כרבלא

כרבלא
كربلاء
פוטומונטז' של כרבלא
פוטומונטז' של כרבלא
מדינה עיראקעיראק עיראק
מחוז כרבלא
תאריך ייסוד 690
שטח 79 קמ"ר
גובה 28 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיר 711,530[1] (1 ביולי 2018)
קואורדינטות 32°37′00″N 44°02′00″E / 32.616666666667°N 44.033333333333°E / 32.616666666667; 44.033333333333 
אזור זמן UTC +3

כרבלאערבית: كربلاء, תעתיק מדויק: כַּרְבַּלַאא') היא עיר באזור הפרת האמצעי במרכז עיראק ובירת המחוז הקרוי על שמה, כ-88 ק"מ מדרום-מערב לבירה בגדאד. לפי אומדן רשמי מתאריך 1 ביולי 2018 אוכלוסיית העיר מנתה 711,530 בני אדם, רובם המכריע מוסלמים-שיעים, והיא העיר השביעית בגודלה בעיראק. כרבלא נחשבת לאחת הערים הקדושות החשובות לשיעה, בשל העובדה שנמצאים בתחומה קבריהם של האימאם חוסיין בן עלי, בנו של עלי בן אבי טאלב ונכדו של הנביא מוחמד, שנהרג בקרב כרבלא, ושל בני לווייתו שנהרגו עמו בקרב. לצד המסגדים הקדושים לשיעה שנבנו סביב קברי האימאמים והמונומנטים ההיסטוריים בתחומה, ידועה העיר כרבלא גם בשווקיה העתיקים.

אטימולוגיה של שם העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ישנן דעות רבות בקרב חוקרים שונים, באשר למקור המילה "כרבלא": טענה אחת מתארכת את השם כרבלא לתקופה הבבלית. טענה אחרת, שהעלה הביוגרף והגאוגרף המוסלמי יאקות אל-חמאווי ציין כי למשמעות של "כרבלא" יכולים להיות מספר הסברים, למשל שהמקום שבו נהרג חוסיין בן עלי היה עשוי מאדמה רכה שכונתה "אל-כרבלאת". ויש חוקרים הסבירו שהמילה היא הלחם שמקורו בשפה הבבלית הקדומה ושמשמעותו "קרוב לאלוהים". וכמה מהם האמינו שהגעה לידיעת תולדות הקדמונים (כרבלה) עשויה להגיע מהכרת גילוף המילה וניתוחה הלשוני. אז נאמר שהוא נחצב מהמילה הערבית "קור בבל" שמשמעותה קבוצה של כפרים בבלים עתיקים.[2]

הסברים אחרים טוענים שהמילה כרבלא היא חיבור של שתי המילים האשוריות "קריב" שמשמעותן "מקדש" ו"אייל" שמשמעותה "אלוהים" שמשמעותה "מקדש אלוהים". אחרים אמרו שזו מילה פרסית שהיא הלחם של שתי מילים, "קאר" שפירושו "עבודה" ו"פאלה" שמשמעו "גבוהה יותר", כלומר "עבודת הכוח הגדול". ייתכן גם שהשם כרבלא נגזר מהמילה "כרבה", כלומר רכות או רפיון ולכן, משום שהקרקע במקום הייתה רכה, העיר נקראה כרבלא. שם נוסף של העיר בערבית הוא "א-טף".

ההיסטוריה של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההיסטוריה האסלאמית המוקדמת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – קרב כרבלא

ההיסטוריה של העיר מתוארכת לתקופה הבבלית ועד הכיבוש האסלאמי, שימש אזור העיר כבית קברות נוצרי. העיר כרבלא הייתה המקום שבו התרחש אחד האירועים המכוננים של ההיסטוריה האסלאמית הזכור כאירוע טראומתי שבעקבותיו התרחש הפיצול בין סונים לבין שיעים – קרב כרבלא שהתרחש בין צבא בהנהגת חוסיין בן עלי בן אבי טאליב ומשפחתו ובין צבאו של יזיד אבן מעאויה, שהסתיים בהריגתו של חוסיין, נכדו של הנביא מוחמד. עבור השיעים, סבלו ומותו של חוסיין הפכו לסמל של הקרבה במאבק למען הצדק והאמת נגד העוול והשקר וחוסיין עצמו הפך לדמות הקורבן האולטימטיבי ולמודל של גבורה והקרבה. הקרב מונצח על-ידי השיעים במהלך תקופה שנתית של עשרה ימים במהלך חודש מוחרם, ששיאו ביום העשירי לחודש, המכונה עשוראא. ביום זה, מקיימים המוסלמים השיעים תהלוכות אבל פומביות שבמהלכן הם מכים על חזותיהם ובחלק מהמקרים מקיזים את דמם.

מקובל לראות את ה-12 בחודש מוחרם של שנת 61 להיג'רה (680 לספירה), יומיים לאחר סיומו של קרב כרבלא, יום קבורתם של האימאם חוסיין ואנשיו, כראשית התפתחותה של העיר כרבלא בתקופה האסלאמית. בתקופה האומיית הפכה העיר כרבלא לסמל של התנגדות לשלטון האומיי והתקוממות נגדו. אירועי ההתקוממות הידועים ביותר בתקופה זו היו ההתקוממות של מוח'תאר א-ת'קאפי בשנת 686 לספירה וההתקוממות של החוזרים בתשובה שעלו לפקוד את קברו של חוסיין.[3]

תקופת השלטון הספווי והעות'מאני[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר כרבלא נכנסה לשלב עירוני חדש לאחר שהשליט הספווי שאה אסמאעיל הראשון כבש את השטחים המהווים את עיראק בת-ימינו בשנת 914 לספירה (1508 לספירה) ומיטב הבנאים והאדריכלים בני התקופה הספווית מכל רחבי עולם האסלאם בנו, שיקמו וקישטו מסגדים ואתרים קדושים אחרים בעיר, בנו בה בתים רבים ותרמו מאוד לפיתוחה, ואגב כך שכללו את אמנות עיטור המבנים באריחים מזוגגים צבעוניים, בעיטורי עץ, בכתובות גבס דקורטיביות ובשימוש בלבנים מסותתות. כאשר מתבוננים באופיים האדריכלי של מבני הדת בכרבלא ובערים קדושות אחרות בעיראק שנבנו בתקופת הספווית, ניכר שהם שילבו בין האלמנטים האדריכליים שהיו מוכרים במבני עיראק ואיראן בתקופות שונות כמו האיוואן הגדול והחצר הפתוחה שבמרכזה מזרקת מים.

העיר כרבלא מפורסמת בשווקים ההיסטוריים העתיקים שלה, המהווים כמה מהמונומנטים ההיסטוריים החשובים בה. מאז ראשיתה של העיר, היו השווקים חלק משמעותי של הממסד החברתי והכלכלי בעיר, שכן הם קשורים באופן אורגני למסגדים הקדושים ובנויים ביניהם וסביבם. השווקים בעיר כרבלא, ובערי עיראק בכלל, הוקמו החל מתחילת המאה השלישית לספירה, במיוחד בימי הח'ליפה העבאסי אל-מאמון, היו חלק אינטגרלי מתוכנית העיר והיו משולבים בפתרונות לבעיות העירוניות הבוערות בעת הקמתם: צורכי הדיור הגוברים, לדרישות העולים לרגל למקומות הקדושים ושיירות המסחר שפקדו את העיר.[4] שווקים אלה אינם שונים בסגנונם האדריכלי ובתפקידם העירוני משווקים אחרים בערים ערביות ואסלאמיות. אופי האקלים השורר בכרבלא ובערי האזור היה גורם משמעותי בעיצוב השווקים בסמטאות צרות וישרות שברוב המקרים בשני צידיהן יש חנויות שונות. לעיתים קרובות הסמטאות והמעברים בשווקים הללו מקורים על מנת להגן מפני גשם, מפני שמש ישירה ומפני רוּחַ. בין המפורסמים מבין השווקים הללו ניתן למנות את שוק א-סראג'ין (עושי האוכפים), שוק החייטים, שוק אל-חייאק (האורגים), שוק באב א-סלאלמה, שוק המחנה, שוק באב אל-ח'אן, שוק א-ספארין (חרשי הנחושת) ושווקים נוספים.[5]

תקופת שלטון הבעת'[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מרידות השיעים בעיראק (1991)

לאורך תקופת שלטון הבעת' הסוני, עמדה כרבלא מספר פעמים במוקד התקוממויות שיעיות נגד המשטר. התקוממות הקשה ביותר במהלך תקופה זו הייתה במהלך מרידות 1991 שכונו "האינתיפאדה". המרידות של אותה שנה בעיר פרצו ב-5 במרץ בעקבות הגעתם של עריקים משורות הצבא העיראקי לאחר התבוסה במלחמת המפרץ, שהוציאו לרחובות העיר צעירים חמושים שהתנגדו לנוכחות כוחות הביטחון ופגעו בסמלי המשטר בעיר. בניגוד להתקוממויות בערים בצרה ונג'ף, בכרבלא הייתה תגובתם של כוחות הביטחון העיראקיים מהירה וקשה ואש כבדה, לרבות אש ארטילרית וטילי קרקע-קרקע נורו במהלך המתקפה המהירה על העיר. בימי המתקפה על העיר נפגעו וניזוקו המסגדים הקדושים בעיר, חיילי משמר הרפובליקה פרצו למתחמים הקדושים והרגו עשרות מתקוממים ובתי החולים בעיר עמדו אף הם תחת מתקפה. כרבלא הייתה העיר שבה נפל מספר הקורבנות הגדול ביותר מבין כל הערים השיעיות בדרום שפתחו בהתקוממות והערכות שונות מדברות על כ-15,000 הרוגים במהלך מתקפת כוחות המשטר על העיר.

דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרבלא היא היא אחת הערים החשובות לשיעים ברחבי העולם, בשל נוכחות מסגד האימאם חוסיין והמסגד של עבאס, שניהם בניו של עלי בן אבּי טאלב, ולא מפתיע אפוא שהרוב המכריע של אוכלוסייתה הם מוסלמים שיעים, רובם הגדול ערבים ולצידם מיעוט של פרסים, המתגוררים ברובם בקרבת המקומות הקדושים בעיר העתיקה. בתקופות מסוימות בהיסטוריה הגיע שיעורם של הפרסים בעיר עד כדי מחצית מתושביה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר ממוקמת 105 ק"מ מדרום-מערב לבגדאד, בירת עיראק, בשולי המדבר במערב הפרת ובצד שמאל של נחל חוסייניה. העיר גובלת בצפון ובמערב במחוז אל-אנבאר, בדרום במחוז נג'ף ובמזרח ובצפון מזרח במחוז באבל. העיר נמצאת בגובה 30 מטר מעל פני הים, והיא ממוקמת במיקום חשוב המחבר אותה לגבולות סעודיה דרך אל-נוכאיב, מצפון היא מקושרת לבירה בגדאד, מדרום היא מקושרת לנג'ף וממנה. הצד הדרום מזרחי באל-חולה.

מקורות המים של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

העיר כרבלא, הממוקמת בסביבה מדברית צחיחה, תלויה במי נהרות ונחלים המסתעפים מנהר הפרת והמרכזי בין הנהרות הללו הוא נהר אל-חוסייניה המהווה את מקור המים העיקרי של העיר. לצד השימוש במי הנהרות, אגירת מי גשמים שימשה לאורך ההיסטוריה כמקור מים חשוב לחקלאות בסביבת העיר.

האקלים של העיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האקלים בעיר כרבלא הוא אקלים מדברי מובהק, שבו הטמפרטורות גבוהות באופן קיצוני בחודשי הקיץ, אך בלילות החורף הטמפרטורות יכולות לרדת לאפס מעלות. האזור סובל גם ממיעוט גשמים ובעשורים האחרונים, בהשפעה ההתחממות הגלובלית וירידת מפלס הפרת והחידקל האזור כולו מתייבש אף יותר, סובל מבצורות ממושכות ומסופות חול מדבריות במספרים הולכים וגוברים.


אקלים בכרבלא
חודש ינואר פברואר מרץ אפריל מאי יוני יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר נובמבר דצמבר
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) 15.7 18.8 23.6 30.6 36.9 41.5 43.9 43.6 40.2 33.3 23.7 17.6
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) 5.4 7.0 11.2 17.1 22.5 26.3 28.8 28.2 24.3 19.0 11.6 6.9
משקעים ממוצעים (מ"מ) 17.6 14.3 15.7 11.5 3.5 0.1 0 0 0.3 4.1 10.5 15.3
מקור: נתוני ארגון המטאורולוגיה העולמי[6]

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כרבלא בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Iraq: Governorates, Major Cities & Urban Centers - Population Statistics, Maps, Charts, Weather and Web Information, www.citypopulation.de
  2. ^ Ja'far ibn Qūlawayh, תרגום: Sayyid Mohsen al-Husaini al-Mīlāni, Kāmil al-Ziyārāt, Miami, FL: Shiabooks.ca Press, 2008, עמ' 545. (בערבית)
  3. ^ Muhammad ibn Jarir al-Tabari, תרגום: I.K.A Howard, The History of al-Tabari; Volume XIX (The Caliphate of Yazid b. Mu'awiyah A.D. 680-683/A.H. 60-64), Albany, NY: SUNY Press, 1990
  4. ^ מוחמד חסן מוסטפא אאל כּלידאר, העיר של אל-חוסיין או קיצור דברי ימי כרבלא (מדינת אל-חוסיין או מוח'תסר תאריח' כרבלאא'), בגדאד: מטבעת א-נג'אח, 1949, עמ' ****
  5. ^ ד"ר ראוף מוחמד עלי אל-אנסרי, [[[כותרת]]], עיתון אל-חיאת 12430, [[[תאריך]]], עמ' 21
  6. ^ https://worldweather.wmo.int/en/city.html?cityId=1465 מעודכן לחודש נובמבר 2022