כלקיס (ממלכה קדומה)
כָלְקִיס (ביוונית: Χαλκὶς) הייתה ממלכה (אתנרכיה) קדומה בלבנון. בממלכה זו גרו היטורים, שבט ערבי או ארמי המוזכר בספר בראשית כה טו, ולכן הממלכה נקראת גם יטוריאה (ביוונית עתיקה: Ἰτουραία) וארץ היטורים. כן נזכרת הממלכה בכתבי יוסף בן מתתיהו.
הממלכה השתרעה על פני חלקים מדרום הלבנון וצפון הגליל. בשנת 104 לפני הספירה יהודה אריסטובולוס הראשון, מלך יהודה, ואחיו אנטיגונוס הראשון סיפחו חלקים ניכרים מכלקיס לממלכת יהודה, גיירו חלק מתושביה ויישבו בה יהודים.
לאחר כיבוש זה נותר לממלכה רק שטח מצומצם למרגלות הרי הלבנון סביב הבירה כלקיס. במאה הראשונה לפנה"ס נכנס האזור כולו תחת חסות רומית וככל הנראה גם כלקיס הייתה כפופה לנציב של פרובינקיה סוריה שישב באנטיוכיה. בתקופה זו שלט בממלכה המלך תלמי בן מינאי. לפי יוסף בן מתתיהו לאחר שאלכסנדר השני, בנו של מלך יהודה אריסטובולוס השני, הוצא להורג בידי פומפיוס, פיליפיון בנו של תלמי נשלח על ידי אביו לאשקלון כדי לחטוף את אחותו של אלכסנדר, אלכסנדרה (השלישית), אחיו אנטיגונוס ואחות נוספת מאמם. פיליפיון הצליח לחטוף אותם מאמם והביאם אל אביו. הוא התאהב באלכסנדרה ונשא אותה לאשה, אולם מאוחר יותר הומת בשל כך על ידי אביו, שאחר כך נשא אותה לאשה בעצמו.[1]
לאחר תלמי שלט בממלכה בנו ליסניאס (אנ'). בשנת 41 לספירה הרומאים העבירו את ליסניס בן תלמי מכהונתו כמלך כלקיס ובמקומם נתן הקיסר הרומאי קלאודיוס את הממלכה להורדוס, אחיו של אגריפס הראשון מלך יהודה ונכדו של המלך הורדוס. לאחר מותו של הורדוס מלך כלקיס, ניתנה הממלכה על ידי הקיסר קלאודיוס לאחיינו אגריפס השני, אך בשנת 54 אגריפס השני הועבר למלוך על הגולן והיא הועברה לבן דודו אריסטובולוס, בנו של הורדוס מלך כלקיס. ככל הנראה בשנת 55 לספירה מינה נירון קיסר את אריסטובולוס למלך ארמניה הקטנה ובשל כך הופסק קיומה של כלקיס כממלכה עצמאית והיא הפכה לחלק אינטגרלי מפרובינקיה סוריה.
במשך רוב תקופת שלטונם של בית הורדוס היה מלך כלקיס אחראי על מינוי הכהנים גדולים בבית המקדש בירושלים[דרוש מקור] וחלק ממלכי כלקיס כגון אגריפס השני השתמשו בסמכותם זו כדי להשיג השפעה ושליטה בירושלים שמחוץ לתחום מלכותם.
משערים כי כלקיס הקדומה נמצאת תחת העיירה ענג'ר בלבנון, כ-55 ק"מ מזרחית לביירות, בעמק הבקאע, בקרבת הגבול עם סוריה. אחרים מציעים את התל הסמוך מג'דל ענג'ר, בו נחשפו שרידיו של מקדש רומי.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ יוסף בן מתתיהו, מלחמת היהודים, ספר ראשון, פרק ט, פסקה ב, סעיפים 185–186. יוסף לא מציין במפורש את מי נשא פיליפיון לאשה, אלא רק שהתאהב ב"אחת משתי האחיות" (תרגום אולמן, עמ' 121–122). ישראל שצמן מציין בהערה (עמ' 122) כי "הטקסט אינו ברור, אבל הכוונה לאלכסנדרה".
