כל ישראל ערבים (ארגון)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

"כל ישראל עֲרֵבִים" היא תוכנית וקרן צדקה (המשמשת כמעין ביטוח הדדי), לציבור הדתי והחרדי בישראל, שמטרתה להבטיח יכולת כלכלית ליתומים שהוריהם חברים בתוכנית, על ידי הסכם שבסיסו כאשר אחד ההורים מתוך אלפי המשפחות החבר בארגון, נפטר והשאיר יתומים לא נשואים, כל החברים בתוכנית תורמים סכום סמלי ואחיד עבור כל יתום, ובסך הכל מצטבר סכום נכבד. מופעלות שתי תוכניות כאלה, "כל ישראל עֲרֵבִים" על ידי ועד הרבנים לענייני צדקה ו"עֲרֵבִים" על ידי קופת העיר בני ברק. השם מבוסס על דברי חז"ל כל ישראל עֲרֵבִין זה לזה. רבנים חרדיים בולטים חתמו על קול קורא התומך בהצטרפות לתוכניות.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה של לפני השקת התוכנית היה נהוג בקופות הצדקה המרכזיות בציבור החרדי להקים קרן צדקה לשאירים. גיוס כספי הקרן כלל מסע איסוף כספים נרחב בארץ – ולעיתים אף בחו"ל – על מנת להגיע לסכום היעד שנקבע מראש זאת כדי לכלכל את השאירים (אלמן/אלמנה ויתומים) כאשר המפרנס העיקרי במשפחה נפטר.

הסיבה לרצון למצוא מיזם חלופי הייתה שעם הזמן רבו המקרים של משפחות שבהן אחד מבני הזוג נפטר, וזה הפך את גיוס הכסף למבצע מסובך יותר. בנוסף, לצורך איסוף הכספים, נהגו להדפיס עלונים עם חתימות רבנים ולחלקם בתיבות הדואר ובבתי הכנסת בריכוזים החרדיים. בעלונים אלה הופיעו לעיתים תמונותיהם של בני המשפחה, לצד תיאור – לרוב מוגזם מאוד – של קשיי המשפחה, מתוך רצון לעורר את האנשים לתרום. הדבר גרם לחשיפה מיותרת של המשפחה שנאלצה להסכים לכך בלית ברירה.

בשנת ה'תשס"ה (2005) לערך, גיבש את הרעיון שמואל ליאני, עסקן חרדי מהעיר אלעד, והעלה אותו בפני הנהלות קופות הצדקה. התוכנית מציעה מעין ביטוח הדדי שיאגד קבוצות בנות כעשרת אלפי איש כל אחת. חברי הקבוצה יחתמו על הסכם שלפיו במקרה של מות אחד החברים בקבוצה תגבה הקרן עבור כל יתום 50,000$ בהוראת קבע או באשראי, כשבכל חודש ייגבו 64 שקלים לכל היותר. עד לנישואי הילדים ישמש סכום הכסף כקרן המניבה רווחים עבורם. באופן כזה יושג הסכום בקלות רבה יחסית ותישמר צנעת הפרט של היתומים.

התוכנית יצאה לפועל וזכתה להצלחה.

עיקרי תקנון התוכנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • לתוכנית נרשמים על פי הצהרה אברכים שתורתם אומנותם, או עוסקים במלאכה שקובעים עיתים לתורה, כמו כן התוכנית מיועדת ליתומים חרדיים שומרי תורה ומצוות בלבד.
  • להנהלת התוכנית שמורה הזכות לדחות הצטרפות נרשמים כהחלטה סופית.
  • ניתן להצטרף לתוכנית כדי ליטול חלק במצוות צדקה, מבלי להיות זכאי להטבות הכספיות שמקנה התוכנית.
  • קבלת נרשם לתוכנית מותנית בהסכמתו שבמקרה של סְפקות או חילוקי דעות ישמשו רבני הקופה, כבוררים מוסכמים ומוסמכים, והכרעתם תהיה סופית.
  • מוסכם כי יתום שתהיה בידו יכולת פיננסית לממן לעצמו את צורכי החיים והנישואין, או כאשר חברת ביטוח מבטחת את המשפחה, לא תוקם קרן עבורם.
  • הסכום להקמת קרן עומד על 50,000 דולר ארצות הברית לכל יתום ויתומה הזכאים.
  • אין הגבלה במספר היתומים הזכאים להקמת קרן עבורם, אולם קיימת הגבלת גיל עד 35.
  • נרשמים הלוקים בבריאות מתבקשים למלא טופס מפורט עם מסמכים רפואיים, על מנת לדון בבקשתם להצטרף לתוכנית.
  • מודגש שהתוכנית היא קרן צדקה הפועלת על פי ההלכה, ואינה תוכנית ביטוח, ולכן ההצטרפות מותנית בכך שבמקרה של ריבוי מקרי מוות, או במקרה של התאבדות, וכל מצב מיוחד אחר, מוסכם שרבני הקופה יכריעו אם יוקמו קרנות ובאיזה מתכונת, והחלטתם תהיה סופית.

פעילות התוכנית כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית "ערבים", מופעלת על ידי שתי קופות הצדקה המרכזיות בציבור החרדי, ועד הרבנים לענייני צדקה ומכונה בשם "כל ישראל ערבים", ועל ידי קופת העיר בני ברק המכונה "עֲרֵבִים", כאשר שני הגופים יצאו כמעט במקביל עם פרטי התוכנית אל הציבור, והתנהלה מתחת לפני השטח מלחמת קרדיט בשאלה מי המציא את הרעיון. שני הגופים זכו לתמיכה נרחבת של גדולי הרבנים, ולמעשה אדם יכול לבחור לאיזו תוכנית להצטרף. הסכום הנגבה לכל יתום בפועל, הוא 2.5 דולר, בתוכנית כל ישראל ערבים, עבור כל יתום, ובתוכנית "עֲרֵבִים" הסכום הוא כ-1.5 דולר לכל יתום.

הנהלות התוכניות מצהירות שככל שיצטרפו עוד בתי אב לתוכנית כך ירד הסכום שנגבה מכל חבר.

בריאיון עם הוגה הרעיון באוגוסט 2011 נמסר כי מספר החברים בארגון עומד על 46,000. לדבריו, יותר מאלפיים יתומים נעזרו בקרן מאז היווסדה.[1]

בעקבות המיזם נפתחה בציונות הדתית קרן יחד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]