כת צבאית
.jpg)
כת צבאית, הקרויה גם חונטה צבאית (בספרדית: Junta militar), או בקיצור חונטה ("אספה", "מועצה"), היא צורת משטר המונהג במשותף על ידי קציני צבא בכירים, בדרך כלל בעקבות הפיכה צבאית. לעיתים מנהלת הכת הצבאית בעצמה את ענייני המדינה, ולעיתים היא ממנה את אחד מחבריה או אדם אחר לעמוד בראש הממשלה.
בניגוד למשטרים דיקטטוריים אחרים, הנבנים סביב אדם מסוים שתופס את השלטון, חונטות נוטות לתפוס את השלטון בדרך כלל במקרים של אי-יציבות פוליטית. כך, למשל, היווה החשש מהקומוניזם עילה לתפיסת השלטון בידי חונטות במדינות שונות בעולם בין שנות ה-50 לשנות ה-70.
להלן רשימה של חונטות ששלטו במדינות החל משנות ה-50:
- ארגנטינה (1955–1958, 1966–1973, ו-1976–1983)
- צ'ילה (1973–1990)
- יוון (1967–1974)
- ניגריה (1966–1979, 1983–1998)
- אתיופיה (1974–1987)
- מיאנמר (1988–2016, 2021–)
- מצרים (2011–2012), (2013–)
- סודאן (2019–)
- ניז'ר (2023-)
בעוד חונטות אלה ידועות לשמצה, בפורטוגל הנהיגה חונטה את מהפכת הציפורנים ב-1974, כשלב ביניים בדרך להפיכתה של המדינה לדמוקרטיה.
מקור השם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שנפוליאון בונפרטה הדיח את פרננדו השביעי, מלך ספרד, והכתיר במקומו את אחיו ז'וזף בונפרטה, נוצר ואקום שלטוני בספרד. את מקום המלך מילאו חונטות שקמו בדרום ספרד, במקומות שלא נכבשו על ידי הצרפתים. הקריאולים במושבות הספרדיות באמריקה הלטינית ניצלו את ההזדמנות והקימו חונטות משלהם בתואנה שהם כפופים למלך אך לא לחונטות שהתיימרו להחליפו ושהמנדט שלהן הצטמצם לספרד עצמה, מה גם שהיכולת של ספרד לשלוט במושבותיה התבטלה. אותן חונטות מקומיות הובילו בסופו של דבר לעצמאותן של המושבות, ובהיסטוריה המקומית הן זכו למקום של כבוד. לימים, כאשר קבוצות קצינים תפסו את השלטון במדינות שונות באמריקה הלטינית, הן הכתירו את עצמן בתור "חונטות" כדי לנכס לעצמן את היוקרה של מוסד החונטות המקוריות.