לא תרצח
| מקרא | שמות, כ', י"ב |
|---|---|
| משנה תורה | ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק א' |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו רפ"ט ספר החינוך, מצווה ל"ד |
  | |
לֹא תִרְצָח הוא הדיבר השישי מעשרת הדיברות. פירוש האיסור הוא איסור נטילת חייו של אדם אחר. "לא תרצח" הוא אחד משלושת החוקים שאיסורם הוא בגדר "ייהרג ובל יעבור", בנוסף לעבודה זרה וגילוי עריות. אך גם ביחס אליו קיים הסייג "הבא להורגך השכם להורגו", וכן ניתן ליטול את חייו של מי שנפסק לו עונש מוות.
מהות האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הדיבר "לא תרצח" הוא גם אחת משבע מצוות בני נח, ולכן לפי התורה אסור לאף אדם להרוג אדם אחר, למעט מקרים מיוחדים שנקבעו בהלכה היהודית, כגון מחיית זכר עמלק, מיתת בי"ד ורודף ומוסר.
על פי ההלכה היהודית, אדם העובר על הלאו "לא תרצח" במזיד, חייב מיתת בית דין לאחר שיועמד למשפט אלא אם מדובר במקרה של רצח בשוגג ואז ההורג גולה לעיר מקלט. האיסור מוגדר כלאו, כלומר איסור שהתורה מציינת במפורש ובלשון של "לא תעשה" כך וכך.
הציווי מופיע בפרשת יתרו שבספר שמות, ובפרשת ואתחנן שבספר דברים בעשרת הדיברות. איסור הרצח נדון במקומות נוספים בתורה, אך הלאו מופיע רק בעשרת הדיברות.
לאחר שנגזר דינו של ההורג אדם בכוונה ומדעת עצמו (במזיד) בבית דין, ממונה "שליח בית דין" שתפקידו להרוג את הרוצח.
דין הרוצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרמב"ם מסכם את הדין במשנה תורה:
"כל הורג נפש אדם מישראל – עובר בלא תעשה, שנאמר "לא תרצח" (שמות כ', י"ב; דברים ה', ט"ז). ואם רצח בזדון בפני עדים - מיתתו בסיף, שנאמר "נקום יינקם" (שמות כ"א, כ'). מפי השמועה למדו שזו מיתת סיף; בין שהרג את חברו בברזל, בין ששרפו באש – מיתתו בסיף".[1]
הרמב"ן דורש את הלאו "לא תרצח":
"הנה צויתיך להודות שאני בורא את הכול בלב ובמעשה, ולכבד האבות בעבור שהם משתתפים ביצירה, אם כן השמר פן תחבל מעשה ידי ותשפוך דם האדם אשר בראתי לכבודי ולהודות לי בכל אלה... כי תחבל עניין כבוד האבות לכפור באמת ולהודות בשקר, כי לא ידעו את אביהם ויתנו כבודם לאחר, כאשר יעשו עובדי ע"ז אומרים לעץ אבי אתה (ירמיה, ב', כ"ז), ולא ידעו אביהם שבראם מאין. ואחר כן הזהיר לא תגנוב נפש, כי הוא כמו כן גורם כזאת. וכן סדר המצות בחומרן ועונשן כך הוא, אחר ע"ז שפיכות דמים..."
יהרג ואל יעבור[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ייהרג ואל יעבור
בנוסף, על-פי ההלכה היהודית, "לא תרצח" הוא אחד משלושת החוקים שאיסורם הוא בגדר "ייהרג ובל יעבור", בנוסף לעבודה זרה וגילוי עריות.
כופר[עריכת קוד מקור | עריכה]
ציווי מיוחד נאמר בתורה על בית דין, שלא ייקחו 'כופר' - ממון, מהנידון למוות על מנת לפוטרו מהעונש המוטל עליו, והוא אחת ממצוות לא תעשה, ונלמד מהכתוב ”וְלֹא תִקְחוּ כֹפֶר לְנֶפֶשׁ רֹצֵחַ אֲשֶׁר הוּא רָשָׁע לָמוּת כִּי מוֹת יוּמָת” (ספר במדבר, פרק ל"ה, פסוק ל"א).
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| דיני נפשות ביהדות | ||
|---|---|---|
| מיתה שלא בידי בית דין | מיתה בידי שמיים • הבא במחתרת • הבא להורגך השכם להורגו • רודף • מוסר • קנאים פוגעים בו • מורידין ולא מעלין • גואל הדם | |
| מרכיבי הדינים | סנהדרין בלשכת הגזית • סנהדרין קטנה וסנהדרין גדולה • עדות • התראה | |
| איסורים ומצוות | רצח במשפט העברי • לא תרצח • ייהרג ואל יעבור • מסירות נפש • קידוש השם • לא תעמוד על דם רעך • עדים זוממים • פיקוח נפש • קדושת החיים • שמירת הנפש • מאבד עצמו לדעת | |
| שונות | כרת • הכנסה לכיפה • קם ליה בדרבה מיניה • עיר מקלט • שינוי הדין • המתת חסד בהלכה • הפלה • שור הנסקל • דיני בני נח | |
| ארבע מיתות בית דין | ||
| חייבי סקילה | עבודה זרה • נערה המאורסה • חילול שבת • מסית • מדיח • ברכת השם • קללת אב ואם • משכב בהמה • משכב זכר • שוכב עם אמו • שוכב עם אשת אביו • שוכב עם כלתו • בן סורר ומורה • מכשף • בעל אוב • ידעוני | |
| חייבי שרפה | בת כהן שזינתה • שוכב עם אישה ובתה או אשה ונכדתה • שוכב עם בתו או נכדתו | |
| חייבי הרג | עיר הנידחת • רוצח | |
| חייבי חנק | אשת איש • הכאת הורים • גונב איש • זקן ממרא • נביא שקר | |
| שבע מצוות בני נח | |
|---|---|
|
