כספית כלורית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כספית כלורית
מבנה כימי של כספית כלורית
מבנה כימי של כספית כלורית
כוס כימית המכילה כספית כלורית
שם סיסטמטי Mercury(II) chloride
שמות נוספים Mercury dichloride
כתיב כימי Cl₂Hg עריכת הנתון בוויקינתונים
מסה מולרית 271.52 גרם/מול
מראה אבקה גבישית לבנה, חסרת ריח
מספר CAS 7487-94-7
צפיפות 5.43 גרם/סמ"ק
מצב צבירה מוצק
מסיסות מסיס במים (7.4 ג' ב-100 מ"ל ב-20 מעלות צלזיוס, 48 ג' ב-100 מ"ל ב-100 מעלות צלזיוס)
ממסים מסיס באתנול, אצטון, אתיל אצטט, פירידין, אתר (4 ג' ב-100 מ"ל), CS2 ומעט בבנזן.
טמפרטורת היתוך 276 °C
549.15 K
טמפרטורת רתיחה 304 °C
577.15 K
מקדם שבירה 1.859
אנתלפיית התהוות סטנדרטית −228.3 קילוג'ול למול
LD50 41 מיליגרם לקילוגרם
NFPA 704
NFPA 704#סיכון לשריפהNFPA 704#אזהרות מיוחדותNFPA 704#אי יציבות / פעילותNFPA 704#סיכון בריאותי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כספית כלוריתאנגלית: Mercury(II) chloride) היא תרכובת אי-אורגנית לבנה, מוצקה וחסרת ריח.

כספית כלורית היא חומר רעיל ביותר (רעיל במגע, נשימה ובליעה).

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבחינה כימית, כספית כלורית איננה חומר יוני. היא אינה מצויה בצורה של יונים אלא התרכובת בנויה מאטום כספית אליו מחוברים בצורה קווית שני אטומי כלור מכל צד. זו אחת הסיבות שמסבירה את תכונותיה הפיזיקליות ואת העובדה שהחומר נוטה לעבור ישירות למצב צבירה גזי בעת חימום.[1]

המבנה הקווי של מולקולת כספית כלורית.
המבנה הקווי של מולקולת כספית כלורית.

ייצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייצור של כספית כלורית מבוסס על תגובה ישירה של כלור (Cl2) עם כספית (Hg):

Hg + Cl2 → HgCl2

או עם תגובה של מלח כספית חנקתית (HgNO3) עם חומצת מימן כלורי (HCl), לקבלת כספית כלורית (HgCl2), מים וגז חנקן דו-חמצני (NO2).

HgNO3 + 2 HCl → HgCl2 + H2O + NO2

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכספית כלורית שימושים בתעשיית הצילום, חומרי החיטוי (כקוטל פטריות וצמחים) ובתעשיית שימור העץ,[2] וכן בתעשייה הכימית כמגיב וכזרז לתגובות. כיום יורד השימוש בחומר לאור רעילותו הרבה ולאור כניסתם של תחליפים טובים יותר.

השימוש העיקרי של כספית כלורית הוא בייצור של ויניל כלוריד מאצטילן וחומצת מימן כלורי.

C2H2 + HCl → CH2=CHCl

שימוש נוסף של החומר הוא כתוסף המונע קיטוב באלקטרוליטים של סוללות.

כספית כלורית משמשת כמגיב בסינתזות אורגנית, שם היא נוטה ליצור סגסוגות נוזליות (אמלגם) עם מתכות כדוגמת מגנזיום ואלומיניום. בעשותן זו, היא מונעת היווצרות של אידוש (שכבת פסיבציה) ובכך מכשירה את המתכת לבצע את הפעולה בתמיסה. כלומר היא משמשת כיזם לתגובה.

כספית כלורית משמשת גם להסרה של קבוצות גופרית בטבעות ציקליות.

בטיחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צנצנת זכוכית המכילה כספית כלורית

כל תרכובות הכספית רעילות ביותר, והן מסוכנת לבריאות האדם.

חשיפה לכספית או לתרכובות כספית תגרום נזק ברמה כזו או אחרת למערכת העצבים (בדגש על המוח, שם היא נוטה להצטבר), מערכת השתן, מערכת העיכול, מערכת הנשימה.

כספית משבשת את הפעילות התקינה של מוליכים עצביים ביניהם סרוטונין, דופמין ואצטילכולין.

הרעלת כספית משפיעה על הפן הנפשי והפיזי של האדם ומסוגלת ליצירת תסמינים נפשיים של דיכאון, חרדה, חוסר שקט, הפרעת קשב וריכוז, שינוי דרמטי במצבי רוח, ותסמינים פיזיים כמו: רעד בלתי נשלט בשרירים, נמלול, קשיי שמיעה וראייה, פגיעה בזיכרון, כאבי ראש, שינויים בלחץ דם, הופעת מחלות אוטואימוניות והפרעה בתפקוד בלוטת התריס.[3] 

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כספית כלורית בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Wells, A.F. 1984, Structural Inorganic Chemistry, Oxford: Clarendon Press
  2. ^ Past, present and future of the wood preservation industry
  3. ^ הרעלת כספית - אבחון וטיפול (ארכיון)

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.