כרמית גיא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כרמית גיא
כרמית גיא
כרמית גיא
לידה 13 בדצמבר 1949 (בת 74)
גבעת חיים, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אלי שאלתיאל עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים אורי שאלתיאל עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כרמית גיא (נולדה ב-13 בדצמבר 1949) היא עורכת ושדרנית רדיו וטלוויזיה, עיתונאית, סופרת ומתרגמת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולדה בגבעת חיים להורים ניצולי שואה יוצאי הונגריה. חודשים אחדים אחרי לידתה עברה המשפחה לקיבוץ יד חנה ("הקיבוץ הקומוניסטי היחיד בעולם") שהוריה נמנו עם מייסדיו. גדלה והתחנכה ביד חנה עד 1965, מועד בו עברה לבת ים, שם סיימה את לימודיה בבית הספר התיכון העירוני במגמה מזרחנית. היא התגייסה לצה"ל ושירתה כפקידה בחיל התותחנים.

לאחר סיום שירותה, בשנת 1969, התקבלה לעבודה ברשות השידור. במקביל למדה תולדות האמנות ולימודי המזרח התיכון באוניברסיטה העברית בירושלים.

מתגוררת בתל אביב. נשואה לפרופ' אלי שאלתיאל. בנם הוא אורי שאלתיאל. סבתא לשלושה נכדים: איתי, נמרוד ורונה.

רשות השידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

במשך שלושים וחמש שנים (2004-1969) עבדה גיא ברשות השידור. היא החלה את דרכה כקריינית ב"קול ישראל", ובהמשך החלה לעבוד במקביל גם ב"ערוץ הראשון" שנקרא בשנים ההן "הטלוויזיה הישראלית", והיה ערוץ הטלוויזיה היחיד בישראל. גיא התחילה כמגישת רצף ואחר כך שימשה גם כקריינית במהדורת החדשות "מבט". כמו כן הגישה תוכניות תרבות כגון "מצב הרוח" (עם קובי מידן).

גיא המשיכה בעבודתה ב"קול ישראל", שם שימשה כקריינית ואחר כך גם כמגישה של יומני חדשות ותוכניות אקטואליה ובהן "הכל דיבורים" ברשת ב' (בחלק מהזמן ביחד עם חיים זיסוביץ'). בשנות ה-80 התחילה לערוך חדשות והייתה רכזת בחדר החדשות (במקביל לעבודת ההגשה).

בסוף שנת 2004, על רקע קשייה הכלכליים של רשות השידור והאווירה שנוצרה ברשות בימי כהונתו של יוסף בראל כמנכ"ל הרשות[דרושה הבהרה], פרשה גיא מרשות השידור ויצאה לפנסיה מוקדמת (יחד עם קבוצה גדולה של מגישים ועורכים ובהם: חיים זיסוביץ', נילי אמיר, חנן נוה, צבי ישראלי, אריה שור ואסנת לנדר).

המכון הישראלי לדמוקרטיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרמית גיא (במרכז התמונה) בוועידה במכון הישראלי לדמוקרטיה

משנת 1996 נמנית גיא עם חברי מערכת כתב העת "העין השביעית" (ביחד עם עוזי בנזימן (העורך), נחום ברנע ורפי מן). "העין השביעית" הוא דו-ירחון שמוציא המכון הישראלי לדמוקרטיה המתמקד בתקשורת ההמונים בישראל. במהלך השנים פרסמה בו גיא עשרות מאמרים. כמו כן, היא מופקדת על ניהולו של פורום "העין השביעית", אשר אמור להוות - לראשונה במסגרת כתב העת - במה פתוחה לציבור לשמוע ולהשמיע דעותיו ביחס לנושאים של ביקורת התקשורת ודמותה המקצועית.

משנת 2005 מנהלת גיא את "פורום השולחן העגול על-שם ג'ורג' שולץ", במסגרת המכון הישראלי לדמוקרטיה. בפורום נדונים נושאים אקטואליים שיכולה להיות להם השפעה על יציבותה של הדמוקרטיה הישראלית ואיכותה.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום ועריכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-70 החלה גיא לתרגם ספרים מאנגלית לעברית, ומאז תרגמה עשרות ספרים ובהם:

כמו כן עסקה בעריכת ספרים:

  • יצחק נבון, באמונתו יחיה: לקט דברים על דוד בן-גוריון, (עריכה: כרמית גיא, עיצוב החוברת והעטיפה: רותי בית אור), הוצאת קריית שדה בוקר, המכון למורשת בין-גוריון, 1978.

תחומי עשייה אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מרצה בקורסים של "אסכולות" (בית הספר ללימודים רב-תחומיים ולתרבות הדעת של האוניברסיטה הפתוחה): קורס "מעצבי תרבות" וקורס "נשים על נשים". כמו כן הנחתה סדנאות של כתיבת זיכרונות.
  • מנחה, מרצה ומראיינת בכנסים ובימי עיון בנושאי תקשורת, ספרות וחברה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כרמית גיא בוויקישיתוף