כפר קרע

כפר קרע

שם בערבית	كفر قرع
מדינה
מחוז	חיפה
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	פראס אחמד בדחי מסארווה
גובה ממוצע	‎109 מטר
סוג יישוב	יישוב 20,000‏–49,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	20,531 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	115
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎2.3% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎0.01 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	2,629 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	85
תחום שיפוט	7,810 דונם
- דירוג ארצי	154
מפת מיקום מפה דינמית (למפת הכרמל מוגדלת)   כפר קרע (למפת הכרמל רגילה)   כפר קרע (למפת ישראל רגילה)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר קרע (למפת ישראל מוגדלת)   ירושלים תל אביב חיפה ראשון לציון אשדוד באר שבע נתניה אילת קריית שמונה בית שאן קצרין טבריה עפולה חדרה נהריה עכו כרמיאל אשקלון מצפה רמון ערד עזה יריחו ירדן סוריה לבנון סיני (מצרים) הים התיכון נצרת לוד רהט הים האדום כפר קרע 32°30′21″N 35°03′07″E tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019	5 מתוך 10
- דירוג ארצי	151
מדד ג'יני לשנת 2019	0.3771
- דירוג ארצי	190
לאום ודת   יהודים: 0%   ערבים-מוסלמים: 99.8%   ערבים-נוצרים: 0%   דרוזים: 0%   אחרים: 0.2% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל 0 10 20 30 40 50 60 70 גילאי 0 - 4 9.3% גילאי 5 - 9 8.8% גילאי 10 - 14 9.3% גילאי 15 - 19 9.1% גילאי 20 - 29 18.1% גילאי 30 - 44 19.8% גילאי 45 - 59 15.7% גילאי 60 - 64 3.7% גילאי 65 ומעלה 6.3% לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך סה"כ בתי ספר 14 –  יסודיים 8 –  על-יסודיים 9 תלמידים 4,805  –  יסודי 2,450  –  על-יסודי 2,355 מספר כיתות 192 ממוצע תלמידים לכיתה 28.7 לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
פרופיל כפר קרע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס
אתר המועצה

מסגד ביישוב הנחשב לאחד המסגדים הגדולים באזור.

כַּפְר קַרע (בערבית: كفر قرع) היא עיר ערבית במחוז חיפה בישראל. היישוב הוקם לפני קרוב ל-250 שנים ^{[דרוש מקור]}. שם הכפר נבחר על ידי מקימיו על שם האזור שממנו באו, ואדי אל קרע ("קרע" בערבית פירושו דלעת). ב-1958, לאחר הקמת מדינת ישראל הוכרז היישוב כמועצה מקומית וב-2023 הוכרז כעיר. כפר קרע שוכן במשולש, בקצה הדרומי של ואדי עארה (או נחל עירון). נחל ברקן (ואדי כפר קרע) תוחם אותו מצפון ונחל עירון מדרום. תושביו הם מוסלמים. החמולה הגדולה בעיר היא חמולת מסארווה.

היסטוריה

מסגד בכפר

בתקופת המנדט השתייך הכפר לנפת חיפה. במפקד האוכלוסין המנדטורי משנת 1922 נמנו בכפר 776 תושבים, רובם המכריע מוסלמים. במפקד של שנת 1931 עלה מספר התושבים ל-1,109 ב-198 בתים. בסקר האוכלוסין של 1945 נאמדה אוכלוסיית הכפר ב-1,510 תושבים. ההיסטוריון פרופ' מוסטפא כבהא מספר כי במהלך המרד של 1936–1939 היה כפר קרע כפר פעיל, ובניו הקימו פלוגה צבאית בפיקודו של יאסין אלאסמר קבק, פלוגה שפעלה באזור פיקודו של שיח' יוסף סעיד אבו דרה שכלל את אזור דרום חיפה, אלרוחה, ואדי עארה וג'נין. פלוגה זו נחלה תבוסה קשה בשנת 1938, כאשר רוב חבריה נפלו בפעולת כיתור של הכוחות הבריטים באזור המכונה "בית אלשמאלי", ליד כפר רמאנה (נפת ג'נין). יש להניח כי הכתר הוטל בשל הלשנה מקומית הקשורה במתח פנימי שלימים החמיר, והביא למעצרו של מפקד הפלוגה וסגנו, חסן שבלי (אבו סנאן), על ידי פלוגות המרד. הנופלים מבין חברי הפלוגה בבית אלשמאלי היו: אבראהים אבו פנה, מחמוד אלחסן אבו פנה ויוסף אלערבאסי. בקרב נפצע גם מוחמד אלזוקי מסארוה ולאחר מכן נפטר מפצעיו. בנוסף, מוחמד אחמד אבו סריה נעצר אז ולאחר מכן הוצא להורג בכלא עכו.

כפר קרע 1948–1949: העזיבה והשיבה

כפר קרע היה חלק מאזור המשולש, שהיה מיועד להכלל במדינה הערבית. הניסיון לכבוש את כפר קרע היה אחד השיאים של המאבק לשיפור עמדות בין הצד היהודי לצד הערבי באזור המפגש של שלוש הנפות המנדטוריות חיפה, ג'נין וטולכרם לקראת הפלישה של הצבאות הערביים לארץ ב-15 במאי 1948. ההכנות להתקפה על הכפר ועל כפרים אחרים בוואדי עארה נעשו בעיצומו של המאבק באזור משמר העמק, שהחל בתקיפה של "צבא ההצלה" בראשות פאוזי קאוקג'י בשבוע הראשון של אפריל 1948 והוכרע בהתקפת הנגד של הכוחות הישראליים. ההתקפה הביאה לכיבוש ולפינוי של רבים מהכפרים הערביים באותו אזור ולהתמוטטות המערך הערבי בכפרים שמדרום לחיפה, ובמיוחד באזור הרי מנשה, "בלאד א-רוחא". תהליך זה הלך והתעצם לאחר הקרב על חיפה ב-22 באפריל והתמוטטות העומק הכפרי שלה. נפילת עבד אל-קאדר אל-חוסייני במהלך הקרב על הקסטל ב-8 באפריל והשמועות המרעישות שהגיעו למחרת אותו יום מדיר יאסין הביאו לקריסת המוראל בכפרים פלסטינים רבים, כולל אלה שבוואדי עארה, להיחלשות ההתנגדות ולבריחה המבוהלת. ב-9 במאי 1948 תקפו אנשי חטיבת אלכסנדרוני את כפר קרע, השוכן בפתחו המערבי של ואדי עארה. במקום נערך קרב קצר ובעקבותיו עזבו כל תושבי הכפר את בתיהם והתפזרו במטעי הזיתים וביישובים הסמוכים. הפקודה לכבוש את כפר קרע עצמו נבעה, כפי שעולה מן המסמכים, ממיקומו הגאוגרפי האסטרטגי בפתחו המערבי של ואדי עארה, אך נראה שלא הייתה כוונה לגרש את תושביו. כוחות צה"ל שלטו בכפר רק מן הגבעות שסביב ולא נכנסו לשטח הבנוי, ולכן נותרו בתי הכפר שלמים ורובם אף לא נבזזו.

תושבי כפר קרע, כ-1,600 תושבים, מצאו מקלט בכפרים השכנים (עארה, ערערה, ברטעה, טורה, יעבד ומקומות נוספים) החל מ-10 במאי 1948. אף שהכפר עצמו לא נכבש, לא הצליחו תושביו לשוב לבתיהם כי הכוחות הישראלים שלטו בנעשה בו, חלשו עליו מן הגבעות הסמוכות ומיקשו את הדרכים המובילות לשדות ולשטח הבנוי. מאות תושבי כפר קרע פזורים בכשלושים מיישובי הסביבה (עארה, ערערה, ברטעה, טורה, יעבד ומקומות נוספים), בעיקר מזרחית לכפר. בחודשי הקיץ הם שכנו בין מטעי הזיתים ובשולי הכפרים, בציפייה לשוב לבתיהם. תחילה סייעו להם מארחיהם, אך גם להם לא היה די מזון ויכולתם לעזור הייתה מוגבלת. הגברים נהגו ללכת מדי בוקר לשדות בניסיון לאסוף את יבולם, אך לא תמיד צלח הדבר בידם. חיילי אלכסנדרוני שישבו על הגבעות מסביב מיקשו את הדרכים המובילות וצלפו על הפלאחים. כשהגיע החורף והתברר כי השהות מחוץ לכפר תהיה ממושכת עברו רבים להתגורר אצל קרובי משפחה או שכרו חדרים בכפרי האזור, ושם חיו בתנאים קשים של צפיפות ועוני. חלק מן התושבים מצאו פרנסה דחוקה בייצור פחם, אחרים מכרו את תכשיטי הזהב של הנשים או חפצים אחרים כדי להתקיים. מי שהיו אז ילדים זוכרים דווקא את החופש שזכו לו. לא היו מסגרות לימודיות והם הונחו לנפשם בעוד המבוגרים נאבקים למצוא פת לחם. המבוגרים זוכרים מצוקה, פחד ואי וודאות. לא התקיימו חתונות, החגים לא צוינו, איש לא ידע מה יעלה בגורלם. לאחר 11 חודשים, ב-12 באפריל 1949 הורשו תושבי הכפר לשוב, כארבעים יום לפני שסופח הכפר לישראל בהתאם להסכם רודוס בין ירדן לישראל. ככל הידוע, זהו אחד המקרים הבודדים במלחמה זו שבו יישוב ערבי שלם התפנה ותושביו המקוריים חזרו אליו באישור שלטונות ישראל ואכלסוהו מחדש.

אנשי כפר קרע מייחסים את שיבתם לקשרים הטובים שהיו להם עם היהודים, לנחישותם להישאר בסמוך לכפר, ללכידותם החברתית, ששמרה עליהם גם כאשר היו מפוזרים באזור, וגם לעובדה שצה"ל לא הרס את המבנים והם לא נפגעו מלבד שלושה בתים שפוצצו בבוקר הקרב. הכפר קניר, לדוגמה, שכן בקרבת מקום, צפונית לכפר קרע. אנשי אלכסנדרוני כבשו אותו בסוף אפריל ותושביו גורשו ממנו, בתיו נהרסו כליל ותושביו נפוצו ונותרו פליטים עד היום. כמוהם גם תושבי כל כפרי "בלאד א-רוחא" (רמות מנשה) שמכפריהם לא נותר שריד.

ייתכן שהשלטונות בשני הצדדים לא שמו לב למתרחש בשטח באותם ימים של משא ומתן, והתושבים ניצלו פרצה קצרה בזמן והתארגנו במהירות לשיבה. מן הדיווח שלהם אפשר ללמוד כי הירדנים לא היו מעוניינים בתוספת של פליטים בשטחם ולכן עודדו אותם לשוב בעוד בצד הישראלי נערכו סיכומים בעל פה עם ידידיהם היהודים באזור, שהיו זוטרים במערכת הצבאית והשלטונית. אלה, כך נראה, לא ביקשו וגם לא קיבלו אישור מגבוה.

הסיפור של כפר קרע ושל תושביו יכול ללמד על חוסר התכנון ששרר באותה תקופה, ועל המקריות שהפקידה בידי אדם זה או אחר גורלות של מאות אנשים. נראה גם שלא הייתה מדיניות ישראלית מתוכננת לגרש את תושבי הכפרים באזור, שכן הם לא היו אמורים להיכלל בתחומי מדינת ישראל. הכפרים האחרים היו נתונים לשליטת כוחות ערביים זרים וצה"ל לא ניסה כלל לכבוש אותם. גם מעדויות אנשי הכפר מתברר שלא התקבלה החלטה רשמית להחזירם והרשות לשוב ניתנה כתוצאה משתדלנותם ויצאה אל הפועל בזכות אי-הסדר ששרר בעקבות המלחמה, שאִפשר לאנשים בשטח לקבל החלטות עצמאיות בלי להתייעץ עם הממונים עליהם.

במדינת ישראל

באוקטובר 1970 חובר הכפר לרשת החשמל הארצית.

ב-10 במאי 2023 הכריז עליה שר הפנים משה ארבל כעיר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בכפר קרע 20,531 תושבים (מקום 115 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎2.3%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 73.0%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 6,907 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).

להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ביישוב, בשנים 1955 עד 2012:

היישוב כיום

כפר קרע מהווה גשר המחבר בין התרבויות הישראלית והערבית. ישנם הרבה יהודים שנכנסים ליישוב בתדירות יומיומית ונהנים ממאכלים ושירותים שונים כגון: בנקים, דואר, קופות חולים וכו'. בכפר קרע קיים בית ספר ערבי-יהודי דו-לשוני, ראשון מסוגו באזור הנקרא "גשר על הוואדי". מטרת בית הספר היא ליצור דו קיום, לקרב לבבות ולהסיר את המחסומים בין שתי התרבויות ובכך לשלב את האזרחים הערבים בחברה הישראלית. כפר קרע מחזיק בשיא הארצי ביחס הרופאים למספר התושבים, העומד על 14.8 רופאים ל-1,000 תושבים.

חבר הכנסת לשעבר נואף מסאלחה נולד וגדל ביישוב, שימש כסגן השר הערבי הראשון בישראל. הוא אף התמודד על ראשות המועצה אך לא נבחר. עלי יחיא, שגריר ישראל הראשון ממוצא ערבי, הוא יליד כפר קרע.

לקריאה נוספת

• מרדכי בר-און ומאיר חזן (עורכים), אזרחים במלחמה: קובץ מחקרים על החברה האזרחית במלחמת העצמאות, יד בן צבי, המכון לחקר הציונות באוניברסיטת תל אביב, העמותה לחקר כוח המגן על שם ישראל גלילי, ירושלים תש"ע (2010)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כפר קרע בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של כפר קרע(הקישור אינו פעיל, 2.9.2023)

• פרופיל כפר קרע נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

• אביבה לורי, חלומה של כל אם ערבייה, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2007
• יוסי יובל, כפר קרע: על ערבסקה יהודית, גורל והרבה זעתר, באתר ynet, 12 באוגוסט 2010
• תוכנית גבעת חביבה לשותפות בין קהילות כפר קרע ופרדס חנה-כרכור
• מידע על אתר כפר קרע, בארכיון המנדטורי באתר רשות העתיקות
• כפר קרע (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית