כפר חב"ד (שבועון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כפר חב"ד Kfar Chabad Magazine
לוגו העיתון ושער גיליון מס.1500
לוגו העיתון ושער גיליון מס.1500
תדירות שבועון
סוגה ביטאון
מו"ל כוח המשלח בע"מ
עורך ראשי ראשי אהרן דב הלפרין; עורך מנחם כהן
תאריכי הופעה 19 ביולי 1980 – הווה (43 שנים)
שפה עברית
מערכת בניין 770 ביישוב כפר חב"ד
תפוצה בישראל וברחבי העולם
מדינה ישראל
https://www.kcm.co.il/
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עיתון כפר-חב"ד הוא השבועון הרשמי של חסידי חב"ד בישראל, הנושא את שם היישוב "כפר חב"ד" ומופץ באלפי עותקים בארץ ובעולם.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת ל"ג בעומר ה'תש"מ יצא הרבי מלובביץ בקריאה לקיים תהלוכות ל"ג בעומר ברחבי תבל, בישראל נערכה תהלוכת ילדים בתל אביב בהשתתפות מאות ילדים שצעקו פסוקי תורה, למחרת פורסם בעיתון המודיע קול מחאה על התהלוכה שבא לטמא את ילדי ישראל, על ידי שהביאו להם קוסם, בעקבות זאת החליט אהרן דב הלפרין שצריכים להוציא עיתון שתביא את עמדת ודעת חב"ד לציבור כולו, העיתון ראה אור לראשונה בו' בתמוז ה'תש"מ (20 ביוני 1980). תריסר גליונותיו הראשונים הופצו כעיתון מקומי של היישוב כפר חב"ד במתכונת דו שבועית. החל מהגיליון ה-13 (שבט תשמ"א), הפך העיתון ל"דו שבועון של צעירי חב"ד בארץ הקודש", והחל מופץ ברחבי הארץ במתכונת מורחבת.

כשנה לאחר מכן גדלה תדירותו של העיתון, והחל מהגיליון ה-38 (שבט ה'תשמ"ב) הפך העיתון לשבועון. בתחילה יצא העיתון לאור בהוצאת צעירי אגודת חב"ד בישראל, אך בהמשך עבר לבעלות פרטית במסגרת אגודת חסידי חב"ד בישראל והיה לביטאון של כלל חסידי חב"ד בישראל[1].

את העיתון יזמו בשעתו יוסף יצחק גופין[דרוש מקור] ואהרן דב הלפרין, שמשמש כעורכו הראשי עד היום. כותבים בולטים ובעלי טור קבוע בעיתון: יצחק יהודה הולצמן, הרב משה מרינובסקי (מ. משה - שימש כסגן עורך), הרב מיכאל טייב, שלמה ריזל, הרב יוסף יצחק חיטריק, הרב יצחק ערד, הרב משה אורנשטיין (א. סמית), הרב ישראל אלפנביין (א. ישראל; י. שנהב), הרב אליהו וולף (א"ב חרמש) הרב אלתר אליהו פרידמן, חיים גיל.

החל ב־2004 העיתון מודפס צבע מלא. ב־2006 הצטרף לצוות העיתון כעורך יועץ דוד רוטנברג, ששימש בעבר עורך בשבועון החרדי בקהילה, רוטברג פיצל את תוכני העיתון: הנושאים התורניים רוכזו במגזין "אספקלריא", ובמגזין "כפר חב"ד" העיקרי התפרסמו כתבות צבע בשלל נושאים. לצידו הופיע גיליון ייעודי לנשים בשם "משפחה חסידית" (נערך בתחילה בידי פרדי ברוד, שהוחלפה ב-2012 על ידי רחל הלפרין, רעייתו של העורך הראשי). משנת 2002 התחיל להופיע מוסף חדשות בשם "חדשות חב"ד" בפורמט טבלואיד. בנובמבר 2007 החליף את רוטנברג שניאור זלמן רודרמן, עיתונאי וסופר, שמילא את תפקידו בעיתון עד סוף שנת 2008.

בסוף 2008 עבר העיתון משבר כלכלי ובמשך שבועיים לא יצא לאור[2][3]. במאמץ להבריא את השבועון, פיטרה ההנהלה חלק ניכר מהעובדים, ואיחדה שוב את חלקי העיתון למגזין אחד (מלבד 'משפחה חסידית' - המגזין לנשים)[4].

בספטמבר 2009, מונה ישראל ברוד למנכ"ל העיתון, במטרה לבצע תוכנית הבראה מקיפה לעיתון ולגייס כספים לתשלום חובותיו. ב־2010 פנתה הנהלת העיתון לשלוחי חב"ד בעולם לסייע בביסוס העיתון ובתוכניות ההתפתחות שלו. בתחילת 2012, העיתון הפסיק את הופעתו[5] ולאחר כחמישה שבועות[6] העיתון חידש את הוצאתו[7]. באייר ה'תשע"ב פרש ישראל ברוד מניהול העיתון לאחר שדאג לכיסוי חלק מחובות העיתון.

בסוף שנת 2012 מונה העיתונאי מנחם כהן לעורך "כפר חב"ד" לצדו של העורך הראשי אהרן דב הלפרין. בי"ט באייר ה'תשע"ג הושק בחגיגיות הגיליון ה־1500 של השבועון[8].

בשנת 2014 מונה יוסף לוין לסמנכ"ל הסחר בעיתון. שבועיים לאחר הגעתו, חזר להופיע מוסף הנשים של חב"ד 'משפחה חסידית' בעריכת הגב' רחל הלפרין.

משנת 2016 (ה'תשע"ו) יוצא על ידי העיתון כל שבוע 'נשי' (עד תשרי תש"ף נקרא 'משפחה חסידית') ומוסף לילדים 'קינדרעלאך'.

ב-2017 (תמוז ה'תשע"ז) השיק העיתון אפליקציה עם כתבות העיתון לקריאה, כשירות למנויי העיתון בחוץ לארץ, בגלל עיכובים בדואר[9].

ב-ינואר 2018 (תשע"ח) חזר להופיע מוסף חדשות המסקר את הנעשה בעולם היהודי ובחסידות חב"ד, ובו כתבות צבע לצד מדורי אקטואליה וביטחון. בחודש יולי באותה שנה החל העיתון להוציא, בשיתוף ארגון נוער חב"ד, ירחון לנערות, בשם 'לִבנות'[10], למנויים בלבד. מיוני 2019 מצורף לחבילת העיתון גיליון התקשרות היוצא לאור על ידי צעירי אגודת חב"ד בישראל.

במרץ 2022 (אדר ב' תשפ"ב) שודרג אתר האינטרנט של העיתון.

כותבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כותבים בולטים שכתבו בעיתון במשך השנים: הרב יואל כהן, הרב שמואל אלעזר היילפרין, הרב שלום דובער לוין, הרב טוביה בלוי, הרב מרדכי שמואל אשכנזי, הרב גדליהו אקסלרוד, הרב אברהם מייזליש, הרב יוסף הרטמן, הרב יחזקאל סופר, הרב מנחם ברוד, הרב בנימין קליין, אברהם חנוך גליצנשטיין, יהושע מונדשיין, נפתלי צבי גוטליב, הרב אורי בן שחר, הרב שלום דובער וולפא, הרב חנניה יוסף אייזנבך (הרב ב. שמואל), בנימין ליפקין, יוסי אליטוב, הרב מנחם מענדל רייצעס, הרב חיים לוי יצחק גינזבורג, מנחם מענדל הרשקוביץ, יהודה צייטלין, לוי שייקביץ (יחזקאל ארליך), הרב עידו וובר, הרב מנחם מנדל והבה, שלמה ריזל (שלמה בן־צבי), הרב מיכאל טייב, הרב ישראל אלפנביין, מנחם מענדל קורטס ומנחם מנדל ברונפמן. בשעתו התפרסמו בעיתון סיפורים מפרי עטו של המשפיע הרב שייע ליפקין (י. מר-דרור).

תכנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה־80 היה השבועון ממובילי המאבק בתיקון חוק "מיהו יהודי" ובמאבק נגד מסירת שטחים מארץ ישראל לערבים. כמו כן, שימש במה לתגובות כלפי פרסומים נגד חסידי חב"ד ומנהיגם רבי מנחם מנדל שניאורסון, שהופיעו בעיקר בעיתונים המודיע ויתד נאמן ובביטאוני חסידות סאטמר. למרות השתייכותו המגזרית לחסידות חב"ד, יש לו מנויים רבים בקרב הקהילות החרדיות השונות[דרוש מקור].

רבי מנחם מנדל שניאורסון עצמו היה מעורב בהוצאת העיתון לאור ומסר הוראות והדרכות[11] לגבי פרטים שונים. משנת תשמ"ז פרסם העיתון מדי שבוע קטע מתוך ההתוועדות האחרונה שלו, שנערך על ידי מכון 'ועד הנחות בלשון הקודש' והוגה על ידו, בעברית. במכתב ששלח לרגל ציון גיליון ה-500 כתב בין היתר ”..שכל אחד ואחד יעשה ככל יכולתו בכל ענייני יהדות, תורה ומצוותי' ומובן שכן הוא בעניין הוצאתו לאור והפצתו של העיתון..”.

בימי הסערה המשיחית סביב הרבי מחב"ד, רבי מנחם מנדל שניאורסון, (בשנים 1993-1994), היה העיתון ממובילי הקו המשיחי בחסידות חב"ד התפרסמו בו מאמרי הגות ודעות בנושא, ועל דף השער שלו הופיע בקביעות הנוסח: 'יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד'. לאחר פטירת הרבי ב־1994 (ג' בתמוז ה'תשנ"ד) חדל מהעיסוק במשיחיותו של הרבי והחל לבטא את עמדות הזרם המתון בחב"ד, המסתייג מעמדת הזרם המשיחיסטי.

בתש"ע-תשע"א, במלאת 30 שנה לעיתון, הגיש עורך העיתון מדור בשם "מאחורי הקלעים", בו הוא פירט את ההוראות התכופות שנמסרו לו מאת הרבי לגבי תוכני העיתון.

מבנה העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד השער של מוסף הילדים, ה'קינדערלאך'
  • כפר חב"ד - מגזין כרומו[12] ובו כתבות, מאמרי הגות, מדורים וטורים אישיים.
  • חדשות כפר חב"ד - גיליון ובו מאמרים, חדשות, כלכלה וצרכנות. יוצא לאור בנייר עיתון בפורמט טבלואיד.
  • נשי (עד תשרי תש"ף נקרא משפחה חסידית) - מגזין בן 32 עמודים לנשים.
  • קינדערלאך - מוסף בן 16 עמודים לילדים. יוצא לאור בשיתוף עם ארגון צבאות השם המרכזי בניו יורק. מחודש אדר תשע"ז החל המוסף להתפרסם בחינם בבתי הכנסת של קהילת חב"ד בישראל, כשבסופו מודפסת קריאת התורה עם שעשועונים לילדים. ב-2021 התחבר עיתון הילדים של תנועת הנוער פנסאים בעיתון פנסאים צעירים מראיינים ילד חסידי מרחבי העולם וסבביבו סובב הגיליון
  • לִבנות מוסף חודשי המיועד לבנות חב"ד ויוצא בשיתוף עם ארגון נשי ובנות חב"ד, החל מתשע"ח, 2018.
  • לקראת חגי תשרי וחג הפסח מצורפים לעיתון מספר מוספים.
  • ניחוחות - דיסק ובו ניגוני חב"ד שונים בביצועים מחודשים, המצורף לעיתון בערב חג הסוכות. כיום האלבומים ניתנים בצורה וירטואלית על ידי הורדה מהאתר.

ספרים שבהוצאת העיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אראנו נפלאות, יומן שנת תשנ"א ב־770, בשיתוף עם מערכת 'פאקס א שיחה'[13], בעריכת: משה מרינובסקי, דוד מונדשיין, מנחם מענדל קפלן.
  • סיפורים חסידים, שני ספרים המכילים סיפורי חסידים לפי נושאים ועניינים שפורסמו בעיתון בעריכת ישראל אלפנביין, תשס"ב.
  • חסידים הראשונים, שני ספרים המכילים סיפורי חסידים על דמויות חסידיות, בעריכת ישראל אלפנביין, תשס"ה.
  • הנה ימים באים…, שני ספרים המכילים מבחר מאמרים בנושא גאולה ומשיח לפי סדר פרשיות השבוע ומועדי ישראל שתפרסמו בעיתון, בעריכת הרב מנחם מענדל רייצעס.
  • מטל השמים, שני ספרים המכילים סיפורי חסידים שפורסמו בעיתון, בעריכת מנחם זיגלבוים.
  • דורש טוב לכל עמו, שני כרכים של סיפורים על הרבי מחב"ד.
  • מורה לדור נבוך, שלושה ספרים המכילים אגרות של הרבי מחב"ד במגוון נושאים - בתרגום מאנגלית ללשון הקודש. האגרות נבחרו וסודרו על ידי המזכיר האישי של הרבי, הרב ניסן מינדל.
  • ורבים השיב מעוון, שני ספרים המכילים מופתים שחולל הרבי מחב"ד שהביאו להמוני יהודים ישועה בגשמית ורוחנית וגרמו לשוב למקור מחצבתם ושמירת תורה ומצוות, בעריכת הרב אהרן דב הלפרין.
  • רבות מופתי, סיפורי מופתים שהתחוללו בברכתו של הרבי מחב"ד, רובם הגדול של הסיפורים פורסם על ידי הרב משה אורנשטיין (ארי סמית).
  • רבן של ישראל, אוסף מאמרים ונאומים שנכתבו ונאמרו אודות דמותו של הרבי מחב"ד לפי תקופות: 1) בעשור שלפני פטירתו (ג' תמוז תשנ"ד); 2) בתקופת פטירתו; 3) בעשור שלאחר פטירתו.
  • פרשיות עם הרבי, חמישה ספרים על סיפורים עם הרבי מחב"ד בקשר עם פרשת השבוע, בעריכת הרב אהרן דב הלפרין.
  • ימים טובים עם הרבי, סדרה על סיפורים עם הרבי מחב"ד בקשר עם חגי ישראל[14], בעריכת הרב אהרן דב הלפרין.
  • כמותו ממש הצצה לעולמם של השלוחים - הסיפורים שחוללו מהפך, בעריכת אהרן דב הלפרין, תשע"ז (2017)
  • רבי של כולן נשים מספרות על מופתים, יחידות, הוראות והדרכות מהרבי מלובביץ', בעריכת אהרן דב הלפרין, תשע"ח (2018)
  • נפלאות המבצעים סיפורים בעקבות המבצעים של הרבי מלובביץ', בעריכת אהרן דב הלפרין, תשע"ח
  • מבית המלכות מענות (תשובות) בכתב ידו של הרבי מנחם מנדל שניאורסון ובהן עצות והדרכות בכל תחומי החיים ומסודרים לפני נושאים שפורסמו בעיתון כפר חב"ד, תשע"ח
  • יחידויות אישים מספרים על ה'יחידות' שלהם עם הרבי מלובביץ', בהוצאת עיתון כפר חב"ד, בעריכת אהרן דב הלפרין, 5 כרכים, תשע"ח-תשפ"א

ספרים מתוך מדורים בעיתון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיצאו בהוצאות אחרות:

  • מחשבת החסידות, שני כרכים המכילים נושאים מהותיים ויסודיים בתורת החסידות, שהתפרסם בעיתון על ידי הרב יואל כהן
  • נשמה עם עצמה מנחם ברוד, 2004

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יהושע מונדשיין, מ"האח" ל"כפר חב"ד", באתר שטורעם.
  2. ^ ישראל אהרון, ‏שבועון "כפר חב"ד" לא הודפס, באתר כיכר השבת, 31.07.09
  3. ^ יהושע הכהן, עיתון 'כפר חב"ד' לא הודפס; "יוצאים להתארגן מחדש", באתר בחדרי חרדים, 24 במרץ 2011
  4. ^ עיתון כפר חב"ד יאוחד מהשבוע לשני חלקים מערכת שטורעם.
  5. ^ מנחם כהן, מנכ"ל עיתון 'כפר-חב"ד': "זה לא גימיק ולא תרגיל", חב"ד און ליין, יום שישי, ג' שבט תשע"ב. (הודעת ברוד, בשל קשיים כלכליים)
  6. ^ חיים ברון, לאחר למעלה מחודש: שבועון 'כפר-חב"ד' יודפס השבוע, חב"ד און ליין, יום שני, ד' אדר תשע"ב.
  7. ^ חיים ברון, שבועון 'כפר-חב"ד' הודפס; לפני כולם: צפו בעמוד השער, חב"ד און ליין, יום רביעי, ו' אדר תשע"ב.
  8. ^ חב"ד חגגה 1500 לשופרו של הרבי "כפר חב"ד" חב"ד און ליין.
  9. ^ כפר חב"ד מפתיע: משיק אפליקציה חדשנית - שירות למנויי חו"ל באתר col, תמוז, תשע"ז
  10. ^ חב"ד און ליין
  11. ^ בתוועדות י"ט תשמ"ו הרבי ביקש מהרב שמחה עלברג להתראיין לעיתון
  12. ^ בתחילת שנות האלפיים - טרם הפך האינטרנט לנחל הכלל, הגיע העיתון לשיא של 128 עמודים לשבוע.
  13. ^ מערכת שעסקה (בשנים תש"נ-תשנ"ב) בתמצות ההתוועדויות והשיחות של הרבי, והחומר שלה פורסם למנויים באמצעות הפקס.
  14. ^ נכון לשנת ה'תשע"ז (2017) יצאו לאור שבעה ספרים על חנוכה, פורים, פסח, שבועות, ראש השנה ויום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה, פרקי אבות.