לאופולד גמלין
 | |
| לידה |
2 באוגוסט 1788 גטינגן, נסיכות הבוחר מהנובר  |
|---|---|
| פטירה |
13 באפריל 1853 (בגיל 64) היידלברג, הדוכסות הגדולה של באדן |
| ענף מדעי | כימיה, רפואה. |
| מקום מגורים | גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות ברג |
| מקום לימודים | |
| מנחה לדוקטורט |
פרידריך שטרומאייר, יוזף פרנץ פון ז'אקה |
| מוסדות |
אוניברסיטת היידלברג |
| תלמידי דוקטורט |
פרידריך ולר |
| פרסים והוקרה | אוניברסיטת היידלברג |
| הערות | בנו של המדען יוהאן פרידריך גמלין. |
| תרומות עיקריות | |
| גילוי ה-Potassium ferricyanide | |
  | |
לאופולד גמלין (בגרמנית: Leopold Gmelin; 2 באוגוסט 1788 - 13 באפריל 1853) היה כימאי ורופא גרמני.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
גמלין נולד ליוהאן פרידריך גמלין ב-1788. הוא למד רפואה וכימיה באוניברסיטאות גטינגן, טובינגן ווינה. בשנת 1813 החל להרצות על כימיה באוניברסיטת היידלברג.
כארבע שנים אחרי כן, הפך לפרופסור לכימיה ולרפואה. ב-1822, גילה את אשלגן הבלוטות כחול אלחוטן[1] (Potassium ferricyanide). הוא כתב על הגילוי שלו בספר 'מדריך לכימיה' (בגרמנית; Handbuch der Chemie). בשנת 1827 גילה את הטאורין ביחד עם פרידריך טידמן(אנ'). גמלין מת ב-1853 בהיידלברג. אחד מתלמידיו היה הכימאי פרידריך ולר.
