כלא טורה

כלא טורה
מידע כללי
סוג בית סוהר עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום טורה (מצרים)
מדינה מצרים עריכת הנתון בוויקינתונים
מפעיל משרד הפנים עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1908
תאריך פתיחה רשמי 1908 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 29°56′36″N 31°16′20″E / 29.94334°N 31.27234°E / 29.94334; 31.27234
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כלא טורהערביתسجن طرة) הוא קומפלקס כליאה השוכן בדרום העיר קהיר שבמצרים ומיועד לפושעים ולאסירים פוליטיים. מפורסם בעיקר בזכות המנהיגים הפוליטיים ואנשי הציבור הרבים אשר ריצו בו עונש מאסר, דוגמת נשיאי מצרים לשעבר מוחמד מורסי, חוסני מובארכ (ובניו). בנוסף, ריצו בו עונש מאסר ממושך, האזרחים הישראלים עזאם עזאם ועודה תראבין, ששוחרר מהכלא בדצמבר 2015.[1][2]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מתקן הכליאה הוקם בשנת 1908 על ידי מוסטפא א-נחאס פאשה במהלך כהונתו כשר הפנים, בניסיון להקל על הצפיפות הרבה בבית הכלא "אבו זעבל" הממוקם בפאתי קהיר.

בשנת 2021 נוסד במחוז אל-בחירה בית הסוהר באדר, ואסירים רבים בעלי פרופיל ציבורי ידוע עברו מטורה לכלא החדש.[3][4]

מבנה הכלא[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקומפלקס מורכב משבעה מרכזי כליאה נפרדים, המרכזיים שבהם הם הכלא "החקלאי" (Tora Agricultural), כלא לימן (Tora Liman), מתקן בעל רמת ביטחון מרבית ובית הכלא "עקרב" (scorpion), בו כלולים מתקני הכליאה המבודדים והשמורים ביותר.

לכל אחד מהמרכזים תפוסה מרבית של כמאות אסירים, ובהם חלוקה לאגפים המיועדים לאסירים פוליטיים ולאגפים בהם שוכנים עבריינים, בהתאם לחומרת העבירה בגינה הורשעו. כל אחד מן המרכזים מוקף בחומה, על מנת לייצור הפרדה.

הקומפלקס עצמו מוקף אף הוא בחומה בגובה 7 מטרים. החומה הוגבהה בעקבות בריחתם של 3 אסירים חברי ארגון הג'יהאד האסלאמי המצרי מהכלא בשנת 1988, בזמן שריצו עונש מאסר בגין מעורבותם בהתנקשות בנשיא מצרים אנואר סאדאת.

הקומפלקס מאובזר במערכת טלוויזיה במעגל סגור לשם בקרה ופיקוח על האסירים.

אסירים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עזאם עזאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-5 בנובמבר 1996, נעצר עזאם עזאם על ידי שירותי הביטחון המצריים, במהלך ביקור במצרים לצורכי עבודה בחשד לריגול לטובת ישראל. ב-31 באוגוסט הורשע עזאם ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. ב-5 בדצמבר 2004, שוחרר עזאם עזאם מכלאו ושב לישראל לאחר כ-8 שנות מאסר.[5]

עודה תראבין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2000, נעצר עודה תראבין, אזרח ישראלי מהפזורה הבדואית על ידי השלטונות המצריים לאחר שחצה את הגבול המצרי על מנת לבקר את אחותו. עוד בטרם כניסתו למצרים, נשפט תראבין (יחד עם אביו) בעוון ריגול לטובת ישראל ונגזרו עליו 15 שנות מאסר. תראבין שוחרר ב-10 בדצמבר 2015, לאחר 15 שנות מאסר (מתוכן 5 שנים בכלא טורה), בתמורה לשחרור 6 אסירים מצרים פליליים שהוחזקו בישראל.[6]

אחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכלא טורה היו אסורים מי שנשפטו על פעולות למען ישראל ושוחררו אחרי מלחמת ששת הימים.[7]

חוסני מובארכ ובניו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפברואר 2011, נעצר נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארכ והוגש נגדו כתב אישום בגין ארבע עבירות, כאשר החמורה מבניהן הייתה מעורבותו בהרג מפגינים בשנת 2011, במהלך ההפיכה במצרים.

באפריל 2011, נעצרו בניו של מובארכ, עלא וג'מאל בחשד למעילה במיליוני דולרים בכספי מדינה וניצול כספים שנועדו לשיפוץ הארמונות הנשיאותיים למטרת שדרוג מעונותיהם הפרטיים (פרשת הארמונות).

ב-2 ביוני 2012, הורשע מובארכ ונגזר עליו מאסר עולם, בשל מעורבותו בהרג המפגינים.

ב-22 באוגוסט 2013, הועבר מובארכ לבית חולים צבאי בדרום קהיר, בעקבות הידרדרות במצבו הבריאותי.[8]

ב-28 בנובמבר 2014, ביטל בית המשפט לערעורים במצרים את הרשעתו של מובארכ במעורבות בהרג המפגינים.[9]

בינואר 2015, בוטלה הרשעה נוספת של מובארכ.

במאי 2015, הורשעו בניו של מובארכ ב"פרשת הארמונות". ב-13 באוקטובר 2015, הורה בית המשפט במצרים לשחררם מהכלא.[10]

מוחמד מורסי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות גל המחאה נגדו, בשנת 2013, נשיא מצרים מוחמד מורסי הובא למשפט לעמוד בפני אישומים על הרג מפגינים במודע ועל ריגול לטובת ארגוני צבא זרים כחמאס, חזבאללה ומשמרות המהפכה האיראניים. בדצמבר 2013 התובע הכללי המצרי הישאם בראקעת הורה להאשים את מורסי בעוון ריגול. בינואר 2014 נערך משפט נגדו באשמת ניסיון ההימלטות שלו מהכלא במהלך המחאות בשנת 2011 וכי סיכם עם חמאס לאפשר אלימות וכאוס בכל רחבי מצרים. המשפט שנדחה לחודש לאחר מכן הרשיע את מורסי באפריל 2015 במעצר ועינוי מפגינים ונשפט יחד עם 12 נאשמים נוספים, ל-20 שנות מאסר. במאי אותה שנה הוא הורשע גם בעבירות של בריחה ממאסר, טרור וריגול ונידון למוות, אם כי בהמשך עונש זה הומר ביוני 2016 למאסר עולם על העברת סודות מדינה לידי קטר.

מורסי היה עצור בכלא "עקרב" עד למותו. משפחתו מאשימה את הרשויות בגרימת מוות ברשלנות או בכוונה תחילה, לאחר שלטענתם נמנעו ממנו טיפולים רפואיים או ניתנו לו באופן מוגבל למדי. הוא מת מהתקף לב במהלך דיון משפטי, ביוני 2019.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלא טורה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ איתמר אייכנר, חסן שעלאן, אמיר אלון ורועי קייס, אחרי 15 שנה בכלא המצרי: האזרח הישראלי עודה טראבין שב לישראל, 10 בדצמבר 2015, באתר ynet
  2. ^ פוראת נסאר, עזאם עזאם נפגש עם עודה תראבין: "עברנו את אותו עינוי, שמח שחזרת", באתר חדשות 2, 12 בדצמבר 2015
  3. ^ Egypt: New prison, PR gloss ahead of COP27 cannot hide human rights crisis, אמנסטי, ‏October 20, 2022
  4. ^ Egypt's model prison rife with abuses, inmates' families and activists say, Reuters, ‏3 בינואר 2023
  5. ^ דיאנה בחור-ניר ושיה אגוזי, לאחר שמונה שנים: עזאם עזאם חזר לישראל, 5 בדצמבר 2004, באתר ynet
  6. ^ אלמוג בן זכרי, המציאות החדשה־ישנה של עודה טראבין: כפר לא מוכר שהרשויות דוחקות את תושביו, באתר הארץ, 12 בדצמבר 2015
  7. ^ וולפגאנג לוץ, שליחות בקאהיר, ספרית מעריב ו-שקמונה, 1970
  8. ^ ג'קי חורי, נשיא מצרים לשעבר חוסני מובארק שוחרר מהכלא אחרי שנתיים וחצי, באתר הארץ, 22 באוגוסט 2013
  9. ^ ג'קי חורי, בית המשפט במצרים ביטל את ההרשעה בהרג המפגינים נגד הנשיא לשעבר מובארק, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2014
  10. ^ AP, בית משפט במצרים הורה לשחרר מהכלא את בניו של מובארק, באתר הארץ, 13 באוקטובר 2015