כלאי בהמה
.jpg) | |
| פרד, מיצורי הכלאיים השכיחים ביותר | |
| מקרא | ויקרא, י"ט, י"ט |
|---|---|
| משנה | מסכת כלאים, פרק ח' |
| משנה תורה | הלכות כלאיים, פרק ט', הלכות א'-ו' |
| שולחן ערוך | יורה דעה, סימן רצ"ז |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, לאו רי"ז ספר החינוך, מצווה רמ"ד |
כלאי בהמה הם אחד מאיסורי הכלאיים בהם אסרה התורה לערב מינים. איסור זה נוגע להרבעת שני מינים שונים של בעלי חיים זה עם זה, אך הוולד הנוצר מזיווג זה מותר בהנאה ושימוש. האיסור הוא מצוות לא תעשה המנויה בתרי"ג מצוות.
הגדרת האיסור[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקור בתורה לאיסור זה הוא הפסוק בספר ויקרא: ”אֶת חֻקֹּתַי תִּשְׁמֹרוּ, בְּהֶמְתְּךָ לֹא תַרְבִּיעַ כִּלְאַיִם, שָׂדְךָ לֹא תִזְרַע כִּלְאָיִם, וּבֶגֶד כִּלְאַיִם שַׁעַטְנֵז לֹא יַעֲלֶה עָלֶיךָ”.
איסור כלאי בהמה מן התורה הוא הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים זה עם זו באמצעות הכנסת האבר הזכרי באבר הנקבי (בלשון חז"ל, "כמכחול בשפופרת"). אולם מעשה הגורם לרביעתם זה את זו - מותר. למשל העלאת הזכר על הנקבה באופן שיגרום לזכר לרבוע מעצמו את הנקבה. אולם חכמים אסרו אף גרימת רביעת מין במין אחר. אמנם הכנסת שני מיני בעלי חיים למכלאה אחת שלא לשם זיווגם זה עם זו מותרת[1].
עבר והרביע שני מינים זה בזה ונולד מהם וולד, מותר ליהנות ממנו. למשל, עבר והרביע חמור וסוסה ונולד מהם פרד, מותר להשתמש בו לצורכי עבודה ומשא. וכן מותר לקנות פרד ממי שהרביע באיסור. וכן מותר לאכול וולד שנולד מזיווג שני מיני בהמות או חיות טהורות[2].
הגדרת המינים האסורים בהזדווגות[עריכת קוד מקור | עריכה]
כל מיני בעלי החיים כלולים באיסור כלאי בהמה, בהמות, חיות, עופות ודגים. והאיסור נקרא 'כלאי בהמה' היות שאלו המינים המצויים אצל האדם ואותם הוא עלול להרביע לצורכי שירותו או מאכלו. אמנם האיסור כולל רק הרבעת שני מיני בעלי חיים שונים, אך מותר להרביע שני מינים שונים של אותו המין, למשל מותר להרביע שני גזעים שונים של כבשים זה עם זה או שני גזעים שונים של חתולים או כלבים זה עם זה.
סימן להבדל בין שני מינים שונים של בעלי חיים לשני גזעים של אותו המין הוא יכולת הפריון של הוולד הנוצר מההכלאה. כאשר הוולד מסוגל להוליד, הדבר מעיד על כך שהוריו אינם שני מינים שונים לחלוטין אלא תת-מינים שונים של אותו המין. אך אם הוא לא מסוגל להוליד, הרי שהוא נוצר משני מינים שונים לחלוטין, שהשוני במבנה הכרומוזומים שלהם גורם לכך שהוולד הנולד משילוב הכרומוזומים שלהם יחד יהיה עקר[3].
פרד[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרד
לאורך אלפי שנים הייתה הרבעת חמור עם סוסה נחשבת להרבעה הנפוצה ביותר, היות שהוולד הנוצר מזיווג זה, הפרד, הוא בעל חיים המשלב בתוכו תכונות חיוניות לרכיבה, לעבודה ולמשא מאביו החמור ומאמו הסוסה: הוא חזק מאוד, בעל כח סיבולת רב ולא בררן במאכליו.
כבר במקרא מתועד שימוש בפרד – בעיקר לרכיבה אך גם למשא[4]. בהמשך, ביוון וברומא העתיקות הוא שימש בעיקר למשא, ונעשה בו שימוש למטרה זו עוד במלחמת העצמאות כאמצעי לוגיסטי לשינוע ציוד צבאי ועוד.
בני נח בכלאי בהמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתלמוד הבבלי[5], מובאת מחלוקת בין רבי אליעזר בן הורקנוס לחכמים בשאלה אם איסור כלאי בהמה וכלאי אילן נכללים בשבע מצוות בני נח (לפי רבי אליעזר) או לא (לפי חכמים). יש אומרים שדעת חכמים היא שאמנם אין איסורים אלו כלולים בשבע מצוות בני נח, אך הם מודים לר' אליעזר שהדבר אסור גם לגויים באיסור שחומרתו פחותה מזו של שבע מצוות בני נח[6]. ויש אומרים שלדעת חכמים איסור כלאי בהמה ואילן כלל אינו נוהג בגויים[7].
להלכה, רוב הפוסקים סוברים שאיסור כלאי בהמה וכלאי אילן חל גם על גויים[8], אך יש החולקים[9].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, כלאי בהמה ואילן, באתר פניני הלכה
- כלאי בהמה, באתר אספקלריה.
- הערך "כלאי בהמה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רצ"ז, סעיף ג'
- ^ שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רצ"ז, סעיף ה'
- ^ פניני הלכה "החי והצומח", פק' ג הלכה ב - הלכות כלאי בהמה
- ^ לרכיבה: ספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוק כ"ט; ספר מלכים א', פרק א', פסוק ל"ג, ועוד. למשא: ספר מלכים ב', פרק ה', פסוק י"ז
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף נ"ו, עמוד ב'
- ^ ערוך השולחן יורה דעה סימן רצה, סעיף ז
- ^ ביאור הגר"א יורה דעה סימן רצו, סעיף ד
- ^ שאילתות, בה"ג, מאירי, הגהות מרדכי ועוד
- ^ ריטב"א וש"ך