כפר יעבץ
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | המרכז |
| מועצה אזורית | לב השרון |
| גובה ממוצע[1] | 49 מטר |
| תאריך ייסוד | 1932 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 661 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -2.2% בשנה |
(למפת נתניה רגילה)   כפר יעבץ  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
כְּפַר יַעְבֵּץ הוא מושב באזור השרון דרומית-מערבית לקלנסווה, בתחומי מועצה אזורית לב השרון.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב הוקם לראשונה ב־10 באפריל 1932 על ידי הפועל המזרחי על 400 דונם של הקרן הקיימת. בין ראשוני המתיישבים היו טוביה המאירי[3], שמואל יוסף בוצין שהיה מזקני המתיישבים[4] ושמעון פרידליך-ברגופן[5]. בשנת 1934 נקבע שמו לכפר יעבץ[6], על שמו של הרב זאב יעבץ, ממייסדי תנועת המזרחי. באותה עת התגוררו במושב 10 משפחות[7]. בנוסף לתושבים שהתה בכפר יעבץ מתחילת 1934 עד תחילת 1938 קבוצה של הקיבוץ הדתי כנקודת יישוב זמנית לפני העלייה על הקרקע[8][9]. בשנתיים הראשונות לא יכלו המתיישבים לעבד את קרקעותיהם בגלל סכסוכים משפטיים[10].
ב-2 בדצמבר 1934 הונחה אבן פינה לבית כנסת[11], שמימון לבנייתו נתקבל כתרומה מיהודי מבלגיה והבנייה תוכננה להיעשות על ידי התושבים. במקום התגוררו בינואר 1935 28 חברים שהתפרנסו בעיקר מעבודה במטעי שכטרמן הסמוכים וקיבלו מים מגבעת חיים[12]. בסוף 1935 פורסם שהמקום הולך ומתנוון בגלל מיעוט תושבים[13]. ביוני 1936 בעקבות פרוץ המרד הערבי הגדול, בה ספג היישוב התקפות מערביי הסביבה[14], פרסמו חברי המושב קריאה לעזרה[15]. בשנת 1937 התגוררו במקום 23 משפחות והוא תואר כבעל מראה דל ועלוב. חברי המושב הציעו למכור אותו לחברי הקיבוץ הדתי שעברו במקום הכשרה לקראת העלייה לטירת צבי אולם הדבר לא נסתייע[16]. ביולי 1938 נהרג אחד מחברי כפר יעבץ וחמישה נפצעו כשעלו על מוקש בדרכם לעבודה[17]. בתחילת 1939 ספג היישוב גל נוסף של התקפות[18].
בשנת 1940, בעקבות הדלדלות העבודה בפרדסים, נותרו במקום רק כ-15 משפחות[19], ובתנועת הפועל המזרחי הוחלט על העברת התושבים למקום אחר והקמת מחנה עבודה במקום היישוב[20]. משא ומתן על פינוי המקום לא הגיע לידי גמר, ובינתיים הורחב שטח הכפר[21] ל-1200 דונם. בשנת 1942 נותרו במקום 12 משפחות ובשטח ששימש קודם לכן את הקבוצה שעלתה לטירת צבי התיישבה קבוצת תימנים מחדרה[22].
במהלך מלחמת העצמאות זכה כפר יעבץ המבודד לכינוי "חניתה של גוש תל מונד"[23]. כבר בסוף דצמבר 1947 הותקף כפר יעבץ על ידי מאות ערבים. לאחר מספר שעות הגיעו משוריינים בריטיים והערבים נסוגו[24]. בצד היהודי נטען שכ-30–40 מהתוקפים נפגעו, בניגוד להודעה הבריטית הרשמית שקבעה שרק 6 תוקפים נפגעו[25]. בצד היהודי נהרג אחד המגינים וארבעה אחרים נפצעו. הם הגיעו מתל אביב ופתח תקווה לעיבוי ההגנה על המקום[26]. לאחר מספר ימים מת אחד הפצועים[27]. בהמשך המלחמה נורו פעמים רבות יריות לעבר כפר יעבץ. יריות נורו במהלך קרבות עשרת הימים[28] ובאוקטובר במהלך ההפוגה השנייה[29].
תושבי המקום התימנים פונו מכפר יעבץ עם פרוץ הקרבות[30]. ב-29 ביוני 1948 עלה ליישב את כפר יעבץ גרעין "מכורה" של הקיבוץ הדתי שהורכב בעיקרו מיוצאי רומניה. לקיבוץ החדש הוקצו 1400 דונם[31]. אנשי הקיבוץ לא שרדו במקום זמן רב[32].
כפר יעבץ הוקם שנית ב־1951, כמושב של תנועת הפועל המזרחי, על ידי עולים מפולין ומרומניה. בתחילת 1952 התפתח סכסוך קרקעות בין כפר יעבץ לטייבה[33].
בשנת 1954 התיישבו במקום עולים מתימן, המהווים את רוב תושביו כיום[34]. בדצמבר 1955 חגגו את חיבור היישוב לרשת החשמל הארצית, את גמר סלילת הכביש לעין ורד ואת הקמת המועדון[35].
נכון ל-2011 מאוכלס כפר יעבץ על ידי רוב של תושבים דתיים, אשר בחרו להקים בו קהילה דתית לאומית. הכפר סגור לכלי רכב בשבתות ובחגים.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- שאול מייזליש ואהרון עמר, כפר יעבץ - גבורות, הוצאת כפר יעבץ, 2012
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כפר יעבץ- "ההגנה על כפר יעבץ" באתרה של עמותת חטיבת אלכסנדרוני.
- י. פרויד, מיזוג עליות הציל כפר, דבר, 13 בדצמבר 1957
כפר יעבץ (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ר' טוביה המאירי ז"ל, הצופה, 18 במאי 1947
- ^ שמואל יוסף בוצין, הצופה, 9 בפברואר 1955
- ^ ב-1946 הייתה הפגזה ירדנית, פגז פגע בבית פרידליך וגרם לשריפה. בעקבות זאת עבר שמעון עם משפחתו לקדימה.
- ^ שמות חדשים ליישובים עבריים, דואר היום, 24 ביולי 1934
- ^ יעקב ליפשיץ, השרון פורח, הירדן, 8 בנובמבר 1934
- ^ נקודות ההתיישבות של הפועל המזרחי, דבר, 12 בנובמבר 1934
- ^ בשער השרון הצפוני, הצופה, 4 במרץ 1938
- ^ מיכאל חזני, זעקת כפר יעבץ, הצופה, 1 במאי 1938
- ^ כפר יעבץ, דואר היום, 2 בדצמבר 1934
- ^ כפר יעבץ, דבר, 16 בינואר 1935
- ^ כפר יעבץ, דואר היום, 7 בנובמבר 1935
- ^ שתי התקפות על כפר יעבץ, דבר, 3 ביולי 1936
- ^ קול לעזרה של כפר יעבץ, דבר, 8 ביוני 1936
ההתקפות על כפר יעבץ, דבר, 14 באוגוסט 1936
נהדפה התקפה עזה על כפר יעבץ ורמת הכובש, דבר, 16 בספטמבר 1936 - ^ כפר יעבץ, דבר, 10 ביוני 1937
- ^ ההתפוצצות ליד כפר יעבץ, הַבֹּקֶר, 26 ביולי 1938
- ^ ההתקפה על כפר־יעבץ, דבר, 12 בפברואר 1939
- ^ זעקת חברי כפר יעבץ, הארץ, 24 ביולי 1940
- ^ בעיות השעה במושב העובדים הדתי, הצופה, 30 בספטמבר 1940
העברת מתיישבי כפר יעבץ, הארץ, 12 בדצמבר 1940
לקראת פירוקו של כפר יעבץ ממושב חזרה למחנה עבודה, הַבֹּקֶר, 20 בדצמבר 1940 - ^ כפר יעבץ, הצופה, 16 בפברואר 1941
- ^ גבעת חיים - כפר יעבץ, דבר, 26 באפריל 1942
- ^ בנתיבות המשולש, דבר, 10 באוגוסט 1949
- ^ נהדפה התקפה על כפר יעבץ, דבר, 28 בדצמבר 1947
- ^ 30-40 מתקיפי כפר יעבץ נפגעו, דבר, 29 בדצמבר 1947
- ^ נרצח - הנעדר מהקרב על כפר יעבץ גופתו נמסרה אחר מו"מ מיגע, הַבֹּקֶר, 29 בדצמבר 1947
- ^ הקרבן השני של הגנת כפר יעבץ, הַבֹּקֶר, 31 בדצמבר 1947
- ^ כפר יעבץ וכפר הס הופגזו, דבר, 11 ביולי 1948
- ^ העיראקים פתחו אש על כפר יעבץ, דבר, 10 באוקטובר 1948
תכונה באזור המשולש, דבר, 22 באוקטובר 1948
כפר יעבץ הופגז אתמול במשך שעתיים, הצופה, 19 באוקטובר 1948 - ^ גאולי תימן טרם נגאלו, מעריב, 8 במאי 1952
- ^ 16 עליות על הקרקע מיום הכרזת המדינה, דבר, 1 באוגוסט 1948
יישובים שקמו בשנת העצמאות, על המשמר, 4 במאי 1949 - ^ הקיבוץ היה קיים בינואר 1950 בעת הקמת המועצה האזורית תל מונד: ועד גוש תל מונד - מועצה מקומית, דבר, 9 בינואר 1950
- ^ הסכסוך טייבה כפר יעבץ בעינו עומד, הַבֹּקֶר, 25 בינואר 1952
- ^ ג. שרון, שמחה בכפר יעבץ, מעריב, 18 בדצמבר 1955
- ^ חגיגה משולשת בכפר יעבץ, למרחב, 14 בדצמבר 1955
| ||||||||||||
