כפר חרוב
 כפר חרוב במבט מאפיק
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 311 מטר |
| תאריך ייסוד | 1974 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 492 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 2.9% בשנה |
(למפת הגליל העליון רגילה)   כפר חרוב  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
כְּפַר-חָרוּב הוא קיבוץ בדרום רמת הגולן המשתייך לתנועה הקיבוצית. היישוב ממוקם בגובה של 315 מטרים מעל גובה פני הים, על שפת מצוקי און המתנשאים מעל הכנרת, ובמרחק של כשני קילומטרים ממנה.
היישוב קרוי על שמו של הכפר הערבי ששכן במקום - "כפר חרב" שכנראה משמר את שם היישוב היהודי הקדום כפר יחריב או כפר חריב, הנזכר בתוספתא, בתלמוד הירושלמי ובפסיפס כתובת רחוב כאחת העיירות היהודיות ב"תחום סוסיתא", לעניין מצוות התלויות בארץ[3]. בין כפר חרוב ובין פיק נמצאה כתובת גבול רומית המציינת את השם "כפר חריב" (Καπαρ Ηαριβου)[4].
הקיבוץ כפר חרוב הוקם בשנת 1973, תושביו התגוררו באופן ארעי במחנה אפיק, והוא עלה למקומו הנוכחי בשנת 1974. חבריו ילידי הארץ ועולים מארצות הברית. היישוב הוקם על מוצב סורי שנמצא במקום, ממנו נהגו לצלוף על יישובי מזרח הכנרת (עין גב והאון).
עיקר הכנסות הקיבוץ הן ממפעל א.ר.י שבבעלותו, המייצר שסתומים הידראוליים. אף שהקיבוץ עדיין מתחזק מחקלאות שלחין (שקד מצוי, אבוקדו) וממטעים נשירים (נקטרינות, אגסים) וכן רפת לחלב. בקיבוץ פועלים גם מכבסה ומוסך, הוא שותף באתר התיירות חמת גדר, והוא מפעיל את מצפה לשלום - אתר בקתות נופש שנמצא על שפת מצוקי און ואתר "מצפה לשלום" שממנו תצפית יפה על הכנרת.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כפר חרוב - באתר הגולן
- כפר חרוב, באתר רום גליל
- דף היישוב באתר תנועת אור
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ תלמוד ירושלמי, מסכת דמאי, פרק ב', הלכה א'.
- ^ מ' הרטל, ההיסטוריה של צפון עבר-הירדן לאור המקורות ההיסטוריים והממצא הארכאולוגי, עמ' 351.
| ||||||||||||
