כף החיים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כף החיים
מידע כללי
מאת יעקב חיים סופר עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ספרות תורנית, ספרות הלכתית עריכת הנתון בוויקינתונים
הוצאה
מקום הוצאה ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
ויקיטקסט הספר בוויקיטקסט
היברובוקס 8410
הספרייה הלאומית 002024233
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ספר כף החיים הוא חיבור הלכתי שנכתב בידי הרב יעקב חיים סופר, ונחשב לאחד מחיבורי ההלכה המרכזיים בציבור הספרדי, המונה ח' חלקים על אורח חיים, וב' חלקים על יורה דעה.

תיאור הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספר כף החיים הוא למעשה פירוש על חלק אורח חיים בשולחן ערוך העוסק בהלכות יום יום, וכן על תחילת חלק יורה דעה בשולחן ערוך העוסק בהלכות איסור והיתר. הוא בא לבאר ולהוסיף על דברי השולחן ערוך, וכן להכריע ולפסוק הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית והקבלית לאורך הדורות.

בספרו זה מדלג המחבר על הלכות כתיבת סת"ם (ספרי תורה, תפילין ומזוזות), המצויים בשולחן ערוך אורח חיים סימנים לב-לו, לט ו־מב, שנכללו בספר קודם שלו, קול יעקב.

רוב הכתוב ב"כף החיים" הוא לקט שנאסף מחיבורי רבנים אחרים, ראשונים ואחרונים עד אחרוני דורו, וכן מספרי קבלת האר"י והרש"ש. ביניהם מעט חיבורים קדומים אשר היו תחת ידי המחבר בכתבי-יד ולא ראו בזמנו אור בדפוס, וכן ספרים נדירים שהודפסו במהדורות מצומצמות אך היו מצויים בספרייתו של הרב המחבר.

הספר הכולל כיום עשרה כרכים נתחבר על ידי מחברו בירושלים במשך קרוב לארבעים שנה, כאשר שמונה כרכים על חלק אורח חיים וכרך נוסף על יורה דעה הדפיסם המחבר עצמו, וכעשרים שנה לאחר פטירתו הדפיס בנו ר' משה סופר כרך נוסף על יורה דעה מתוך כתב-ידו, בהגהת הרב עובדיה יוסף אשר אף השלים את החיבור (מסימן קיז אות יג עד סוף סימן קיט) על פי דרכו, כאשר התוספת שלו מהווה כרבע מנפח החיבור של כרך זה.

ספר זה דומה במבנהו לספר ההלכתי "משנה ברורה", באשר שניהם מבארים דברי השולחן ערוך, מכריעים ופוסקים הלכה בנושאים הנידונים בשולחן ערוך על בסיס הספרות ההלכתית לאורך הדורות, אך בשונה ממנו לא מתמקד בהבאת ההלכה הפסוקה בלבד, אלא מביא את מגוון הדעות שבעניין, ולבסוף על-פי כללי הלכה שבידו - מכריע.

הספר משמש כספר הלכתי חשוב לרוב עדות ישראל, ובעיקר בקרב עדות המזרח.

קרוב ל74 שנה הספר הודפס בידי צאצאי המחבר הסוחר החשוב ר' משה סופר בן המחבר, ועל ידי נכדו חביבו של המחבר ר' יצחק שלום סופר בנו של ר' משה סופר הנזכר, וגם קיבלו הם את ברכתם של הרב עזרא עטייה והרב עובדיה יוסף הראשון לציון על השתדלותם וטירחתם בהדפסה וההוצאה לאור ומכירת הספר כמובא בהקדמת הספר, כיום הספר מודפס ומופץ על ידי 4 ניני המחבר.

שיטת הפסיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הפסיקה של ר' יעקב חיים בעיקרה היא כשל חכמי ספרד ועדות המזרח מדורו של החיד"א בערך ואילך, שיטה המשלבת למסורת הפסיקה הקלאסית המתבססת על תלמוד ופוסקים ולמסורת עדות המזרח הפוסקת כמרן רבי יוסף קארו - את פסיקת הקבלה של הרב יצחק לוריא אשכנזי (האר"י) ותלמידיו, ובדורות מאוחרים יותר אף את קבלתו של הרב שלום שרעבי (הרש"ש) ותלמידיו. בכך בעצם ייחודיותו העיקרית של הספר בתור פרשן השולחן ערוך, שמשלב נגלה עם קבלה, ונוטה להכריע כקבלה. כמו כן מביא פעמים רבות מנהגים, תפילות וכוונות המיוסדים על-פי הקבלה.

בנוסף לכך נוטה כף החיים בפסיקותיו בדרך כלל לחומרא, או על-פי הקבלה כנ"ל, או מתוך כוונה לצאת ידי כל השיטות. בדרך כלל גם מחפש פתרונות, לפעמים טכניים, כדי לצאת ידי כל השיטות.

בקבלתו ובחומרותיו נחשב כממשיך דרך פסיקתם של חכמי בבל, כשבעיקרם רבו הרב יוסף חיים מבגדאד מחבר הבן איש חי. אמנם ישנם מקרים בהם הוא מחדש חידושים וחולק אף על רבו הרב יוסף חיים, כדוגמת חיוב אמירת תיקון חצות על ידי נשים - דבר שאינו מצוי ואף רבים מהפוסקים מסתייגים מכך.

אחר פסקיו, שבדרך כלל הם פסקי חכמי עדות המזרח והבן איש חי, נוהגים חלק מהציבור הספרדי-שמרני, בשונה מהנוהגים על-פי הרב עובדיה יוסף המעדיף פסיקה הצמודה למרן רבי יוסף קארו מעל פסקי הקבלה והמנהגים. כשיטת ה"כף החיים" הייתה גם שיטתם של חבריו תלמידי הבן איש חי כדוגמת הרב צדקה חוצין ועוד, וכך נוהגים תלמידיהם דוגמת הרב יהודה צדקה והרב בן-ציון אבא שאול ראשי-ישיבת פורת יוסף, וכן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו שבספריו ובסידורו "קול אליהו" מצטט רבות את ה"כף החיים". כמו כן, הרב רפאל ברוך טולידנו, ממקנס שבמרוקו בעל קיצור שולחן ערוך, נוטה בספרו רבות אחר פסקי בעל כף החיים.

בעקבותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הציטוטים הרבים בספר "כף החיים" מכתבי האר"י, יצא ספר "שלחן אריאל" המראה כל הלכה המובאת בכתבי האר"י היכן מובאת בכף החיים. כמו כן יצא ספר "שינון הלכה" בו מובאת תמצית ההלכות המובאות בספר כף החיים.

קיים ספר הלכתי נוסף בשם "כף החיים" של הרב חיים פאלאג'י. ספר זה קדום מ"כף החיים" של הרב סופר, ואף זה האחרון מצטט ממנו בעשרות מקומות בספרו. כדי להבדיל ביניהם נהוג לצטט את שם המשפחה של המחבר לאחר שם הספר (כף החיים סופר או כף החיים פאלאג'י).

הספר יצא במהדורתו הראשונה בשנת תר"ע באותיות כתב רש"י. בשנת תשע"ה יצא מחדש מוגה ומהודר ובאותיות מרובעות עם מבוא מקיף ותולדות בראשיתו.

תפוצת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר התפרסם ברחבי העולם, כמפרש מרכזי לספר שולחן ערוך, מספר ישיבות הוקמו ללימוד הספר.

ישיבת כף החיים במרוקו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת ה'תרצ"ו 1935 עוד בחיי הרב יעקב חיים סופר בעל כף החיים הוקמה ישיבה ללימוד ספרו כף החיים בעיר ספרו שבמרוקו עדות זו עולה משו"ת עמק יהושע[1] מאת הדיין והראב"ד והגאב"ד במרוקו הרב יהושע ממן רב שכונת מקור ברוך בירושלים זקן רבני מרוקו בארץ ובעולם אל הרב כף החיים וזו לשונו;

לכבוד הרה"ג המובהק, שמן תורק, חסידא קדישא ופרישא, מר קשישא, כקש"ת וכמוהר"ר אביר יעקב חיים סופר נר"ו (זצ"ל), הנ"ה המחבר, ספר הבהיר, כף החיים, על אורח חיים, חונה כבוד בירושלים, תובב"א.

רב גדול ומהולל מאד!

זאת להודיע לכת"ר, כי תהלות לאל יתברך לפני כארבע שנים מחודש שבט ה'תרצ"ו ליצירה, יסדתי בחסד הא-לוקים עלי כאן בעירנו צפרו המעטירה, בכתרי תורה, חברת עץ חיים, רובה הניכר מורכב מתפארת בחורים, מפנינים יקרים, העומדים בבית ה' בלילות, ללמוד שולחן ערוך אורח חיים, עם נושאי כליו המאירים לנו דרך חיים, ומיום אשר נגה עלינו בבית מדרשינו, אור ספרו הבהיר כף החיים[2], התחלנו בחסדי השם ללמוד בו בקביעות, ושבענו ממנו עונג רוחני, יישר חיליה דמר היושב בשבת תחכמוני. עד כאן לשונו.

גם הרב דוד עובדיה רב שכונת בית וגן בירושלים ומלפנים רב במרוקו בערים פאס רבאט וצפרו מחבר ספרים רבים בעל אגודת דובב שפתי ישנים[3] להדפסת ספריהם וכל כתבי ידות של חכמי יהדות מרוקו כותב בספרו קהלת צפרו חלק ג (עמוד קעט) כותב בזו הלשון:

חברת "כף החיים" נוסדה על ידי בשנת תרצ"ו. חבריה היו קבוצת אברכים ובני תורה שהיינו קמים באשמורת הבוקר ללמוד את השלחן ערוך עם פירוש כף החיים הידוע.

חברה זו הוזכרה גם במבוא לספר חידושים וביאורים להרב רבי שלמה אביטבול (עמוד 11) רב ופייטן מרוקאי מחבר הפיוט המפורסם יפה ותמה. וכן בספר קהילת צפרו מאת רבי דוד עובדיה רב שכונת בית וגן (ח"ג עמוד קפה, ח"ד עמוד קלא).


ישיבת כף החיים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל הוקמה ישיבת כף החיים בליל אור לז' באדר ה'תשל"ט בעיר ירושלים תובב"א ברחוב דוד בשכונת הבוכרים ישיבה על שמו על ידי תלמידי הרב נחום לסמן מבני ברק והרב יעקוב יצחק פרידמאן ראשי ישיבת תושיה בתפרח בהנגב שהם כיהנו בה שנים רבות בתור ראשי ומנהלי הישיבה; הרב שלמה רוזנר ועמיתו וידיד נעוריו נכדו ונינו דהרב כף החיים הרב יעקב חיים סופר, שעומד כיום בראשות ישיבת 'כף החיים' שהוקמה על שם החיבור הגדול של זקינו הרב יעקב חיים סופר, כיום מיקום הישיבה ברחוב אהלי יוסף 14 בשכונת גבעת משה גוש 80 ירושלים. כמו כן נבנה בית הכנסת לשמו ולזכרו של בעל כף החיים בשכונת נוה צבי-שכונת הבוכרים בפינת הרחובות רחוב ישראל אהרן פישל ורחוב הרב אברהם תלמודי ורחוב רבינו גרשום 26.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יעקב גליס, אנציקלופדיה לתולדות חכמי ארץ ישראל, ירושלים תשל"ה.
  • יעקב גליס, מגדולי ירושלים, ירושלים תשכ"ז (אישים וחכמים מספר 25).
  • הקדמת ספר ישמח ישראל, ביוגרפיה מאת ניניו, ירושלים תשמ"ט (עמ' 1–8).
  • חכם סופר אברהם אליעזר (בן נינו), ספר "תולדות כף החיים", ירושלים תש"ע (168 עמ').
  • הקדמת ספר כף החיים, פרקים מתולדות חייו שנכתבו על ידי, הרב עזרא עטייה ראש ישיבת פורת יוסף ותלמידו הראשון לציון הרב עובדיה יוסף, ירושלים תשכ"ט-טבת תשע"ה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ויקיטקסט כף החיים, באתר ויקיטקסט
  • הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

    1. ^ הרב יהושע ממן, עמק יהושע, חלק ב סימן כט, בתאריך ג' בסיון תרצ"ט
    2. ^ ומאז שהחלו בלימוד הספר שמה של הישיבה במרוקו שונתה לישיבת כף החיים
    3. ^ על פי הפסוק במגילת שיר השירים (פרק ז פסוק י); וְחִכֵּ֕ךְ כְּיֵ֥ין הַטּ֛וֹב הוֹלֵ֥ךְ לְדוֹדִ֖י לְמֵישָׁרִ֑ים דּוֹבֵ֖ב שִׂפְתֵ֥י יְשֵׁנִֽים׃