כפר ברוך
| |
 | |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק יזרעאל |
| גובה ממוצע[1] | 56 מטר |
| תאריך ייסוד | 1926 |
| תנועה מיישבת | תנועת המושבים |
| סוג יישוב | מושב |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2022[1] | |
| - אוכלוסייה | 709 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 6.3% בשנה |
(למפת הכרמל רגילה)   כפר ברוך  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2019[2] |
7 מתוך 10 |
כְּפַר בָּרוּךְ הוא מושב בעמק יזרעאל, השוכן 5 ק"מ דרומית-מערבית למגדל העמק, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1925 רכשה הקרן הקיימת 27,553 דונם בוורקני, מדרום לנהלל[3]. באמצע 1926 הוקצו כספים להכשרת הקרקע[4].
עוד לפני הקמת כפר ברוך, עלו למקום קבוצה של חברי הפועל המזרחי[5]. הם טענו שהובטח להם שיזכו להתיישב בשטח שנרכש עתה על ידי הקרן הקיימת והוקמו עליה כפר יהושע, רמת דוד, כפר חסידים וכפר ברוך, אך ההבטחה לא קויימה. הם עלו למקום בחשוון תרפ"ז ובמשך כמה שבועות חרשו את הקרקע. אולם משאזלה אספקתם קבלו את הצעת המוסדות המיישבים לעבור להכשרה בכפר סבא[6].
בתחילה ביקשה ועדת השמות של הקרן הקיימת לקרוא למקום "בית ירק"[7], אולם לאחר מכן הוחלט לקוראו על שמו של ברוך כהנא, נדבן יהודי מפלוישט שברומניה, אשר הוריש את עזבונו לקק"ל בתמורה להנצחת שמו ביישוב חקלאי.
בתחילה תוכנן להקים על אדמת וורקני שלושה מושבים נפרדים על ידי: קבוצת המושבה הארצית הרומנית, לה אושרה הקצאה ל-60 משפחות (מתוכה, שטח ל-20 משפחות לעלייה על הקרקע בתרפ"ז), קבוצה של בני עדות המזרח עולי הקווקז, בולגריה וכורדיסטן[8], לה אושרו שטחים לאכלוס 20 משפחות בשנת תרפ"ז וכן שטח לקבוצה של בני המעמד הבינוני, לה אושרה הקצאת שטח בתרפ"ז ל-20 משפחות מתוך 40[9].
המקום יושב על ידי שתי קבוצות, קבוצה רומנית בצפון וקבוצת בני עדות המזרח בדרום. במאי 1927 היו במקום 17 משפחות של בני עדות המזרח ו-10 משפחות של רומנים. בני המעמד הבינוני לא הגיעו כלל[10]. בתחילה התנהלו הקבוצות בנפרד, אך בשנת 1930 הוקם ועד מאוחד. מצבה של הקבוצה הרומנית היה יותר טוב הודות לסיוע שהגיע מרומניה[11]. בשנת 1937 נדרשה למקום תוספת של מתיישבים על מנת שיוכל להתרומם, אולם בגלל היחסים המתוחים בתוך המושב לא נמצאו אנשים שמוכנים להצטרף[12]. בנובמבר 1939 דווח על חובות שהמושב אינו מצליח לכסות[13]. בינואר 1948 החליט המושב על הצטרפות להסתדרות ולתנועת המושבים. עד אז המושב לא השתייך לאף ארגון ושיווק את תוצרתו באופן עצמאי[14].
ביולי 1932 נהרג בשדות המושב ערבי שהשתייך לקבוצה שהעלתה את בהמותיה על שדות הקיבוץ[15]. במהלך המרד הערבי הגדול סבל המקום מספר פעמים מיריות[16]. גם במהלך מלחמת העצמאות נורו על כפר ברוך יריות[17].
המושב בשנות האלפיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלכלת חברי המושב מבוססת על חקלאות, תיירות ועבודה מחוץ למושב. היישוב נמצא ליד מאגר כפר-ברוך, המהווה חלק ממערכת אזורית לשימוש במים מושבים להשקיה חקלאית.
בשנת 2008 החל בכפר ברוך אכלוסה של שכונת הרחבה, אשר תושביה אינם חברים באגודה החקלאית.
במהלך העבודות להקמת מסילת העמק בעשור השני של המאה ה־21, נבנתה תחנת הרכבת מגדל העמק-כפר ברוך כ־1.5 ק"מ מצפון-מזרח למושב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כפר ברוך
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ התעברות עמק יזרעאל, דואר היום, 21 באוגוסט 1925
- ^ עבודת הכשרה של הקה"ק, דבר, 3 ביוני 1926
- ^ איך תתגשם ההתיישבות החדשה, דבר, 17 בדצמבר 1926
- ^ נתן גרדי, השאיפה להתיישבות חקלאית בארץ, בתוך ספר הציונות הדתית, כרך ב', מוסד הרב קוק, 1977, עמוד 154
- ^ י. אטינגר, קביעת שמות לישובי הקה"ק, דבר, 25 באוגוסט 1925
- ^ בעמק, דבר, 2 באוקטובר 1927
- ^ מפעולות המחלקה להתיישבות חקלאית, דבר, 26 באפריל 1927
- ^ ורקני (כפר ברוך), דבר, 23 במאי 1927
- ^ כפר ברוך, דבר, 13 במאי 1930
- ^ כפר ברוך, דבר, 28 במרץ 1937
- ^ כפר ברוך במצוקה, דבר, 9 בנובמבר 1939
- ^ כפר ברוך מצטרף להסתדרות ולתנועת המושבים, דבר, 14 בינואר 1948
- ^ הרוג בשדות ורקני, דבר, 12 ביולי 1932
- ^ התקפה על כפר ברוך, דבר, 27 ביוני 1938
- ^ יריות אל כפר ברוך, דבר, 25 במרץ 1948
| ||||||||||||||||||
