כתבי האר"י

כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.

הרקע

ב-1517 השתלטה האימפריה העות'מאנית על ארץ ישראל. יהודים רבים, בהם ממגורשי ספרד התיישבו בצפת. המצב הכלכלי של יהודי צפת שפר עליהם, צפת הפכה למרכז רוחני שכלל הוגים רבים ויצאה בה לאור ספרות עשירה. במאה ה-16 נכתבו יצירות רבות וחשובות בעיר, בהן "שולחן ערוך" של רבי יוסף קארו, "פרדס רימונים" של רבי משה קורדובירו, הפיוט לשבת "לכה דודי" שחיבר רבי שלמה אלקבץ.

רבי יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) עלה לצפת ממצרים בשנת ה'ש"ל (1569) ומאז הפך לרבו המובהק של המהרח"ו (רבי חיים ויטאל) עד פטירתו כשנתיים לאחר מכן. האר"י כמעט לא כתב דבר ורוב תורתו ודעותיו נמסרו דרך כתביו של רח"ו.

היסטוריית הכתבים

ספר הכוונות ונציה ה'ש"ף

בימי חייו של האר"י כתבו התלמידים את מה ששמעו מפיו, בהם גם רח"ו. עם פטירתו של האר"י אסף רח"ו את הכתבים מכל התלמידים בנימוק שעדיין לא הגיע הזמן לגלות סודות התורה בעולם. במשך 15 שנים היו הכתבים סגורים אצלו ולא הראה אותם לאף אחד למרות בקשות חכמי הקבלה. רח"ו התחיל לסדר לעצמו את הכתבים ולערוך אותם לפי נושאים. כתיבתו של רח"ו מסווגת לשלוש תקופות:

• הכתיבה הראשונה כוללת את "קונטרס הקיצור". כולל מה שכתב עם שמיעתו מרבו האר"י וגם מה שסדר והרחיב אחר כך. כתיבה זו נקראת בשפת המקובלים "ספרי המהדורה קמא" או בקיצור "מ"ק".
• בכתיבה השנייה כתב רח"ו מסכת מסודרת של כל סדר האצילות, סדר הנבואה ורוח הקודש, וסדר הגלגולים, על פי עיונו בדברי רבו והכרעותיו. כתיבה זו נקראת "ספרי המהדורה בתרא" ובקיצור "מ"ב".
• הכתיבה השלישית כוללת עריכה מקיפה יותר ברעיונות האר"י, רח"ו קיצר בה דרושים ששמע מהאר"י והרחיב בעיקר בביאור הדברים, וכתב דרושים שונים שבהם ביאר עניינים מוקשים בקבלה.

מהדורה קמא

ת"ר ניירים

בשנת (ה'שמ"ז) שהה הרח"ו בבית אחיו משה ויטאל ולפתע חלה ושנה שלמה שכב ללא הכרה, הרב יהושע בן-נון - אב"ד בצפת שהיה גם עשיר, פנה אז אל משה ויטאל בבקשה שיוציא לו את הכתבים בערמה והוא הוציא לו 600 דפים (ת"ר ניירים). הרב בן-נון שכר 100 סופרים ובמשך שלשה ימים העתיק כל אחד 6 דפים. מיד עם סיום ההעתקה התעורר רח"ו וחזר לבריאותו. מאז נתפרסמו הכתבים בין חכמי הקבלה בארץ ישראל.

מההעתקות אלו סידרו חכמי ארץ ישראל שלשה ספרים: "ספר הדרושים", "ספר הכוונות" ו"ספר הליקוטים". הספרים אינם מסודרים כראוי כיוון שעדיין היו באמצע עריכה וחלקם היו רק קיצורים ממה שכתב לעצמו בחיי האר"י.

בשנת ה'ש"ף (1620), היא שנת פטירת רח"ו, הדפיס הרב משה טרינקי גם הוא "ספר הכוונות", הספר אינו דומה במתכונתו ל"ספר הכוונות" של חכמי ארץ ישראל. המחבר עצמו לא מציין מאיזה מקורות ליקט את הספר, אך ככל הנראה היו בידו גם כתבי הרח"ו מה"ת"ר ניירים" וגם מכתבי שאר תלמידי האר"י ששרדו.

שמונה שערים

למעלה מעשרים שנה עבד רח"ו על עריכת הכתבים, עיבד את "קונטרס הקיצור", סידר לפי נושאים והשלים את החסרים וגם הוסיף בהם מכתבי שאר התלמידים את הדברים שלא שמע בעצמו תוך שהוא מציין שאלו הם מכתבי התלמידים. למהדורה זו קרא רח"ו "עץ חיים" וסידרה לשני חלקים ובכל חלק ארבעה שערים שהם יחד "שמונה שערים".

עם סיום העבודה עבר שוב על הכתבים והתחיל לערוך אותם מחדש שהיא הכתיבה השנייה של רח"ו, עם סיום מהדורה זו חזר וערך את כל הכתבים בצורה שונה ומחודשת שהיא הכתיבה השלישית. שתי מהדורות אלו ציווה לגנוז כיוון שהיו עמוקים מידי.

הרח"ו עצמו לא פרסם שום ספר מהכתבים ועם פטירת רח"ו (ה'ש"ף) עברו אל בנו רבי שמואל ויטאל - רש"ו, שהשלים את עריכת הספר "עץ חיים - שמונה שערים" עם כמה שינויים מעריכת אביו. זה היה הספר הראשון והיחיד מכתבי האר"י שהיה מסודר כראוי ושזכה לפרסום רשמי. והיחיד שהוא המקובל והמוסמך ביותר, כפי שכותב החיד"א בשם הגדולים:

וזה שלֹשים שנה שיצאו לאור "שמונה שערים" מסודרים מבן מהרח"ו מהר"ר שמואל ועליהם יש לסמוך, אך אין עליהם מהדורא בתרא כי מהרח"ו ציוה לגנזו... ולכן הרוצה ללמוד בספרים היותר מדויקים ילמוד "שמונה ספרים" שסידר מהר"ש.

מהדורה בתרא

כמה שנים לאחר פטירתו נמצאו חלק גדול מהכתבים של הכתיבה השלישית של הרח"ו אותם ציווה לגנוז, הם הגיעו אל המקובל הרב אברהם אזולאי והוא העבירם למקובל הרב יעקב צמח תלמידו של הרש"ו. הכתבים היו "מחוקים ומטושטשים וקרועים" כעדות הר"י צמח, והוא התחיל לעורכם.

הר"י צמח סידר את הכתבים לחמשה ספרים:

• קהילת יעקב - ליקוט עניינים מפוזרים שהיו בכתבים
• עולת תמיד - כל ענייני התפילה
• אדם ישר - המבאר את עניין העיגולים והיושר - מושגי יסוד בתורה הקבלה
• אוצרות חיים - דרושי "אדם קדמון", ספר זה היה שלם
• זהר הרקיע - ביאורים בספר הזוהר

מבוא שערים

לאחר זמן נמצאו עוד כתבים של הרח"ו בעיקר מהכתיבה השנייה על ידי הרב משה ויטאל בנו של הרש"ו, והוא הספר "מבוא שערים" שהוא מהדורה אחרת של ספר עץ חיים. לדעת יוסף אביב"י,בעוד שהספר עץ חיים נערך בצורתו המקורית כפי ששמע אותם מרבו, הרי ש"מבוא שערים" הוא סיכום מובנה ומסודר של מבנה האצילות וכנראה נכתב לפני שנת שנ"ה.

עריכת רבי מאיר פופרש

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

לאור הבלבול הגדול שחל בין הכתיבות השונות וריבוי כתבי היד, החליט הרב מאיר פופרש תלמידו של הר"י צמח לרכז את כל הכתבים ולחבר מהם ספר מסודר.

לפי תיאורו של יוסף אביב"י, הרב מאיר פופרש ערך 3 ספרים:

• דרך עץ חיים - הוא הנפוץ ביותר ונחשב כמייצג את קבלת האר"י, המתאר את מהלך האצילות, כמקביל לספר המוכר יותר היום- עץ חיים.

• פרי עץ חיים - גם ספר זה היה נחשב ל"קאנון" הן בבית מדרשו של הגר"א והן בבית מדרשם של החסידים, תלמידי הבעש"ט ובכל יהדות אירופה לאורך השנים. ספר המקביל לספר המוכר "שער הכוונות", שנפוץ בא"י.

• נוף עץ חיים – הספר כולל בתוכו ארבעה ספרים: נוף ראשון- פרושי זהר. נוף שני- באור פסוקי תנ"ך. נקרא גם בחלק מהדפוסים: "ליקוטי תורה וטעמי מצוות". נוף שלישי- באור דברי חז"ל, נוף רביעי – דרושי נשמות וגלגולים.

מהדורות מודרניות

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מכון אהבת שלום הוציאו לאור מהדורה מוגהת של כל כתבי האר"י תחת שמותיהם המקוריים על פי כתבי יד רבים, כך גם הרב יצחק ברדא.

ראו גם

• חק לישראל

לקריאה נוספת

• הקדמת רבי חיים ויטאל ל"שמונה שערים"
• הקדמת רבי שמואל ויטאל ל"שמונה שערים"
• הקדמת מהר"מ פופראש ל"דרך עץ חיים"
• יוסף אביב"י, בנין אריאל, על קבלת האר"י, הוצאת 'משגב ירושלים' של האוניברסיטה העברית, ירושלים תשמ"ז
• יוסף אביב"י, קבלת האר"י, כרך ראשון: כתיבות האר"י ותלמידיו, עריכות עד שנת ש"פ; כרך שני: עריכות משנת ש"פ ואילך, החיבורים היסודיים; כרך שלישי: חטיבות, סוגות, בחינות, האצלות, משמעויות; מכון בן-צבי, ירושלים תשס"ח

קישורים חיצוניים

• עץ חיים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• תוכנית הרצאות על קבלת האר"י, באתר הידברות
• ספר הגלגולים, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר אוצרות חיים, אתר הספרייה הלאומית
• כתב יד, עץ חיים, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• כתב יד, אוצרות חיים, מאה 18, כתיבה איטלקית, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית