כנסיית סן-סוורן

בית המקהלה של הכנסייה
גרגוילים על התמיכות הדואות

כנסיית סן סוורןצרפתית: Eglise Saint-Séverin) היא כנסייה רומית-קתולית ברובע הלטיני בפריז, צרפת. הכנסייה בנויה בסגנון גותי וממוקמת ברחוב התיירותי שדרות סן סוורן. היא אחת הכנסיות העתיקות ביותר שעדיין עומדת על תילה בגדה השמאלית ופעילה עד היום.

הכנסייה מוקדשת לסוורן, נזיר מתבודד שהתפלל בחדר תפילה בסיסי שהיה במקום. אחרי מותו של סוורן, הוקמה בזיליקה באתר בו התפלל. הבזיליקה נהרסה בידי הויקינגים ובניית הכנסייה הנוכחית החלה במאה ה-11, למרות שמאפייניה העיקריים הם מהמאה ה-15 בסגנון גותי מאוחר.

מאפייניה החיצוניים כוללים תמיכות דואות ועליהן גרגוילים מגולפים היטב באבן. פעמון הכנסייה הוא העתיק ביותר בפריז, ונוצק ב-1412. צלצולי הפעמון תועדו בשיר שבח על פריז מאת אלן סיג'ר.

מאפייניה הפנימיים כוללים חלונות ויטראז' עתיקים וכן סט של 7 חלונות חדשים מאת ז'אן רנה באזן (Jean René Bazaine), בהשראת 7 הסקרמנטים של הכנסייה הקתולית. החלונות שלו נמצאים באמבולטוריום. בניית בית המקהלה משיש התאפשרה בזכות תרומות מאן, דוכסית מונפנסייה, בת-דודתו של לואי הארבעה עשר, מלך צרפת. העוגב חתום על ידי ז'אן פראן (Jean Ferrand).

עד 1970 כנסיית סן-סוורן הייתה מושב של הארכידיאקון של הדיוקסיה של פריז. בסוף המאה ה-19 הסופר ז'וריס-קרל הויסמנס ביקר בכנסייה בתדירות גבוהה ותרם לפופולריות שלה. במיסת מיכאל ב-1956 התקיימה בכנסייה הפגנה של מגויסי חובה נוצריים שהתנגדו למלחמה באלג'יריה. עד ועידת הוותיקן השנייה כנסיית סן-סרוון הייתה ידועה בתפילות הייחודיות שלה, שנבעו מהתנועה הליתורגיקאלית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]