כראמיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כַּרַאמִיַהערבית: كرّاميّه). זרם באסלאם, אשר צמח ושגשג במזרח ובמרכז העולם האסלאמי, ובעיקר במחוזות איראן, החל מהמאה ה-9, ועד לפלישה המונגולית במאה ה-13.

הזרם נוסד על ידי אבו עבדאללה מוחמד בן כראם, אשר היה איש דת פופולרי מאוד במאה ה-9 בח'וראסן[1].

דוקטרינה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדוקטרינה של הכראמיה מורכבת הן מאנתרופומורפיזם והן מפרשנות מילולית של המקורות. אבן כראם טען שאללה הוא ישות בעלת גוף, אשר מוגבל לכיוונים מסוימים כאשר הוא בא במגע עם כס המלכות. האמונה הזאת נדחתה על ידי אנשי הדת המוסלמים[2].

אבן חג'ר אף אמר על זרם הכראמיה, "הם האמינו שאללה הוא גוף אשר יושב על כס מלכות, נוגע בו ונח עליו, ואז יורד בכל לילה במהלך השליש האחרון של הלילה אל החלק התחתון של השמיים, ואז בבוקר חוזר למקומו"[3].

כמו כן, האמינו הכראמיה בשני מלאכים, בשם מונכר ונכיר, אשר מהווים מעין שני מלאכים שומרים אשר ניצבים לצידו השמאלי ולצידו הימני של האדם[4].

בנוסף לכך, האמינו הכראמיה שהעולם הוא הנצחי, ושכוחו של אללה מוגבל[5].

כל התפיסות הללו נדחו על הסף על ידי רוב התאולוגים המוסלמים, ולבסוף הדוקטרינה הזאת חדלה מלתפוס חלק בעולם האסלאמית[6].

יתר על כך, תפעלו הכראמיה מרכזים דתיים, כמו מקדשים או אף מנזרים, ועודדו פרישה והתבודדות.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ The Encyclopaedia of Islam., New edition, Leiden: Brill, 1960-2009
  2. ^ Hoffman, Valerie J. (Valerie Jon), 1954-, The essentials of Ibadi Islam, Syracuse, N.Y.: Syracuse University Press, 2012
  3. ^ Benjamin J Fleming, Material culture and Asian religions : text, image, object, New York: Routledge, Taylor & Francis Group, 2014
  4. ^ Harasta, Jesse., The history of the Sunni and Shia split : understanding the divisions within Islam, Lexington, KY: Charles Rivers Editors, 2014
  5. ^ Berkey, Jonathan Porter., The formation of Islam : religion and society in the Near East, 600-1800, New York: Cambridge University Press, 2003
  6. ^ Hazleton, Lesley, 1945-, After the prophet : the epic story of the Shia-Sunni split in Islam, 1st Anchor books ed, New York: Anchor Books, 2010, ©2009