כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון
כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון (בעברית: כל מה שתיקנו חכמים כעין של התורה תיקנו) הוא כלל בהלכה, לפיו תקנות חכמים, בנויות באותם כללים התקפים בדינים דאורייתא.
הביטוי משמש לעיתים גם להדגשת החשיבות של תקנות חכמים וחומרתם, כך למשל בדברי הרא"ש לגבי דין מדרבנן באיסור אכילת חלב [1]: ”דאין לזלזל באיסורי דרבנן, דכל דתקון כעין דאורייתא תקון.”
הכלל בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]
כלל זה מופיע בכמה מקומות בתלמוד:
- לגבי הגעלת כלים – גם כלים שבלעו יין נסך שאיסורו מדרבנן, טעונים את אותם כללי הגעלה שדרושים להגעלת כלים שאיסורם מהתורה.[2]
- לגבי קניין על ידי קטן – הכללים התקפים לגבי קניינו מדאורייתא הם הכללים הדרושים לקניין על ידו לגבי עירוב חצרות אף על פי שהוא לצורך מצווה דרבנן.[3]
- לגבי תרומות ומעשרות - אין לעשר ממין אחד של פירות אחד על מין אחר, גם כאשר החיוב הוא מדרבנן, וזאת כעין הדין בדברים החייבים במעשרות מהתורה.[4]
סייגים לכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בתלמוד מבואר שאין כלל זה תקף באיסורי דרבנן שאין להם עיקר מן התורה.[5]
- יש שכתבו שכלל זה תקף רק לגבי תקנות התנאים ולא לגבי תקנות האמוראים.[6]
- באחרונים העירו כי ב'כללי פסיקה' אחרים נראה כי אכן ישנה הקלה באיסורי דרבנן. המפורסם בכללים אלה הוא הכלל ספקא דרבנן לקולא, וכן הכללים שאני אומר, הם אמרו והם אמרו.
- ביישוב לסתירה זו כתב החזון איש כי הדבר נתון לשיקול דעתם של החכמים כאשר תיקנו את התקנה[7]:”לפעמים מיקילינן בדרבנן ואמרינן הם אמרו והם אמרו, ולפעמים אמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא והדבר תלוי לפי סברת חכמים.”
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הערך "כל דתקון רבנן כעין דאוריתא תקון", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
- הערך "כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון", באתר המכלול
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פסקי הרא"ש למסכת חולין פרק ז סימן ח
- ^ תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף ל', עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ד, עמוד ב'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בכורות, דף נ"ד, עמוד א'
- ^ תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף ס"ה, עמוד א'
- ^ ראו יד מלאכי כללי התלמוד כלל שלא בשם ידי אליהו תיקון צב
- ^ חזון איש דמאי סימן טז אות יז ד"ה יו"ד סי' צ"ט
.jpg){kind=small}