כללי טיסת ראייה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קטע ממפת נתיבי תובלה נמוכים (לפי כללי טיסת ראיה מבוקרת – CVFR): פירוט נתיבים ומעברי קשר באזור המרכז[1]. גובה הטיסה בכל כיוון בנתיב מסומן בתוך חץ צהוב. נקודות דיווח חובה מסומנות במשולשים צהובים, שדות תעופה בעיגולים צהובים, ומעברי הקשר מצוינים בסגול

טיסה לפי כללי טיסת ראייהראשי תיבות: כט"ר; באנגלית: Visual flight rules; בראשי תיבות: VFR) היא טיסה שבה הניווט מתבצע לפי הראייה. הטייס מנווט את המטוס על ידי התייחסות לנקודות קרקעיות שאותן הוא מכיר. לרוב מדובר בתוואי קרקע בולט כגון נחל, הר או כל גוף בולט.

כדי לטוס טיסת ראייה חוקית ישנם מספר תנאים החייבים להתקיים כגון ראות אופקית מספקת ומרחק מעננים ומגורמים אחרים החוסמים את הראייה. הכללים לפיהם טסים בטיסה שבמהלכה המטוס טס בנתיבים מסוימים, בגובה מסוים ובנקודות שאותן מזהה הטייס על פי מראה בלבד ("צמתים אוויריים" שבהם בדרך כלל עוברים מנתיב לנתיב), נקראים כללי טיסת ראייה מבוקרת או כטר"ם (CVFR).

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרסום מידע תעופתי פנים ארצי (פמ"ת) המפורסם על ידי מנהל התעופה האזרחית מכח הוראות תקנות הטיס (הפעלת כלי טיס וכללי טיסה), התשמ"ב־1981. מפות נתיבי טיסה (נתיבי התובלה הנמוכים ו־ATS) מהוות חלק בלתי נפרד מהפמ"ת