כתב המחול אשכול-וכמן

כתב המחול אשכול-וכמן הוא כתב מחול שפותח בשנת 1958 על ידי שני ישראלים: הכוריאוגרפית נועה אשכול ותלמידה אברהם וכמן (לימים פרופסור לאדריכלות). כתב מחול הוא מערכת סמלים המאפשרת להגדיר את תנועת הגוף האנושי. כתב המחול אשכול-וכמן מתבסס על מערכת כדורית המחלקת את המרחב לשמונה כיוונים, כשלכל נקודה במרחב יש מיקום במערכת. על מנת לנתח את התנועות השונות מיוצג כל איבר על ידי ציר האורך שלו, כך שהגוף מותווה כמערכת צירים בדומה לאלו המחלקים את פני כדור הארץ. מערכת הסימנים מתארת את מיקומו ומסלולו של כל איבר על פני הכדור.

התפתחות הכתב והשפעתו

הכוריאוגרפית נועה אשכול למדה נגינה בפסנתר מגיל צעיר. בהגיעה לעולם המחול בשנות הארבעים המוקדמות, זיהתה פער גדול בין הוודאות שבלימודי הנגינה והשימוש בתווים ברורים ואובייקטיביים לעומת לימודי המחול שנעשו בעל פה וללא תמלול פורמלי של החומר התנועתי. אשכול חשה צורך לגשר על פער זה, ומשנתוודעה לכתב המחול של רודולף פון לאבאן החלה ללמוד אצל זה האחרון בלונדון, אנגליה. אולם אשכול חשה אכזבה מאופיו הסובייקטיבי והבלתי מדויק של כתב לאבאן וראתה צורך בכתב שמתאר את מצבי הגוף בלבד באופן מוחלט. מששבה לארץ עבדה אשכול עם תלמידה מאוניברסיטת תל אביב, אברהם וכמן, על היסודות של כתב התנועה. וכמן תרם ככל הנראה את העיקרון הבסיסי של מערכת מטווה המבוססת על כדור, כמו גם את האיורים לספרם "כתב תנועה" (יחד עם ג'ון האריס) שיצא בלונדון ב-1958. הכתב, בהתפתחותו הראשונית, כלל מגוון מאוד מצומצם של סמלים לעומת אלו שהתפתחו במרוצת השנים שלאחר מכן. השימוש בו התבסס בעיקר בקרב תלמידותיה ותלמידיה של אשכול באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים, בחוג לכתב תנועה שהקים תלמידה של אשכול, עמוס חץ. במקביל להוראתה באקדמיה בירושלים, התגבשה מסביב לאשכול חבורה של אנשי מחול ובוהמה וכן נוסדה הלהקה למחול קאמרי, הפועלת עד היום ורוקדת ריקודים שכתבה אשכול. לאורך חייה כתבה אשכול עשרות ריקודים המתחלקים לכשש סויטות בהוצאת האגודה לכתב תנועה הפועלת בחולון. כמו כן נכתבו פרטיטורות המתעדות תנועות יסוד מעולמות הבלט הקלאסי, הטאי צ'י, ריקוד הדבקה ועוד. הגישה של העוסקים במחול בישראל כלפי הכתב הייתה מאז ומתמיד חשדנית, וסימנה את עולם הכתב ככלל ואת ריקודיה של אשכול בפרט כסכמתיים וקרים. שימושים נוספים בכתב נעשו במחקרים מתחום הזואולוגיה, כגון במחקרו של פרופסור אילן גולני מאוניברסיטת תל אביב על דפוסי התנועה של התן הזהוב, וכן בתחומי הפסיכולוגיה, הקוגניציה והציור.

כתב התנועה נלמד מזה שנים רבות באקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים ובחוג למחול בסמינר הקיבוצים בתל אביב.

מורות כתב התנועה בסמינר הקיבוצים ובוגרותיו מפעילות את קבוצת ריקודנטו, שייסדה ב-1986 תרצה ספיר, מתלמידותיה הבכירות של נועה אשכול. הקבוצה מפרסמת ספרים רבים בכתב התנועה, ומופיעה ביצירות הכתובות בכתב תנועה אשכול וכמן.

עקרונות

בבסיסו של כתב התנועה נמצאת החלוקה של המרחב המקיף כל איבר (וכן את הגוף כמכלול) לקואורדינטות. המרחק בין כל קואורדינטה נמדד לפי הזוויות של הקואורדינטה למפרק של האיבר, כאשר החלוקה המקובלת היא לקואורדינטות במרחק של ארבעים וחמש מעלות אחת מהשנייה. כל קואורדינטה מוגדרת על ידי המרחק האופקי שלה מהקואורדינטה שנמצאת בקו ישר מול המפרק (זו נקראת ה"אפס" האופקי) והמרחק האנכי שלה מהקואורדינטה שנמצאת בקו ישר מתחת לאיבר (ה"אפס" האנכי). כך נוצרת מערכת מתווה בת עשרים ושש קואורדינטות המחולקות לשלוש קואורדינטות בכל אחד משמונת המישורים האנכיים, אחת בקו ישר מעל המפרק ואחת בקו ישר תחתיו. השתיים האחרונות נקראות אפס ארבע ואפס אפס, בהתאמה. זאת מפני שהראשונה נמצאת בגובה של ארבע כמויות מהקו הישר שמתחת למפרק, והשנייה נמצאת במרחק של אפס כמויות ממנו. המרחקים של הקואורדינטות מנקודות האפס נספרים לפי כיוון השעון. כיוון זה נקרא כיוון פוזיטיבי. כך, הקואורדינטה שנמצאת בקו ישר שמאלה מהאיבר בגובה של תשעים מעלות מהקו הישר שנמצא תחתיו, נמצאת בגובה 2 ובמרחק אופקי 6. בהוראות לתנועה ניתן לכתוב כיוון נגטיבי, שהוא תנועה נגד כיוון השעון.

תנועת האיבר בין הקואורדינטות יכולה להרשם באחת משתי דרכים - או בכתיבה של הקואורדינטה אליה מגיע האיבר, מתוך ההנחה שהתנועה נעשית בדרך הקצרה ביותר, או הוראה לתנועה. ישנם שלושה סוגים של הוראות לתנועה:

• תנועה מישורית - אופקית, אנכית או תנועת מישור ביניים. מורכבת מציון המישור בו מתרחשת התנועה, ציון כיוון פוזיטיבי\נגטיבי, וציון מספר הכמויות שהאיבר נע בכיוון זה. לדוגמה: מישור 3 (אלכסון אחורי), תנועה פוזיטיבית של שתי כמויות (תשעים מעלות).
• תנועה קונית - תנועה המציירת קונוס שקצהו המפרק של האיבר. תנועה זו מורכבת מציון הקואורדינטה שהיא קצהו השני של הקונוס מהקצה בו נמצא האיבר כרגע, ציון כיוון פוזיטיבי\נגטיבי וציון מספר הכמויות שהאיבר נע בכיוון זה. לדוגמה: גובה 3 מישור אופקי 2, תנועה נגטיבית של כמות אחת (כך, האיבר כלל לא יגיע לקואורדינטה שצוינה).
• רוטציה - האיבר מסתובב סביב צירו שלו. תנועה זו מורכבת מציון כיוון פוזיטיבי\נגטיבי וציון מספר כמויות. לדוגמה, רוטציה נגטיבית של ארבע כמויות.

כאשר מציינים קואורדינטה במרחב או הוראה לתנועה, נהוג לציין גם האם ההתייחסות היא למערכת המתווה המקיפה את האיבר המסוים והנגררת אתו ללא התייחסות למרחב המקיף אותו או שההתייחסות היא למערכת המתווה הכללית המוגדרת לפי המרחב. בישראל כיום, נהוג בקרב מורים למחול להשתמש במערכת המתווה הכללית כדי לציין כיוונים במרחב. החזית של הרקדנית היא נקודת האפס, ופנייה לאחת משבע החזיתות האחרות מקבלת בפשטות את שם החזית. כך, אם הרקדנית פונה לדוגמה לחזית חמש (אלכסון אחורי שמאלה), האפס הכללי שלה אינו משתנה, אך האפס האישי שלה הוא כעת מה שנקרא עד כה חמש. כתיבה לפי המערכת האישית נקראת bodywise (בודי-וויז. מבחינת הגוף) וכתיבה לפי המערכת הכללית נקראת spacewise (ספייס-וויז. מבחינת החלל).

כמו כן, כתב התנועה מאפשר כתיבה של מצב רוטציוני של איבר. כלומר, ציון צדו של האיבר הפונה לכיוון מסוים (על פי רוב - לחזית). כל צד של האיבר מותאם לאחד מעשרים ושישה הצדדים הקיימים במערכת המתווה, ציון של חלק זה כמצב הרוטציוני של האיבר מעיד שזה הצד הפונה אל החזית. כך לדוגמה, אל החלק הימני-עליון של הראש יש להתייחס כמישור אנכי 2 בגובה 3.

אפשרות נוספת בכתב היא לכתוב מגע בין איברים, או מגע של איבר עם הרצפה באופן הנושא משקל או שאינו נושא משקל.

עם השנים, התפתחו בכתב סימנים נוספים שנועדו לייעל את הכתיבה ולקבץ בתוכם ריבוי של סמלים קיימים לכדי סימן אחד. כך לדוגמה, נוצר סימן פשוט לצעד במקום לכתוב את ריבוי התנועות המתרחשות בכל צעד של הרגל.

לקריאה נוספת

ראשיתו של כתב התנועה:

• אברהם וכמן, נועה אשכול, כתב תנועה: הצעה לתִווּי תנועה, המוסד לפרסומים במדעי הטבע ובטכנולוגיה, 1955.

• Noa Eshkol and Abrahm Wachmann, Movement Notation; diagrams and illustrations by A. Wachmann and John Harries, London: Weidenfeld and Nicolson, 1958.

נועה אשכול, רחלי נול, כתב תנועה אשכול–וכמן: הבלט הקלסי, תל אביב: מכון למוזיקה ישראלית (מ.מ.י.), 1968.

קישורים חיצוניים

• המרכז למחול ע"ש נועה אשכול (אנגלית) - האתר הרשמי
• מאמר על כתב המחול אשכול-וכמן באתר "Movement and Notation"
• תערוכה על נועה אשכול באתר המוזיאון היהודי של ניו-יורק
• ערן וישנקו, להחזיר את המחול לקדמת הבמה: על כתב תנועה אשכול-וכמן כאלטרנטיבה תרבותית, חברה (כתב עת סוציאליסטי לענייני חברה, כלכלה פוליטיקה ותרבות), ספטמבר 2003
• שלמה שבא, ישראלים המציאו "תוים לריקוד"?, דבר, 22 בספטמבר 1958 (עם הופעת ספרם של אשכול ווכמן)
• כתב-תנועה אשכול-וכמן: וידאו ותמונות מתוך הופעות של קבוצת ריקודנטו בהדרכת תרצה ספיר
• אלעד סמורזיק, אברהם וכמן: כל תנועות המחול הפוטנציאליות, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2010
• איריס לנה, הילה זקסנברג, כתב הסתרים של נעמי פולני, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, מאי 2019
• ארכיון הסרטונים של "קרן נועה אשכול לכתב תנועה", באתר ארכיון הסרטים הישראלי בסינמטק ירושלים