לאונרדו בוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לאונרדו בוף, 2003

לאונרדו בוף (Genézio Darci Boff; נולד ב-14 בדצמבר 1938) הוא תאולוג, פילוסוף, הוגה דעות, לוחם לזכויות אדם ונזיר פרנציסקני ברזילאי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בוף סיים את לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת מינכן בשנות ה-70. בוף השתתף בגיבוש הרעיונות הראשוניים של "התאולוגיה של השחרור", המתייחסת לחובתה של הכנסייה לעמוד לצד העניים במאבקם לשחרור, להיות אמפתית כלפיהם, אך גם לחיות עימם בעוני מבחירה ולהילחם יחד כקהילה על זכויותיהם. בשנות ה-80 פרסומיו כנגד העושר והעוצמה שצברה הכנסייה יצרו סכסוך בינו לבין מרכז הכנסייה ברומא, והוא נידון על ידי הכנסייה לשתיקה כפויה (העונש החמור ביותר האפשרי למעט סילוק מן הכנסייה) והושעה מכל תפקידיו. בעקבות לחץ ציבורי העונש הוסר אחרי שנה. עם זאת, בוף המשיך להתבטא כנגד הכנסייה, ובשנות ה-90, לאחר איומים בענישה נוספת, הוא עזב את הכנסייה. בשנת 2001, על פעילתו למען העניים הוא זכה בפרס הקיום הנכון. כיום הוא חי בברזיל ומשמש פרופסור לתאולוגיה ואתיקה באוניברסיטת ריו דה ז'ניירו ועודו פעיל בתחום זכויות האדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאונרדו בוף בוויקישיתוף