כרם שלום

כרם שלום
בניין חדר האוכל (תכנון: ישראל גודוביץ)
מדינה ישראלישראל ישראל
מחוז הדרום
מועצה אזורית אשכול
גובה ממוצע[1] ‎87 מטר
תאריך ייסוד 1956
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1]
  - אוכלוסייה 220 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎13.4% בשנה
מדד חברתי-כלכלי - אשכול
לשנת 2019[2]
5 מתוך 10

כֶּרֶם שָׁלוֹם הוא קיבוץ בחולות חלוצה השייך למועצה אזורית אשכול ומשתייך לקיבוץ הארצי. הקיבוץ נקרא בשמו בשל מיקומו בקרבת הגבול ישראל–מצרים ותמיכת מתיישביו בכינון שלום באזור. היישוב כרם שלום נמצא סמוך למעבר כרם שלום לכיוון רפיח הקרובה, המשמשת מעבר גבול שבין רצועת עזה למצרים, והוא היישוב המערבי ביותר במדינת ישראל.

ב־7 באוקטובר 2023 מנעו כיתת הכוננות של הקיבוץ, סיירת נח"ל ומסוק קרב של צה"ל ניסיון טבח על ידי מחבלים מארגון הטרור חמאס.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היאחזות נח"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

המקום נודע בעבר (במפות אנגליות) בשם "כרם אבו סאלֶם". ב-1956 הוקמה במקום היאחזות נח"ל שנקראה "כרם אבשלום", כהד לשם הקודם, על שמו של אבשלום פיינברג שנפל לא הרחק משם. ההיאחזות הוקמה ב-13 ביוני 1956 על ידי גרעינים של הצופים הדתיים, בני עקיבא ונוער עולה משדה אליהו[3]. בספטמבר 1956, מספר חודשים לאחר העלייה לקרקע, התקיים טקס היאחזות רשמי במקום, בנוכחות אלוף הפיקוד והרב שלמה גורן, הרב הצבאי הראשי[4], ובו גם שונה השם מכרם אבשלום לכרם שלום, אם כי השם 'כרם אבשלום'[5] המשיך להיות בשימוש גם בשנים הבאות. בהמשך החזיקו את ההיאחזות בסבב גרעינים של הקיבוץ הדתי, תנועת המושבים והקיבוץ הארצי. החל מנובמבר 1957 הוחזק המקום באופן קבוע על ידי גרעינים של הקיבוץ הארצי[6].

ההיאחזות סבלה מראשיתה מיריות ממוצבים מתוך רצועת עזה[7]. היא אף הייתה היעד של תוכנית מצרית לכיבוש המקום, תוכנית שסוכלה על ידי מלחמת סיני[6].

בשנת 1959 הוארך כביש 232 והגיע עד להיאחזות[8]. על פי התוכנית, היה אמור היישוב להתאזרח בשנת 1960[9], אולם הדבר לא יצא אל הפועל. במהלך מלחמת ששת הימים הופגזה ההיאחזות במשך כ-24 שעות, ללא נפגעים בנפש[10]. לבסוף, ב-1968 היא אוזרחה[11].

כקיבוץ של השומר הצעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ עבר לנקודת הקבע שלו בשנת 1971[12]. המתיישבים הראשונים היו גרעין ילדי תנובה (גיל"ת), בני קיבוצים של השומר הצעיר אשר ניסו לשחזר את הקיבוץ האידאולוגי של ראשית ההתיישבות. שנה לאחר האזרוח נקלט גרעין נוסף של בני קיבוצים (גרעין לביא) ובשנים שלאחר מכן שני גרעינים של נוער עירוני, שלא היו חברי תנועת נוער – הגרעינים שלום ואבשלום. שני הגרעינים הללו התפרסמו לימים כחממה של מובילי תרבות.

בשנות השבעים נודע כרם שלום, על ארבעת גרעיניו, כמעוז של אידאולוגיה שמאלנית ויונית, וחברי הקיבוץ הובילו הפגנות, אירועים ועצומות – בין היתר כנגד ההתנחלויות ברצועת עזה ובצפון סיני.

בשנת 1995 התפרק הקיבוץ לאחר שנקלע למשבר חברתי וכלכלי אשר בעקבותיו מרבית חבריו עזבו אותו. מספר חברים נשארו לגור במקום ואליהם הצטרפו במשך הזמן עולים חדשים מחבר המדינות[13].

הקיבוץ המחודש[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ במתכונתו הנוכחית הוקם בשנת 2001 במסגרת תוכנית לשיקומו[14]. במסגרת התוכנית נחתם חוזה בין הקיבוץ הארצי, קיבוץ ניר יצחק השכן והאגודה השיתופית כרם שלום (הגוף הכלכלי של היישוב). על פי ההסכם, ניר יצחק, קיבוץ חזק כלכלית וחברתית, לקח על עצמו את שיקום הקהילה והמשק בכרם שלום, וקבל למשך חמש שנים את ניהול השלחין של הקיבוץ[13]. הקיבוץ הצליח להשתקם וקלט חברים חדשים[15].

בסוף 2005 הוקם בסמוך לקיבוץ, לאחר פינוי רצועת עזה, מסוף גדול למעבר סחורות לעזה במעבר כרם שלום, המאפשר מעבר מטען מישראל לרצועת עזה ולמצרים, ולהפך[16].

בתחילת 2012 היו בקיבוץ 27 חברים, 17 מועמדים ו-17 צעירים לפני ובמהלך שירות צבאי[17]. בעקבות המספר המועט של התושבים, הקיבוץ נכנס לרשימת היישובים בתת-אכלוס של משרד החקלאות, מפני שפחות ממחצית מהקיבולת שלו הייתה מאוכלסת. הקיבוץ ביקש לנסות ולמשוך תושבים חדשים[18], אך הממשלה סירבה לסייע במיגון הבתים שמיועדים לקליטה של חברים חדשים, כ-20 בתים שנועדו לקלוט כ-80 חברי חדשים, והקיבוץ נתקל בקשיים בגיוס תושבים חדשים בגלל קרבתו לעזה[19].

מציאות זאת השתנתה בשנת 2017, אז הוחל בקליטת משפחות דתיות במקום, במטרה להגדיל את היישוב, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי[20][21]. כיום הקיבוץ ממשיך לקלוט משפחות חדשות.

בצידו המערבי של היישוב הוקמה חומה החוצצת בינו לבין רצועת עזה.

קרב כרם שלום[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרב כרם שלום

ב-7 באוקטובר 2023 בבוקר פשטה חולייה של כ-20 מחבלים על קיבוץ כרם שלום בניסיון לבצע בו טבח וחטיפת אזרחים, כחלק ממתקפת הפתע על ישראל. אולם בקרב שערכו עמם חברי כיתת הכוננות של הקיבוץ יחד עם 6 חיילים הצליחו להדוף אותם ומנעו את הטבח ביישוב. מסוק קרב שהוזעק תקף כ-50 מחבלים נוספים שחדרו לקיבוץ והרג את רובם. שניים מחברי כיתת הכוננות, משה ידידיה רזיאל (רוזנברג) וישראל עמיחי וייצן, נהרגו בקרב. עמיחי שינדלר נפצע ואיבד את ידו בפשיטת מחבלים על ביתו בכרם שלום[22].

לאחר הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תושבי היישוב פונו לאילת. לאחר כחודש, סוכם כי תושביו הקיבוץ יגורו בכפר הסטודנטים באשלים שברמת הנגב כפתרון ביניים[23][24].

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקיבוץ מונה כ-35 משפחות של חברי קיבוץ, עם כ-100 ילדים ועוד מספר משפחות בתהליך קליטה. בשנת 2017 הוחל בקליטת משפחות דתיות במקום במטרה להגדיל את היישוב, בשיתוף פעולה עם הקיבוץ הדתי[20][21]. בקיבוץ חיה קהילה מעורבת של דתיים וחילונים תוך שמירה על אורח החיים של כל אחד מחברי הקיבוץ חילוני ודתי.

בהיותו יישוב חקלאי או יישוב באזור פיתוח, עובדים המעתיקים את מקום מגוריהם ליישוב וגרים בו לפחות שישה חודשים רצופים, נהנים מכך שאם התפטרו לשם כך מעבודתם, ההתפטרות תיחשב להם כפיטורים.[25] בהיותו אחד מיישובי עוטף עזה, ניתן לתושביו זיכוי ממס הכנסה בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה.[26]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אביהו רונן, אנחנו לא בקונצנזוס: כרם שלום, קיבוץ קטן ופרוע על גבול רצועת עזה, 1968–1978, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2024

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
  2. ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
  3. ^ דוד גלס, כרם אבשלום בקרן רפיח, הצופה, 3 באוגוסט 1956
  4. ^ כרם אבשלום מול פני האויב, הצופה, 26 בספטמבר 1956
  5. ^ מפה - גליון נירים, 1960, הדפסת 1961, עם ציון המקום בשם 'כרם אבשלום', באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
  6. ^ 1 2 יאיר דאר, לנו המגל הוא החרב, עמ' 122
  7. ^ אש מצרית לעבר כרם אבשלום, חרות, 31 ביולי 1956
    יריות אל כרם אבשלום, דבר, 14 באוגוסט 1956
  8. ^ ישעיהו אביעם, ממול סיירו חיילי האו"ם, מעריב, 21 באוקטובר 1959
  9. ^ אשכול: עוד השנה יוקמו יישובים חדשים, דבר, 14 במרץ 1960
  10. ^ דוד גלס, במערב יש חדש, הצופה, 7 בדצמבר 1956
  11. ^ חבל הבשור עתיד להיות גן החורף של אירופה, מעריב, 17 במאי 1968
  12. ^ כרם שלום יישוב קבע, דבר, 26 במאי 1971
  13. ^ 1 2 סטלה קורין-ליבר, ‏נלחמים על כרם שלום, באתר גלובס, 29 בינואר 2001
  14. ^ אפרת שלום, מחפשים את החברים שלהם, באתר הארץ, 24 במאי 2002
  15. ^ יניר יגנה, למרות האיומים, משפחת לנשנו עברה לכרם שלום, באתר הארץ, 8 באוגוסט 2012
  16. ^ ליאור גרינבאום, ‏תוכנית בישראל: תפעיל את מעבר כרם שלום להעברת סחורות מישראל לשטח רצועת עזה, באתר גלובס, 19 במרץ 2006
  17. ^ יניר יגנה, גם כעת, כרם שלום קולט חברים חדשים, באתר הארץ, 12 במרץ 2012
  18. ^ יניר יגנה, עם 30 חברים בלבד, קיבוץ כרם שלום מחפש "ציונים" חדשים להתיישב בגבול עזה, באתר הארץ, 29 במאי 2011
  19. ^ יניר יגנה, המדינה לא ממגנת, ומשפחות חוששות לעבור לכרם שלום, באתר הארץ, 8 בנובמבר 2012
  20. ^ 1 2 נחמן גלבוע, מסתמן: כרם שלום יהיה לקיבוץ מעורב, 18 ביוני 2017
  21. ^ 1 2 מתן צורי, קיבוץ מאחורי חומה: רקטות, מנהרות ובית כנסת, באתר ynet, 1 ביוני 2018
  22. ^ הנס בכרם שלום | על הניסים, נבדק ב-2023-12-12
  23. ^ https://kan.org.il/content/kan-news/local/607004/
  24. ^ תמיר סטיינמן, ‏קיבוץ ראשון בעוטף עזה החליט להשתקע ביישוב אחר "עד סוף שנת הלימודים", באתר ‏מאקו‏, 8 בנובמבר 2023
  25. ^ תקנה 12(ב) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים, והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
  26. ^ בהתאם לסעיף 11 לפקודת מס הכנסה ניתן לתושב יישוב זה זיכוי ממס הכנסה בשיעור מסוים מהכנסתו החייבת מיגיעה אישית, בתנאי שהתגורר ביישוב שנה לפחות. ראו חוברות ניכויים חודשיות - לוח עזר לחישוב מס הכנסה ממשכורת ושכר עבודה, באתר של רשות המיסים