לא תלך רכיל בעמיך

לא תלך רכיל בעמיך
(מקורות עיקריים)

מקרא	ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז
משנה תורה	ספר המדע, הלכות דעות, פרק ז'
ספרי מניין המצוות	ספר המצוות, לאו ש"א ספר החינוך, מצווה רל"ו

לא תלך רכיל בעמיך היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור להעביר מידע שעלול לסכסך, או לספר לשון הרע. מקור האיסור בספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז.

גדרי המצווה

בתורה ישנו איסור על רכילות ”לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ” (ספר ויקרא, פרק י"ט, פסוק ט"ז), ומבואר בתלמוד (תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף ל"א, עמוד א') שנכלל בזה לאסור על דיין שהיה מהמיעוט המזכה לספר למחויב שהוא היה מהמזכים ופלוני ופלוני חייבוהו, והוסיפו על כך גם את הפסוק ”הוֹלֵךְ רָכִיל מְגַלֶּה סּוֹד” (ספר משלי, פרק י"א, פסוק י"ג), המלמד לאסור לספר כל דבר הנאמר לאדם על סמך אמון שלא יספר.

הרמב"ם כתב ב"משנה תורה":

המרגל בחברו עובר בלא תעשה, שנאמר: 'לא תלך רכיל בעמיך'. ואף על פי שאין לוקין על דבר זה, עוון גדול הוא, וגורם להרוג נפשות רבות בישראל, לכך נסמך לו 'לא תעמוד על דם רעך'... איזהו רכיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר כך אמר פלוני כך וכך שמעתי על פלוני, אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם. יש עוון גדול מזה עד מאד, והוא בכלל לאו זה, והוא לשון הרע, והוא המספר בגנות אף על פי שאומר אמת. אבל האומר שקר, נקרא מוציא שם רע על חברו (רמב"ם דעות ז א-ב).

הכסף משנה מדייק ברמב"ם שהרכילות אסורה גם כשהמדבר סבור שאין בזה גנאי, עצם הפעולה של הטענת דברים מזה לזה, הרי זה נכלל באיסור רכילות. כסף משנה שם).

עוד כתב הרמב"ם:

אמרו חכמים: שלוש עבירות נפרעין מן האדם בעולם הזה ואין לו חלק לעולם הבא, עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים, ולשון הרע כנגד כולם... ולא נחתם גזר דין על אבותינו במדבר אלא על לשון הרע לבד... ויש דברים שהן אבק לשון הרע, כיצד... שיאמר שִתקו מפלוני, איני רוצה להודיע מה אירע (רמב"ם דעות ז).

טעמי המצווה

על פי היהדות, חברה לא יכולה להתקיים כאשר יש רכילויות ולשון הרע בין אחד לשני, רכילות גורמת לריבים וסכסוכים, חברה אנושית ללא רכילות היא חברה טובה יותר. רש"ר הירש כותב "במקום שרוח רכילות שולטת, אין להאמין בריע ואין לבטוח באלוף, כל אדם חייב לשמור פתחי פיו, לבל יספר לאחר על ענייניו הפרטיים" (הרב הירש פרשת קדושים פרק יט פסוק טז).

ראו גם

• איסור לשון הרע