י, פיליפס (1997) • לפלין, שטורמר, צוי (1998) • 'ט הופט, פלטמן (1999) • אלפרוב, קרמר, קילבי (2000)
2001-היום	קורנל, קטרלה, וימן (2001) • דייוויס, קושיבה, ג'אקוני (2002) • אבריקוסוב, גינזבורג, לגט (2003) • גרוס, פוליצר, וילצ'ק (2004) • גלאובר, הול, הנש (2005) • מאת'ר, סמוט (2006) • פר, גרינברג (2007) • נאמבו, קובאיאשי, מסקאווה (2008) • קאו, בויל, סמית' (2009) • גיים, נובסלוב (2010) • פרלמוטר, שמידט, ריס (2011) • הרוש, וינלנד (2012) • אנגלר, היגס (2013) • אמאנו, אקסאקי, נקמורה (2014) • קג'יטה, מקדונלד (2015) • ת'אולס, הולדיין, קוסטרליץ (2016) • וייס, בריש, ת'ורן (2017) • אשקין, מורו, סטריקלנד (2018) • קלו, מאיור, פיבלס (2019) • פנרוז, גז, גנצל (2020) • מנבה, האסלמן, פאריזי (2021) • אספה, קלאוזר, ציילינגר (2022) • אגוסטיני, קראוס, ל'ווילייה (2023)