כפר חושן
.JPG) | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 736 מטר |
| תאריך ייסוד | 1949 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 808 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.4% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   כפר חושן  באדום - כפר חושן בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
6 מתוך 10 |
כְּפַר חוֹשֶׁן (ספְסוּפָה), הוא מושב במועצה האזורית מרום הגליל, כקילומטר וחצי צפונית למושב מירון, לצד כביש 89, המחבר בין נהריה לצפת.
שמו של המושב נקרא על שם העיירה סיפסיפה הנזכרת בתלמוד[3], ששמה נשתמר, כנראה, בשם הכפר הערבי צפצאף שחרב במלחמת העצמאות ועל מקומו הוקם המושב. פירוש השם - אזור שפירותיו מאחרים להבשיל, או מהעובדה שבתקופת התלמוד גידלו והתפרנסו מעצי צפצפה. במהלך שנות התשעים מותג היישוב באופן רשמי בשם "כפר חושן", וזאת לאחר שהשם ספסופה נלקח מהכפר הערבי ששכן בעבורו, ואנשי המושב רצו בשם עברי, לבסוף נבחר שם זה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המושב נוסד בפברואר 1949, בידי עולים מבולגריה שעלו לישראל זמן קצר קודם לכן[4], ובסיוע תנועת המושבים. בתחילת אוקטובר 1949 דווח על 60 משפחות מעולי הונגריה ובולגריה[5]. בסוף 1949 התפתח במושב סכסוך בין קומוניסטים ללא קומוניסטים, בעקבותיו הועברו הלא קומוניסטים למסמיה. לאחר מספר חודשים התפתח עימות בין הנשארים, מחנה אחד של אלו שנשארו נאמנים למק"י ומחנה שני שפרש מהקומוניזם[6]. המחנות התפצלו לשני יישובים נפרדים. ביישוב הקומוניסטי נשארו לקראת סוף 1950 שלוש משפחות והסוכנות הביאה לאתר הריק משפחות של עולים מיהדות תימן[7].
רוב התושבים ממוצא תימני עזבו עד תחילת 1952[8]. המתיישבים העלו תלונות שונות על המוסדות המיישבים, ואלו התלוננו שהמתיישבים העדיפו עבודות חוץ והזניחו את המטע שניתן להם[9][10]. בסוף שנת 1954 עזבו אחרוני התימנים את ספסופה[11]. החל מסוף 1954 התיישבו במקום עולים ממרוקו ומתוניס שהתפרנסו מעבודות הכשרת דרכים וקרקע עבור הקרן הקיימת וקיבלו חלקות של 2-6 דונם לגידול טבק, חלקות ליד הבית לגידול ירקות ואחריות על המטעים הנטושים של הערבים וכרם שניטע על ידיהם ועל ידי התימנים שעזבו[12][13]. בסוף 1961 חובר המושב לרשת החשמל הארצית[14].
ילדי היישוב לומדים בבתי ספר חיצוניים: יסודי – "נוף הרים" בסאסא, חמ"ד במירון ובתי ספר חרדים בצפת, תיכון – "אנה פרנק" בסאסא, "אמי"ת" בצפת ובפנימיות מחוץ לאזור.
התושבים עוסקים בענפי חקלאות ותיירות. במושב שוכן יקב הבוטיק המשפחתי לוריא.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מושב ספסופה באתר תנועת המושבים
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ ירושלמי תרומות ח', ד', היותה של סיפסיפה שם מקום נתונה בספק.
- ^ ק. שבתאי, מה נשמע בסופסף, דבר, 13 באוקטובר 1950
- ^ מושבי עובדים מסביב לצפת, הארץ, 6 באוקטובר 1949
- ^ קומוניסטים המפרקים קומונה טהורה שלהם, דבר, 4 ביולי 1950
- ^ ק. שבתאי, כמה סופסף ישנן בסופסף, דבר, 27 באוקטובר 1950
- ^ התימנים הללו או מכת הנדידה, דבר, 20 בינואר 1952
- ^ לתקנת ההתישבות במושבי עולים, דבר, 15 בספטמבר 1953
- ^ עזובה ואבטלה בכפר ספסופה, קול העם, 18 בנובמבר 1954
- ^ חוסל הישוב התימני בכפר ספסופה בגליל, חרות, 12 בנובמבר 1954
- ^ מנחם בן אריה, אנשי עמל במושב ספסופה, הַבֹּקֶר, 26 באוגוסט 1955
- ^ ישעיהו עשני, ספסופה - בפעם השלישית, דבר, 23 בנובמבר 1955
- ^ מפה ומפה, דבר, 21 בדצמבר 1961
| ||||||||||||||||
