כיפת ברזל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כיפת ברזל
כיפת ברזל במהלך שיגור טיל מיירטטיל של כיפת ברזל
מידע בסיסי
ייעוד מערכת הגנה אקטיבית להגנה אווירית נגד רקטות קרקע-קרקע, כלי טיס ופצצות מרגמה
ארץ ייצור ישראלישראל ישראל
יצרן ישראלישראל רפאל - מערכות לחימה מתקדמות
עלות יחידה סוללה: כ-100 מיליון דולר אמריקני
טיל טמי"ר: כ-50 אלף דולר אמריקני (על פי רוב המקורות)[1]
פעילות מבצעית יירוט רקטות ארטילריות מדגמים שונים ברחבי ישראל במהלך עימותים עם ארגוני טרור פלסטינים וחזבאללה
מלחמות ומבצעים מבצע עמוד ענן,
מבצע צוק איתן  מבצע צוק איתן,
מבצע גן סגור,
מבצע חגורה שחורה,
מבצע שומר החומות,
מבצע עלות השחר,
מבצע מגן וחץ,
מלחמת חרבות ברזל
תקופת השירות 2011–הווה (כ־13 שנים)
משתמשים הרחבה בפסקת משתמשים
פלטפורמת שיגור פלטפורמת שיגור ניידת הכוללת 20 טילים במשגר
מאפיינים כלליים
הנעה מנוע רקטי
משקל 90 קילוגרם
ממדים
אורך 3 מטרים
קוטר 160 מ"מ[2]
ביצועים
טווח בין 4 ק"מ ל-70 ק"מ
ראש קרב והנחיה
מרעום קרבה
הנחיה מכ"ם חיפוש והנחיה
המשגר של כיפת ברזל
דגם של הטיל המיירט טמי"ר
המכ"ם של כיפת ברזל
קרון שליטה ובקרה של סוללת כיפת ברזל, מוצג בעת ביקורו של שגריר ארצות הברית בישראל, דן שפירו
נשיא המדינה, ראובן ריבלין בביקור ב"רפאל". ברקע טילי רפאל – טמי"ר, Stunner, דרבי ופיתון 5 – מרץ 2018

כיפת ברזל היא מערכת הגנה אווירית אקטיבית ניידת ליירוט רקטות קצרות-טווח, פצצות מרגמה וכלי טיס בלתי מאוישים שפותחה ומיוצרת בישראל, בעזרת סיוע כלכלי של ארצות הברית[3]. המערכת פותחה ומיוצרת על ידי חברת "רפאל - מערכות לחימה מתקדמות". חברת "אלתא" מייצרת את המכ"ם, וחברת "mPrest" פיתחה את מערכת השליטה והבקרה.‏[4]

חברת "רפאל" הציגה את המערכת כפתרון יעיל נגד רקטות קצרות טווח ופגזי 155 מ"מ, הפועל ביום ובלילה, בכל תנאי מזג אוויר, ומסוגל להתמודד עם מספר רב של איומים בו זמנית, וכן כמערכת נ"מ המסוגלת ליירט מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים הטסים עד גובה של 10 ק"מ[5][6]. סוללה אחת אמורה להגן על שטח של עד 150 קמ"ר[7]. ב-2017 נוספה למערכת גם היכולת ליירט פצצות מרגמה. בנובמבר 2017 הוכרזה מערכת "כיפת ברזל" הימית C-Dome "כשירה לשימוש מבצעי". כיום המערכת מותקנת בספינות סער 6 של חיל הים הישראלי עם יכולת להגן בפני רקטות, טילי שיוט וכטב"מים[8].

המערכת הפכה למבצעית בסוף מרץ 2011[9], במסגרת גדוד 947 של מערך ההגנה האווירית[10], והיא אחת מארבע מערכות מבצעיות[11] המהוות את מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל[12]. המערכת מהווה מרכיב חשוב בהתמודדות של ישראל מול התקפות רקטות פלסטיניות על ישראל מרצועת עזה, כחלק מהלחימה ברצועת עזה לאחר מבצע עופרת יצוקה, ובפרט במבצעי צה"ל: עמוד ענן, צוק איתן, שומר החומות, עלות השחר, מגן וחץ, ומלחמת חרבות ברזל. ב-2014 היו בישראל עשר סוללות מבצעיות[13].

מערכת "כיפת ברזל" זכתה להצלחה מבצעית, ונהפכה לשם נרדף להישגים טכנולוגיים ייחודיים של ישראל. מפתחי המערכת זכו בפרס ביטחון ישראל. בשל הצלחתה הרבה, ויעילותה הגבוהה, נעשה בציבור ובפוליטיקה שימוש בביטוי "כיפת ברזל" שימוש מושאל לתייג טכנולוגיה או פטנט כפתרון קסם לאיום מסוים, למשל המעבדה הטכנולוגית לגילוי ואיתור מנהרות כונתה "כיפת ברזל נגד מנהרות הטרור".

מבנה ותפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

המערכת מורכבת ממכ"ם חיפוש והנחיה, מרכז בקרה, וטילי יירוט. מידע מועט על המערכת נחשף באמצעי התקשורת בישראל, וממנו עולה כי טיל היירוט, הנקרא "טמי"ר" (ראשי תיבות של "טיל מיירט"[14]), מצויד בראש ביות מכ"מי ובמספר משטחי ניהוג המקנים לו כושר תמרון גבוה.

מכ"ם המערכת מזהה שיגור של רקטה ומעביר מידע על מסלול מעופה למערכת השליטה והבקרה (שו"ב), המחשבת לפי מידע זה את מקום הפגיעה הצפוי. אם מיקום זה מצדיק יירוט, משוגר טיל יירוט נגד הרקטה (טיל היירוט משוגר כמעט-אנכית). הראש הקרבי של טיל היירוט מתפוצץ בסמוך לרקטה באמצעות מרעום קרבה, וגורם להפלתה טרם הגעתה אל המטרה, במקום שבו לא צפוי נזק לצד המיירט. מערכת השליטה והבקרה מזהה באופן אוטומטי את הרקטה ואת מקום נפילתה האפשרי, ומשגרת לעברה טיל מיירט, אך מפעילי המערכת יכולים להפעיל שיקול דעת ולהתערב בשיגור על ידי הפעלה יזומה.

"כיפת ברזל" מוגדרת כמערכת C-RAM: ראשי תיבות של Counter rocket, artillery, mortars "נגד רקטות, ארטילריה ומרגמות", וכמערכת הגנה אווירית ונ"מ לטווח קצר. המערכת נותנת מענה לרקטות בעלות טווח מקסימלי של 70 ק"מ[15]. הטווח המינימלי תלוי במהירות התעופה של הרקטה ובמהירות התגובה של המערכת. כשהיא מוצבת מול עזה ובהתאם מיירטת רקטות מסוג קסאם וגראד שמצויות שם היום, הטווח המינימלי הוא 4.5 ק"מ. ב-2017 נוספה למערכת גם היכולת ליירט פצצות מרגמה ובמאי 2018 יירטה סוללת "כיפת ברזל" פצמ"רים רבים שנורו על עוטף עזה. בנוסף, היא אמורה לשמש כמערכת הגנה אווירית נגד כלי טיס ורחפנים בטווח של 10 ק"מ[16].

בשנת ההפעלה הראשונה של המערכת עמדו אחוזי ההצלחה שלה ביירוט מטרותיה על 75 אחוז[17]. בסוף 2012, במהלך מבצע עמוד ענן, עלו אחוזי ההצלחה ל-84. מערכת "כיפת ברזל" הצליחה לצמצם את אחוז פגיעת הרקטות בשטחים בנויים ל-4 אחוז בלבד מכמות הרקטות שנורו, זאת לעומת 25 אחוזי פגיעה בשטחים בנויים במהלך מלחמת לבנון השנייה (טרם פיתוחה של "כיפת ברזל"). במבצע צוק איתן אחוזי הצלחתה היו מעל 90%. במבצע שומר החומות עלו אחוזי הפגיעה ל-95%[18] ובמבצע עלות השחר עלו אחוזי הפגיעה ל-97%.

המערכת נמנעת מירי סרק לעבר רקטות שזיהתה כבלתי מאיימות בפגיעה בנפש, והצלחתה נמדדת בשני פרמטרים: האחד, זיהוי הרקטה כמיועדת לפגוע בשטח מיושב, והשני, יירוטה. הסטטיסטיקות המיוחסות למערכת עד היום, היו בהקשר לירי מרצועת עזה. השיגורים מהרצועה כללו רקטות לשטחים פתוחים במספר גבוה בהרבה ממספר השיגורים לשטחים מיושבים, לעיתים עד כדי פי שלושה. אחוזי ההצלחה המתפרסמים בציבור מתייחסים לעיתים לאחד משני הפרמטרים, אך במבחן התוצאה הסופי, היינו: מניעת פגיעה בנפש וברכוש - נמדד השילוב של השניים כמספק הגנה לתושבים. במבצע צוק איתן יורטו לפחות 580 רקטות על ידי "כיפת ברזל".

"כיפת ברזל" היא חלק ממערכת הגנה בת חמש שכבות שמפתחת ישראל נגד נשק תלול מסלול לטווחים שונים. "כיפת ברזל" היא שכבת הגנה רביעית, מעל שכבה חמישית של "מגן אור", מערכת יירוט באמצעות קרן לייזר אשר נמצאת בפיתוח, ומתחת לשלוש השכבות, "קלע דוד" ("שרביט קסמים") נגד רקטות קרקע-קרקע בטווחים בינוניים וטילי שיוט, "חץ 2" ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח, ו"חץ 3" ליירוט טילים בליסטיים ארוכי טווח מחוץ לאטמוספירה[19].

ציוני דרך של המיזם ופיתוחו[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהליך ההחלטה על פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

להלן ציוני דרך בתהליך קבלת ההחלטות על פיתוח של המערכת[20][21]:

  • 3 באוגוסט 2005 – ראש מחקר ופיתוח במפא״ת, תא"ל ד"ר דני גולד, החליט על תוכנית "כיפת ברזל", שתכלול מחקר מערכת והדגמת יכולת יירוט.
  • בפברואר 2006 הוכן מסמך להתקשרות לצורך ביצוע מחקר מערכת והדגמת יכולת יירוט.
  • 27 באוגוסט 2006שר הביטחון עמיר פרץ סיכם ש"כיפת ברזל" הוא "הפרויקט החשוב ביותר כרגע ועל כן יש לשקול להגדיר את תוכנית הפיתוח כ'תוכנית חירום' ולזרזה ככל האפשר".
  • 12 בנובמבר 2006 – מפא"ת הנחה את "רפאל" להתחיל בפיתוח בהיקף מלא של פרויקט "כיפת ברזל".
  • 1 בדצמבר 2006 – שר הביטחון עמיר פרץ החליט, כי מענה לרקטות לטווח קצר מחויב והכרחי וכי המענה הנבחר הוא "כיפת ברזל", ונדרש עבורו תקציב חיצוני.
  • 1 בפברואר 2007 – ועדת נגל, בראשות יעקב נגל, הציגה לעמיר פרץ את המלצותיה להעדיף את מערכת "כיפת ברזל" על פני "סקייגארד", וב-4 בפברואר הוצגה ההצעה לראש הממשלה אהוד אולמרט שקבע, כי "ברור ש"כיפת ברזל" זה דבר בלתי נמנע" ו"אנחנו לא יכולים לעכב יותר ביום אחד את הביצוע".
  • אפריל 2007 – "רפאל" ומשרד הביטחון חתמו על הסכם לפיתוח ולהצטיידות ב"כיפת ברזל".
  • 4 ביוני 2007הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, החליט שלא לאשר עקרונית את פרויקט "כיפת ברזל" כל עוד אין מקור תקציבי לפרויקט.
  • 3 ביולי 2007 – שר הביטחון אהוד ברק, אישר לפתח את "כיפת ברזל".
  • ספטמבר 2007 – הרמטכ"ל גבי אשכנזי החליט לצייד את צה"ל ב"כיפת ברזל".
  • 23 בדצמבר 2007 – ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי אישרה את מיזם "כיפת ברזל".
  • 1 בינואר 2008 – הותנע הפיתוח של הפרויקט.

ניסויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-15 ביולי 2009 דיווחה מערכת הביטחון על עריכת ניסויים מוצלחים במערכת היירוט, וכי לראשונה הצליחה המערכת ליירט מספר מטרות ולהשמידן[22]. בנוסף דווח שמערכת ראשונה תוצב ותהיה מבצעית באזור הדרום עד לחודש מאי 2010.

ב-6 בינואר 2010 השלימה המערכת ניסוי יירוט מוצלח בדרום ישראל, בו יורט מספר רב של איומים, ובעקבותיו הוחלט שהמערכת בשלה[23].

בפברואר 2011 הושלם ניסוי אחרון לפני הפיכת המערכת למבצעית[24].

מימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

המימון לפיתוח הראשוני של מערכת "כיפת ברזל" סופק על ידי ממשלת ישראל בהיקף 800 מיליון ש"ח. מימון זה אפשר את השלמת הפיתוח והצטיידות בשתי הסוללות הראשונות.

לאחר סיום פיתוח המערכת התברר כי צה"ל איננו מוכן להקציב לה מימון ומעדיף להקציב את המימון שברשותו למערכות התקפיות. כתוצאה מכך, המימון לשמונה סוללות "כיפת ברזל" נוספות, כמו גם לאספקת טילי היירוט, ניתן כיום על ידי ארצות הברית, ומסתכם בסכום של כ-900 מיליון דולר שהתחייב הקונגרס האמריקאי והנשיא ברק אובמה להעביר לפיתוח המערכת, בפריסה לכמה שנים[25].

במאי 2011 פורסם שישראל תשקיע קרוב למיליארד דולרים בייצור ופיתוח המערכת במטרה להגיע ליעד של 10–15 סוללות[26]. עם זאת, הערכה זו ניתנה כשנה לפני שהקונגרס אישר תקציבים נרחבים לפרויקט כך שלא ידוע אם היא עדיין בתוקף. על פי דיווחי התקשורת, ישראל שיתפה פעולה עם מדינה במזרח אסיה במהלך הפיתוח של המערכת[27].

הצטיידות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2009 הוקם גרעין ההקמה ליחידת "כיפת ברזל" באגד נ"מ צפון, שהורכב מלוחמים, קצינים וטכנאים. תפקידם היה להשתלב בתעשיות הביטחוניות וכן להכין תשתיות לוגיסטיות ומבצעיות ליחידה.

במאי 2009 קבע מפקד חיל האוויר, עידו נחושתן, שגדוד 947 של מערך הנ"מ, ששימש כגדוד טילי כתף מסוג "סטינגר", יוסב מגדוד נ"מ טקטי ליחידת ההקמה של מערכת "כיפת ברזל"[28].

בתחילת 2011 הצטייד צה"ל בשתי סוללות ראשונות. באפריל 2011 הוזמנו ארבע סוללות נוספות. באוגוסט 2011 החל צה"ל להפעיל סוללה שלישית שהוצבה באשדוד. סוללה זו משמשת להכשרה והדרכה של הלוחמים והטכנאים ב"כיפת ברזל"[29]. בסוף חודש מרץ 2012 קיבל צה"ל סוללה רביעית[30].

ב-17 בנובמבר 2012 סופקה סוללה חמישית, בעלת ביצועים משופרים, והוצבה בגוש דן[31]. באותו יום יירטה הסוללה בהצלחה רקטה ששוגרה לגוש דן במסגרת מבצע עמוד ענן[32].

במהלך מבצע צוק איתן נקלטו במערכת הביטחון שתי סוללות, שביעית ושמינית במספר.

ביולי 2015 סופקה סוללה תשיעית למערכת הביטחון[33].

ב-2017 הוקם גדוד שני של "כיפת ברזל". גדוד 137, שמבוסס על הגדוד להדרכה להגנה אווירית. הגדוד מתמחה בגזרה הצפונית ונערך להגנה מפני איום הארטילריה הרקטית של חזבאללה. לאחרונה הוקמה בגדוד החדש גם פלוגה ימית שמתמחה בהפעלת המערכת על גבי ספינות טילים ובתווך הימי – "כיפת מגן"[34].

פיתוחים ושיפורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך סוף 2011 ותחילת 2012 שופרו היכולות של "כיפת ברזל", המכ"ם שודרג[35], ומספר תקלות שהתגלו בניסוי המבצעי תוקנו. בעקבות שדרוג המערכת במהלך שנת 2012 החלה "כיפת ברזל" ליירט חלק גדול ממטרותיה באמצעות שימוש בטיל טמי"ר יחיד במקום בשניים. בכך התאפשר חיסכון משמעותי לעומת עלויות המערכת בשנה המבצעית הראשונה שלה.

בתחילת 2012 פורסם כי חברת "רפאל" עובדת על פיתוח דור ב' של "כיפת ברזל", שבו הטיל המיירט - טמי"ר יהיה קטן וזול יותר. כמו כן פורסם כי "רפאל" תרחיב את טווח "כיפת ברזל" ל-250 ק"מ[36]. בנובמבר 2012 הושלמה סדרת ניסויים ששיפרו את היכולת והביצועים של מכ"ם המערכת ושל תוכנת המערכת[37]. בעקבות הצלחת הניסוי הוטמע המכ"ם החדש בסוללה החמישית שנפרסה באותו חודש, וכן פורסם שמכ"ם זה יחליף את מכשירי המכ"ם הישנים ב-4 הסוללות שנפרסו בעבר.

למעשה, מדובר במערכת "דור ב'" של "כיפת ברזל", שביכולתה להתמודד אל מול רקטות גדולות יותר לטווחים גדולים יותר, כמו ה-"M-75" שבידי חמאס, ורקטת ה"פג'ר" שבה חמושים חמאס וחזבאללה. פורסם כי השדרוג מתבצע מכיוון שדרישות משרד הביטחון לפיתוח "כיפת ברזל" היו דחוקות ועמדו בלוח זמנים צפוף, בשל הירי על יישובי הדרום ובעיקר תוצאותיה של מלחמת לבנון השנייה, שבה העורף הפך לחזית בשל נפילתם של קרוב ל-4,000 טילים בשטח ישראל, דבר שהצריך מענה דחוף לאיום זה. העמידה בלוח הזמנים גרמה לדחיית פיתוחן של יכולות אשר לא היו הכרחיות אז, אך נחיצותן הוכחה במבצע צוק איתן ולכן היה צורך פיתוח "דור ב'" של המערכת.

במרץ 2013 דיווח טיים מגזין על שיפור בטילי הטמי"ר שהוביל להוזלה דרסטית במחיר של כל טיל מיירט[38].

ב-2014 עברה "כיפת ברזל" שורת שדרוגים, בחומרה ובתוכנה, בהתבסס על הניסיון המבצעי שנרכש.

ב-2015 נוספה למערכת היכולת ליירט כלי טיס בלתי מאוישים הטסים הן בגובה רם והן בגובה נמוך[6]. ביולי 2015 פורסם כי המערכת עברה בהצלחה ניסוי "להרחבת הביצועים ושיפור היכולות של המערכת אל מול מגוון חסר תקדים של איומים".

בפברואר 2017 הודיע משרד הביטחון על השלמתה של סדרת ניסויים לשיפור יכולות "כיפת ברזל"[39].

בבוקר 29 במאי 2018 בראיון בגלי צה"ל אישר תת-אלוף דניאל מילוא, שהגרסה המתקדמת ביותר של המערכת מסוגלת ליירט גם פצצות מרגמה[40].

ב-12 בינואר 2020 השלימה מערכת הביטחון סדרת ניסויים מוצלחת בגרסה משודרגת ומתקדמת של המערכת[41].

בינואר 2021 השלימה מינהלת חומה סדרת ניסויים בגרסה המשודרגת של המערכת[42]. ב-17 במרץ בוצעה בהצלחה סדרת ניסויים בגרסה המשודרגת, ובין היכולות ששופרו או נוספו לה היא יירוט איומים מרובים ומשולבים, כולל ארטילריה רקטית, טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים[43].

שיווק ברחבי העולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2011 חתמה חברת "ריית'יאון" האמריקאית על חוזה עם "רפאל" שלפיו היא תשווק את "כיפת ברזל" בארצות הברית[44]. באפריל 2016 פורסם במקביל לניסוי המוצלח הראשון ביירוט מזל"ט מעל אדמת ארצות הברית שנערך במסגרת תוכנית בדיקת חלופות להגנה אווירית במדינה, כי הצבא האמריקני שוקל לרכוש את המערכת[45]. ייתכן שהמערכת נמכרה גם לסינגפור[46][47]. ביוני 2016 פורסם כי אף מדינה לא רכשה את המערכת[48], ובדצמבר באותה השנה פורסם כי שר התעשיות הביטחוניות של אזרבייג'ן הכריז כי ארצו תרכוש את המערכת, מבלי שפרט על היקף הרכישה[49]. ב-24 בנובמבר 2017 פורסם כי הממלכה המאוחדת רכשה את מערכת השליטה והבקרה של "כיפת ברזל" ב-350 מיליון ש"ח ותציב אותה באיי פוקלנד[50]. בספטמבר 2018 דווח כי ישראל הסכימה למכור את המערכת לערב הסעודית שתציב אותו בגבולה עם תימן, דיווח שהוכחש על ידי משרד הביטחון[51]. בינואר 2019 החליטה ארצות הברית לרכוש שתי סוללות "כיפת ברזל" ב-373 מיליון דולר על-מנת להגן על כוחותיה באזורי עימות[52] ובפברואר 2019 הודיעה רשמית על הרכישה[53]. סוללה ראשונה נמסרה בספטמבר 2020 וסוללה שנייה נמסרה בינואר 2021[54]. הסוללות הוצבו במהלך 2021 למשך חודשיים בגואם אולם לאחר מכן הוחזרו וטרם נפרסו באופן מבצעי מחדש. רכש עתידי של שתי סוללות נוספות בוטל לאחר שישראל סירבה למסור את קוד התוכנה של כיפת ברזל לאמריקנים, וכן לאור קשיים בשילוב המערכת עם מערכות השו"ב הקיימות של הצבא[55]. ביוני 2022 ביצע הצבא האמריקאי ניסוי מוצלח בו לשילוב הסוללה במערכת הקיימות שלו[56]. חיל הנחתים של ארצות הברית דיווח ביולי 2022 כי הוא ביצע ניסויים מוצלחים במערכת וביקש לשלב את רכישתה בתקציב שלו ל-2023[57].

ב-21 בפברואר 2024 חברת R2S שהיא חברת הבת של חברת רפאל וחברת ריית'יאון האמריקאית, חנכה מפעל ייצור חדש בקמדן שבארקנסו בארה”ב, לייצור מיירטי טמיר עבור מערכת ההגנה האווירית כיפת ברזל ו-SkyHunter® הגרסה האמריקאית של הטיל המיירט שישמש את המארינס האמריקאי ולקוחות נוספים[58].

פעילות מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטון של "כיפת ברזל" בפעולה (חדשות 2)
משגר של סוללת כיפת ברזל מבצעית שנפרסה ליד אשקלון באפריל 2011 ורשמה יירוט ראשון מוצלח ב-7 באפריל 2011
טילי טמי"ר של כיפת ברזל מיירטים רקטות גראד שנורו על ישראל במהלך מבצע עמוד ענן
שיגור של שני טילי טמי"ר במהלך מבצע עמוד ענן

מערכת "כיפת ברזל" נכנסה לפעילות מבצעית (שנקראה רשמית "ניסוי מבצעי") בסוף מרץ 2011, אף על פי שהפיכתה למבצעית טרם הושלמה באופן מלא.

טבילת אש מבצעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-27 במרץ 2011 הוצבה לראשונה סוללת "בזלת" של היחידה באזור באר שבע[59]. ב-4 באפריל 2011 הוצבה גם סוללת "אידו" בשטח אשקלון. במערכת הביטחון הודו כי נותרו עוד מספר שבועות עד לבשלות מבצעית, אך עקב ההסלמה באזור הדרום והלחץ הציבורי הוחלט להקדים את לוחות הזמנים ולהציבה כ"ניסוי מבצעי" בתהליך הכשרה. ב-31 באוגוסט הוצבה סוללה שלישית ליד אשדוד[60].

ב-7 באפריל 2011 הצליחה המערכת ליירט לראשונה רקטת "גראד" שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון[61]. מאחר שהמערכת זיהתה את המיקום המדויק של נקודות השיגור, היא איפשרה לחיל האוויר לתקוף מיד את החוליות המשגרות.

ב-20 באוגוסט 2011 יירטה המערכת 9 "גראדים" מתוך מטח של 11 רקטות שנורה לעבר באר שבע ויישובי הדרום. שתי הרקטות הנותרות התפוצצו בעיר (אחת מהן גרמה להרוג אחד)[62].

בהסלמת מרץ 2012 שוגרו אל האזור שבין גדרה לבאר שבע יותר מ-300 רקטות ופצצות מרגמה, כאשר 169 מתוכם נפלו בשטחים פתוחים[63]. באזורים שבהם פעלה מערכת "כיפת ברזל", הצליחה המערכת ליירט 56 מתוך 73 הרקטות שזוהו על ידה כמהוות איום[64]. לאחר תום העימות הוחלט להציב לראשונה סוללת כיפת ברזל בגוש דן[65].

במשך שנה המערכת ביצעה 93 יירוטים מוצלחים[66]. ב-23 ביוני 2012 רשמה "כיפת ברזל" את היירוט ה-100, כאשר סוללת "בזלת" יירטה רקטת "גראד" מעל שדרות[67].

מבצע עמוד ענן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-17 בנובמבר 2012 יירטה "כיפת ברזל" לראשונה רקטה שנורתה לעבר תל אביב[68].

במהלך מבצע עמוד ענן יירטו סוללות "כיפת ברזל" 428 רקטות ורשמו כ-84% הצלחה[69]. ב-17 בנובמבר 2012 הוצבה הסוללה החמישית של "כיפת ברזל" בגוש דן. באותו יום יורטה על ידי סוללה זו רקטה ששוגרה לתל אביב[70].

יירוטי בכורה בגזרות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-13 באוגוסט 2013 יירטה "כיפת ברזל" לראשונה רקטה ששגורה מסיני לאילת[71].

ב-22 באוגוסט 2013 יירטה "כיפת ברזל" לראשונה רקטה שנורתה מלבנון לעבר הגליל המערבי, אך איפשרה פגיעה בשטח בנוי של שתי רקטות אחרות ממטח זה[72].

ב-4 ביוני 2014 הופעלה לראשונה "כיפת ברזל" ברמת הגולן, שניסתה ללא הצלחה ליירט רקטה שנורתה משטח סוריה[73].

מבצע צוק איתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבצע צוק איתן

במהלך הסלמת יוני-יולי 2014 יירטו סוללות "כיפת ברזל" בדרום הארץ עשרות רקטות שירו הפלסטינים, כולל 12 רקטות שנורו במטח אחד ב-7 ביולי. בעקבות הירי הכבד פתח צה"ל במבצע צוק איתן ושבע סוללות "כיפת ברזל" נפרשו ברחבי הדרום והמרכז. הסוללות יירטו למעלה ממאה רקטות שירו הפלסטינים, כולל רקטות ארוכות-טווח מדגמי "M-75" ו"פג'ר 5". היירוטים התבצעו מעל ירושלים, גוש דן, השפלה, השרון, חוף הכרמל, אשדוד, באר שבע, קריית גת, אשקלון, דימונה, שדרות ויישובים רבים נוספים[74][75][76]. במהלך כל המבצע יירטו 9 סוללות "כיפת ברזל" 735 רקטות לטווחים שונים שירו הפלסטינים מרצועת עזה[77]. לפי נתוני מנהלת "חומה" עמד שיעור ההצלחה של המערכת בצוק איתן על 89.6% (נתון הכולל 65 יירוטים ידניים שהופעלו בניגוד לתכנות היירוט האוטומטי של המערכת)[78].

כיפת ברזל בשנים 2016–2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עיתון טורקי, בשנים 2016-2015 האקר פלסטיני שיבש את הפעולה של כיפת ברזל[79].

ב-2016 נוספה ל"כיפת ברזל" היכולת ליירט פצצות מרגמה.

ב-17 בספטמבר 2016 רשמה מערכת "כיפת ברזל" יירוט ראשון בגזרת רמת הגולן כאשר יירטה שתי פצצות מרגמה שנורו מסוריה[80][81]. ב-10 במאי 2018 יירטה "כיפת ברזל" 4 רקטות "פג'ר" ששוגרו מסוריה אל עבר רמת הגולן על ידי משמרות המהפכה האסלאמית של איראן.

בבוקר 29 במאי 2018 ירה הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני מטח של 25 פצצות מרגמה אל עבר יישובי עוטף עזה[82] והירי נמשך לכל אורך היום. הירי כלל פצצות מרגמה קצרות-טווח ורקטות ארטילריות איראניות בעלות טווח קצר ובינוני. "כיפת ברזל" יירטה לפחות 25 פצמ"רים ורקטות. זוהי הפעם הראשונה בה "כיפת ברזל" מיירטת פצצות מרגמה מרצועת עזה[83]. הירי תלול המסלול נמשך עד לבוקר שלמחרת וגם במהלכו ביצעה "כיפת ברזל" מספר רב של יירוטים מוצלחים, בהם פצמ"רים רבים ורקטות שנורו על יישובים הצמודים לגדר המערכת סביב רצועת עזה[84].

במהלך 14 ביולי 2018 ירו ארגוני הטרור הפלסטיניים כ-210 רקטות ופצצות מרגמה, "כיפת ברזל" יירטה כ-50 רקטות ב-96% הצלחה.

במהלך 89 באוגוסט 2018 שיגרו ארגוני הטרור הפלסטיניים כ-180 רקטות ופצמ"רים. "כיפת ברזל" יירטה כ-30 רקטות.

במהלך יומיים של הסלמה בנובמבר 2018 נורו לישראל כ-460 רקטות ופצמ"רים. "כיפת ברזל" ירטה כ-120 רקטות, אך כ-20 רקטות פגעו במבני מגורים, חקלאות וכבישים וגרמו להרוג אחד, לפצועים ולנזק[85].

ב-20 בינואר 2019 יירטה "כיפת ברזל" טיל קרקע-קרקע איראני ששיגר כוח קודס של משמרות המהפכה האסלאמית לעבר צפון רמת הגולן ואתר החרמון. בכלי התקשורת פורסם כי הטיל ששוגר היה טיל כבד בעל טווח של 250 ק"מ ורש"ק במשקל 200 ק"ג – שונה מאוד מרקטות "גראד" – ויירוטו מהווה הישג מבצעי וטכנולוגי למערכת "כיפת ברזל".

ב-19 בנובמבר 2019 לפנות בוקר נורו 4 רקטות לעבר אזור החרמון, כולן יורטו על ידי "כיפת ברזל".

העימותים ברצועת עזה 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – העימותים בגבול ישראל–רצועת עזה (2018–2019)

ב-14 במרץ 2019 שיגרו הפלסטינים מרצועת עזה שתי רקטות לעבר תל אביב, "כיפת ברזל" יירטה אחת מהן והשנייה נפלה בשטח פתוח, הירי הזה הביא לפתיחת הסלמת מרץ-אפריל 2019.

ב-4 במאי החמאס החל לירות רקטות ופצצות מרגמה באופן בלתי פוסק לעבר עוטף עזה, חבל לכיש, השפלה, בית שמש, באר שבע וערד, והירי הזה נמשך לכל אורך היום, 240 רקטות יורטו על ידי "כיפת ברזל" ב-86% אחוזי הצלחה, אך אלה שחדרו הרגו 3 אזרחים וטיל נ"ט הרג אזרח נוסף, הירי המשיך עד ל-6 במאי אז הושגה הפסקת אש.

בליל 11 ביוני נורתה רקטה לעבר שדרות, המערכת ניסתה ללא הצלחה ליירט אותה, והיא פגעה פגיעה ישירה בבית, לא היו נפגעים.

בערב 17 באוגוסט נורו שתי רקטות לעבר יישובי עוטף עזה, שתיהן יורטו על ידי מערכת "כיפת ברזל".

ב-19 בספטמבר, המערכת שיגרה, ככל הנראה בשוגג, 4 טילים מיירטים, לא נורו רקטות או פצצות מרגמה באותו מועד.

ב-12 בנובמבר, כחלק מ"מבצע חגורה שחורה", הג'יהאד האסלאמי הפלסטיני שיגר כ-450 רקטות לעבר עוטף עזה, חבל לכיש, גוש דן, מודיעין, ערי הדרום והשפלה, עד בוקר 14 בנובמבר אז הושגה הפסקת אש. "כיפת ברזל" יירטה כ-167 מהם בשיעור הצלחה של כ-93%[86]. הירי הכבד החל לאחר שצה"ל ביצע סיכול ממוקד בבהאא אבו אל-עטא, בכיר בג'יהאד האסלאמי שהיווה, על פי טענת דובר צה"ל, פצצה מתקתקת[87].

בערב 26 בנובמבר שוגרו שלוש רקטות לעבר שדרות, "כיפת ברזל" יירטה את כולן כיוון שזיהתה שכולן מהוות איום.

במהלך 2930 בנובמבר שוגרו מספר רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ומועצה אזורית חוף אשקלון, חלקן יורטו על ידי "כיפת ברזל".

בערב 25 בדצמבר בוצע ירי רקטה לעבר אשקלון, במהלך הנאום של ראש הממשלה בנימין נתניהו, הרקטה שנורתה יורטה על ידי "כיפת ברזל"[88].

מבצע שומר החומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבצע שומר החומות
כיפת ברזל משגרת טיל מיירט (טמי"ר) במהלך מבצע שומר החומות, מאי 2021

על פי צה"ל במהלך מבצע שומר החומות יורטו על ידי מערכת כיפת ברזל 661 רקטות קרקע-קרקע. במהלך המבצע ירה החמאס כ-3300 רקטות ששוגרו במטחים של מאות בפרקי זמן קצרים אל עוטף עזה, גוש דן, השפלה והשרון. אף על פי ששיעור היירוטים המוצלחים עמד על למעלה מ-90% מהרקטות שכוונו לשטחים בנויים, רקטות אחדות שלא יורטו פגעו באזורים מיושבים וגרמו להרוגים ופצועים ולנזק לרכוש. על פי ההערכות, לצד הצלת חיי אדם, מנעה המערכת נזקים של בין מאות מיליונים למיליארד שקלים[89][90].

ב-13 במאי או ב-14 במאי יירטה כיפת ברזל כלי טיס בלתי מאויש של חמאס שחדר לשטח ישראל מרצועת עזה. זהו היירוט המבצעי הראשון מסוג זה של המערכת[91]. ב-15 במאי הפילה כיפת ברזל כטב"ם נפץ נוסף.

במבצע זה אירעו שתי תקלות מבצעיות לכיפת ברזל:

  • המערכת יירטה כטב"ם רוכב שמים של צה"ל מעל רצועת עזה, לאחר שזיהתה אותו בטעות ככלי טיס עוין[92].
  • המערכת שיגרה טיל מיירט לעבר מטוס קרב ישראלי מסוג F-15, לאחר שזיהתה אותו כרקטה. עם איתור התקלה המיירט הושמד באוויר, אך המטוס נפגע מרסיסים והצליח לנחות בשלום[93].

מבצע עלות השחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבצע עלות השחר

לפי דובר צה"ל, במהלך המבצע שוגרו לעבר ישראל 1,162 רקטות מתוכם כ-946 רקטות חצו לשטח ישראל. כיפת ברזל יירטה כ-380 רקטות, בשיעור הצלחה של 96%[94][95][96].

מבצע מגן וחץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטון של שיגור מיירטי כיפת ברזל, מבצע מגן וחץ, 2023.
ערך מורחב – מבצע מגן וחץ

במבצע מגן וחץ זוהו 1,496 שיגורי פצמ"רים ורקטות. מתוכם 460 היו מכוונים לעבר בשטחי מגורים, כ-679 נפלו בשטחים פתוחים. כ-291 שיגורים כשלו והתפוצצו בתוך רצועת עזה ו-29 שיגורים נפלו בים. כיפת ברזל ביצעה כ-437 יירוטים (שני יירוטים נוספים בוצעו באמצעות קלע דוד) ב-95% אחוזי הצלחה של מערכות ההגנה[97].

מלחמת חרבות ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מלחמת חרבות ברזל

במהלך מתקפת הפתע על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 שיגרו המחבלים הפלסטינים כ-4,000 רקטות מכיוון עזה לשטח ישראל. רובן יורטו על ידי כיפת ברזל או נפלו בשטחים פתוחים. בעקבות פתיחת המלחמה נפרשו סוללות כיפת ברזל בכל הארץ, כולל בצפון ובמרכז. חמאס, הג'יהאד האסלאמי וחזבאללה המשיכו בשיגור רקטות יומיומי - כולל מטחים למרכז. רוב המטחים יורטו בידי כיפת ברזל, אך מספר רקטות פגעו במבנים בערים וגרמו לפגיעות בנפש וברכוש.

הפולמוס סביב פיתוח המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

משגר כיפת ברזל
שני יירוטים של כיפת ברזל מעל תל אביב בזמן מבצע צוק איתן.

ההחלטה על בחירת מערכת "כיפת ברזל" של "רפאל" כפתרון להגנה מפני רקטות, שהתקבלה בתחילת 2007 על ידי ועדת מומחים של משרד הביטחון שמצאה אותה כיעילה ביותר מבין כל האלטרנטיבות שהוצעו, נתקלה בהתנגדות נמרצת מבכירים בצה"ל, כולל הרמטכ"ל דני חלוץ שטען שהיא לא מעשית, ומפקד חיל האוויר עידו נחושתן שסבר כי היא תסכן את מטוסי החיל. כמו כן התנגדה למערכת עמותת "מגן לעורף", שהחל משנת 2000 עמלה על פיתוח מערכת ההגנה באמצעות לייזר כימי "נאוטילוס". על אף ההתנגדות, פעל שר הביטחון, עמיר פרץ, לקידומה של מערכת "כיפת ברזל" והביא אותה לאישור ראש הממשלה, אהוד אולמרט. האחרון אישר את הבחירה אך הצהיר כי אינו מתכוון למצוא מימון לפרויקט[98].

בהפעלת המערכת נלקח בחשבון פער העלויות הגבוה - העלות המשוערת של טיל היירוט היא כ־35,000–50,000 דולר[99], ואילו ייצור של רקטת "קסאם" עולה בין עשרות למאות דולרים[100]; וכן הנזק המשוער מפגיעת רקטה באזור מיושב[101]. על מנת לחסוך בטילי יירוט, מערכת השליטה ובקרה של "כיפת ברזל" אמורה לקבוע מראש אלו רקטות עלולות לפגוע בשטחים מאוכלסים ותיירט רק רקטות המהוות איום[102].

עם מבקרי המערכת מעת פיתוחה נמנה הפרשן הצבאי ד"ר ראובן פדהצור, שטען בתחילת הפיתוח ש"כיפת ברזל" אינה יעילה בהתמודדות עם איום ה"קסאם" על יישובי עוטף עזה, בשל זמן המעוף הקצר של הרקטות מאתרי השיגור ברצועת עזה עד ליישובים אלו[103]. למערכות יירוט פוטנציאליות אחרות יוחסה יעילות גבוהה יותר, בהן מערכת "נאוטילוס", שפותחה במשותף על ידי ארצות הברית וישראל משנת 1995 עד 2005, בעלות של 600 מיליון דולר, אז הוחלט שהפרויקט אינו בר מימוש, זאת לאחר שלושה עשורים בהם חיל הים האמריקאי ניסה לשווא לפתח מערכת יעילה מסוג זה. החברה האמריקאית "נורת'רופ גראמן" הציעה לפתח אבטיפוס מתקדם יותר של "נאוטילוס", "סקייגארד", שהיה אמור לעשות שימוש בלייזר כימי ליירוט רקטות, כאשר עלות כל אלומת יירוט היא כ-1,000–2,000 דולר. "נורת'רופ גראמן" טענה שביכולתה לפרוס את המערכת בתוך 18 חודשים, בהשקעה קטנה יחסית של 180 מיליון דולר או 8 מערכות ב-500 מיליון דולר. גורמי ביטחון בישראל דחו את ההצעה, בציינם את תוספת הזמן והעלויות הכרוכות בכך. מערכת נוספת היעילה מאוד לטווחים קצרים היא "פלנקס C-RAM" שהוכיחה עצמה פעמים רבות בהגנה על כוחות אמריקאים בעיראק ובאפגניסטן, חסרונה הוא בטווח הקצר שלה ולכן יכולה להגן רק נקודתית על מבנים או אזורים קטנים בעלי חשיבות כגון בסיסים או תחנות כוח.

חרף הביקורת, ראשי רשויות וערים בצפון הארץ ודרומה - בהן באר שבע, אשקלון וקריית שמונה - דרשו הצבת סוללות "כיפת ברזל" בעירם כדי לספק הגנה לתושבים. דרישות אלה גברו בעקבות הצלחות המערכת ביירוט רקטות בתחילת אפריל 2011[104].

דעות סביב תפקוד המערכת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ירוטי כיפת ברזל במהלך מבצע עלות השחר
כיפת ברזל משגרת מיירט במהלך מבצע מגן וחץ

בעקבות הצלחותיה הראשונות של המערכת אמר שר הביטחון אהוד ברק ש"זהו הישג יוצא דופן של התעשייה הביטחונית הישראלית ושל מערכת ההגנה האווירית", והביע הערכה רבה לחיל האוויר ולתעשיות הביטחוניות, ובראשן חברת "רפאל", מפתחת המערכת[105].

בעקבות אחוזי היירוט הגבוהים של "כיפת ברזל" בהסלמת מרץ 2012, זכתה המערכת לשבחים רבים[106]. אמר מנכ"ל חברת "אלתא", שפיתחה ומייצרת את המכ"ם של המערכת, כי המערכת הצליחה מעבר למצופה[107].

בשנת 2012 ניתן פרס ביטחון ישראל לשמונה ממפתחי המערכת ממפא"ת ומ"רפאל"[108].

מערכת "כיפת ברזל" זכתה לשבחים רבים בעולם בעקבות הצלחתה הרבה ויעילותה הגבוהה[109]. היועץ לביטחון של ארצות הברית, סטיבן זלוגה, אמר שהצלחתה להשמיד 90% מהרקטות היא מעל המצופה ממערכת הגנה אווירית[110]. המגזין "סלייט" דיווח שאחוז היעילות של "כיפת ברזל" הוא "חסר תקדים" בהשוואה למערכות הגנה אווירית קודמות דוגמת ה-"MIM-104 פטריוט"[111].

ב-20 במרץ 2013, במהלך ביקורו של נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, בישראל, נפרשׂה סוללת "כיפת ברזל" בנמל התעופה בן-גוריון על מנת שיבקר בה ויתרשם מיכולותיה. אובמה חלק שבחים למערכת ולמפעיליה[112]. המערכת זכתה לשבחים רבים בעולם בזכות הישגיה במבצע צוק איתן[113].

מול דיווחי צה"ל, לפיהם אחוזי ההצלחה של המערכת עומדים על 84%, קמו מומחים אחדים, ובהם פרופ' תאודור פוסטול, שבהתבסס על ניתוח סרטי וידאו ביתיים של היירוטים, טען כי אחוזי היירוט עומדים על 10%-30% לכל היותר, שכן מרבית היירוטים של "כיפת ברזל" אינם חזיתיים, וביירוט שאינו חזיתי אחוזי היירוט נמוכים במידה ניכרת מאשר ביירוט חזיתי[114]. מבקר אחר הוא ד"ר מרדכי שפר הטוען שהמערכת כלל אינה מיירטת טילים וכל הפרסומים על יירוטים הם שקריים[115][116].

מומחים אחרים סתרו את טענותיהם[117].

בשנת 2014, במהלך מבצע צוק איתן, עמדה המערכת במרכז הסיקור של כל אמצעי התקשורת בישראל ובעולם, כאשר פעם אחר פעם הובאו שידורים ישירים מהשטח המציגים את מופעי היירוט מול הרקטות. הצלחת היירוטים הביאה לחשש מפני "ביטחון יתר" - התחושה כי המערכת מקנה רמת ביטחון גבוהה, גורמת לציבור להפסיק לחשוש מהרקטות, להימנע מכניסה למרחבים מוגנים, ובכך להסתכן בפגיעה של רסיסי הרקטות המתפוצצות. זאת למרות הודעות חוזרות ונשנות של צה"ל כי המערכת השיגה כ-90% הצלחה ביירוט רקטות ולפיכך אינה מספקת ביטחון מושלם[118].

למרות הדיווחים וההצלחה הנראית לעין, לא פסקו הטענות נגד המערכת. פוסטול ושפר טוענים לקונספירציה של הממסד, ולדבריהם המערכת אינה מיירטת רקטות אלא מביימת סרטוני יירוט[115][119].

קבוצה אחרת של מתנגדים מצביעה על חסרונות במערכת "כיפת ברזל", כמו עלות יקרה של אחזקתה, עלות יקרה עבור כל טיל מיירט לעומת עלותם הזניחה של הטילים התוקפים, חוסר אפקטיביות מול מטחים משמעותיים של מאות ואלפי טילים, וחוסר יכולתה לתת מענה לירי בטווח קרוב של 4 ק"מ[120]. מרבית הדוברים בקבוצה זו נמנים עם מפתחי או תומכי מערכת "נאוטילוס" - מערכת לייזר להגנה מפני טילים שהתחרתה ב"כיפת ברזל" ונדחתה על ידי מערכת הביטחון - בהם ד"ר נתן פרבר, ד"ר עודד עמיחי, אל"ם יוסי ארזי, תא"ל (מיל') צבי שור ואחרים, ראשי עמותת "מגן לעורף" שפועלת למען שילוב מערכות לייזר בהגנה נגד טילים.

עם זאת, קיימת הסכמה רחבה כי במהלך מבצע צוק איתן המערכת שימשה כרכיב מרכזי במערך הגנת העורף הישראלי מפני מתקפת רקטות וטילים. פעילותה מנעה פגיעות רבות בנפש וברכוש של אזרחים בכל רחבי מדינת ישראל, ואפשרה למנהיגים לקבל החלטות הנוגעות להפעלת צה"ל בלי שהם נתונים בלחץ ציבורי עקב נפגעים. כמו כן, סביר שעלות הנזק האפשרי גבוהה מעלות הטילים המשוגרים. בעקבות מחיר המיירטים והסכום הגדול של היירוטים בשומר החומות[121], במהלך כהונת הממשלה ה-36 ראש הממשלה בנט קידם רבות את פיתוח של מיירטים מבוססים נשק לייזר כדוגמת מגן אור.

משתמשים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד סוף 2020 נמכרו כ-100 יחידות של המכ"ם של כיפת ברזל ברחבי העולם.

רכש של מערכת מלאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכש מערכת השו"ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רכש של מכ"ם כיפת ברזל[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דרום קוריאהדרום קוריאה דרום קוריאה – הזמינה מכ"ם להגנה אווירית[129].
  • קנדהקנדה קנדה – רכשה בשנת 2015 10 יחידות של מכ"ם כיפת ברזל. הם ייוצרו על ידי הסניף הקנדי של חברת ריינמטאל בשיתוף אלתא[130].
  • הודוהודו הודו – רכשה מכ"ם כיפת ברזל.
  • פינלנדפינלנד פינלנד – רכשה מכ"ם כיפת ברזל (לא נמסר מידע לגבי מספר היחידות)[131].
  • צ'כיהצ'כיה צ'כיה – רכשה בסוף 2019 8 יחידות של מכ"ם כיפת ברזל[132]. המערכות יסופקו במהלך השנים 2021–2023.
  • הונגריההונגריה הונגריה – נחתם בסוף 2020 חוזה לרכש מכ"מים של כיפת ברזל[133].
  • סלובקיהסלובקיה סלובקיה – רכשה ב-2021 כ-17 מערכות מכ"ם של כיפת ברזל[134].

כיפת מגן[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – כיפת מגן

ב-2016 פיתחה "רפאל - מערכות לחימה מתקדמות" גרסה ימית של "כיפת ברזל" בשם "C-Dome" (האות C נשמעת כמו Sea, ים באנגלית). בצה"ל היא נקראת כיפת מגן. לאחר מספר ניסויי ביצוע מוצלחים, ב-27 בנובמבר 2017 הוכרזה המערכת "כשירה לשימוש מבצעי", והחלה קליטתה בצה"ל[135]. ב-21 בפברואר 2022 נערך ניסוי מוצלח של כיפת מגן, בו מיירטים ששוגרו מספינת סער 6 יירטו כטב"ם, רקטות ארטילריות וטיל שיוט[136]. ב-29 במאי 2023 בוצע ניסוי מוצלח נוסף של שיפורים במערכת[137].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • פג'ר (רקטה) – רקטה נפוצה המשמשת את ארגון החמאס לירי על ישראל

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • גלית חמי וסופי שולמן, להמציא כל בוקר מחדש - סיפורה של החדשנות הישראלית, ידיעות ספרים, 2018, הפרק "בדרך לעוד יירוט מוצלח", עמ' 340–345
  • יעקב כץ ואמיר בוחבוט, קוסמי הנשק: כיצד ישראל הפכה למעצמת-על של חדשנות צבאית, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2017. פרק 5 - טילים: עמ' 140–168.
  • אילן כפיר, דני דור, כיפת ברזל והאנשים שעשו את הבלתי ייאמן, כנרת, זמורה ביתן, 2014[138]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיפת ברזל בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מנכ"ל רפאל, האלוף (מיל') ידידיה יערי, בפאנל בנושא ביטחון כלכלי, באתר ישראל דפנס
  2. ^ Alon Ben-David, Iron Dome advances to meet Qassam threat, Jane's, 18.3.2008
  3. ^ ארה"ב תקצה כמיליארד דולר ל"כיפת ברזל", באתר NRG מעריב
  4. ^ יוסי הטוני, ‏חשיפה: כך נראה ה-IT מאחורי מערכת כיפת ברזל, באתר "אנשים ומחשבים", 6 בספטמבר 2010.
  5. ^ אריה אגוזי, ‏מערכת כיפת ברזל מסוגלת ליירט מטוסים בגובה 10 ק"מ, באתר "IsraelDefense"‏, 20 בספטמבר 2011.
  6. ^ 1 2 אור הלר, תיעוד ראשון: כיפת ברזל מיירטת מל"ט, באתר nana10‏, 13 ביולי 2015(הקישור אינו פעיל, 13.5.2021).
  7. ^ יפתח שפיר, כמה כיפות צריכה באר שבע?, מבט על, גיליון 277, 25 באוגוסט 2011(הקישור אינו פעיל, 17.3.2020)
  8. ^ אמיר בוחבוט‏, ניסוי מוצלח בכיפת ברזל הימית: "השמידה רקטות, טילי שיוט וכטב"מים", באתר וואלה!‏, 29 במאי 2023
  9. ^ שיפור ההגנה: סוללה שמינית של כיפת ברזל, באתר ynet, 11 ביולי 2014.
  10. ^ כיפת ברזל - תעודת זהות, באתר חיל האוויר הישראלי.
  11. ^ מגן אור היא ההחמישית והיא צפויה להיכנס לשלב המבצעי ב-2024
  12. ^ הגנה רב-שכבתית באתר משרד הביטחון
  13. ^ אתר למנויים בלבד אורה קורן, מספר 10: רפאל, תעשייה אווירית ואמפרסט ימסרו בקרוב עוד סוללת כיפת ברזל, באתר TheMarker‏, 19 ביולי 2014
  14. ^ ניצן סדן, חומה מעופפת במאה מיליון דולר: 10 דברים שלא ידעתם על כיפת ברזל, באתר כלכליסט, 13 בנובמבר 2019
  15. ^ עלון מידע על מערכת כיפת ברזל, באתר "רפאל".(הקישור אינו פעיל, 17.3.2020)
  16. ^ כיפת ברזל, באתר חברת רפאל
  17. ^ אמיר אורן, 75% הצלחה לכיפת ברזל בשנת הפעלתה הראשונה, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2011
  18. ^ כיפת ברזל – רפאל (באנגלית אמריקאית)
  19. ^ IsraelDefense, חדש: מערכת "קרן ברזל" להגנה מפני רקטות ומרגמות, באתר nrg‏, 18 בינואר 2014
  20. ^ מבקר המדינהתהליך קבלת ההחלטות לפיתוח ולהצטיידות במערכות להגנה אקטיבית כנגד רקטות קרקע-קרקע (רק"ק), דו"ח שנתי 59א לשנת 2008, 2 במרץ 2009, עמ' 5–38
  21. ^ ידיעון מספר 46 – יולי 2010, מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל.(הקישור אינו פעיל, 17.3.2020)
  22. ^ חנן גרינברג, מערכת כיפת ברזל הצליחה ליירט מטרות, באתר ynet, 15 ביולי 2009
  23. ^ אמיר בוחבוט, הושלמו הניסויים בכיפת ברזל: יירטה מטח רקטות, באתר nrg‏, 6 בינואר 2010
    ניר דבורי, צפו בתמונות ראשונות מהניסוי המוצלח בכיפת ברזל(הקישור אינו פעיל, 13.5.2021), חדשות ערוץ 2, 11 בינואר 2010.
  24. ^ אנשיל פפר, מערכת כיפת ברזל תהפוך למבצעית תוך שבועות, באתר הארץ, 17 בפברואר 2011
  25. ^ סוכנויות הידיעות, ארה"ב תקצה כמיליארד דולר ל"כיפת ברזל", באתר nrg‏, 7 במאי 2012
    סוכנויות הידיעות, ארה"ב תסייע ברכישת 4 סוללות כיפת ברזל, באתר nrg‏, 26 במאי 2011
  26. ^ עמוס הראל, ישראל תשקיע מיליארד דולרים בכיפת ברזל, באתר הארץ, 9 במאי 2011
  27. ^ עמוס הראל, נמצא מקור המימון לכיפת ברזל: נשיא ארצות הברית, ברק אובמה, באתר הארץ, 13 במאי 2010
  28. ^ גל גולדשטיין, ‏גדוד כיפת ברזל ראשון, באתר חיל האוויר הישראלי, 11 באוקטובר 2009
    אנשיל פפר, במערך הנ"מ של חיל האוויר נערכים לקראת קליטת מערכת כיפת ברזל, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2009
  29. ^ מיכל ויסברוד, ‏מהיום: סוללה שלישית לכיפת ברזל, באתר חיל האוויר הישראלי, 3 באוגוסט 2011.
  30. ^ גילי כהן, סוללת כיפת ברזל תוצב היום בגוש דן, באתר הארץ, 26 במרץ 2012
  31. ^ יואב זיתון, סוללת "כיפת ברזל" חמישית נפרשה בגוש דן, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
  32. ^ יואב זיתון, לראשונה: כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה לת"א, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
  33. ^ אור הלר, ‏סוללה תשיעית ל"כיפת ברזל", באתר "IsraelDefense‏", 15 ביולי 2017
  34. ^ גדוד חדש למערכת "כיפת ברזל", אתר חיל האוויר הישראלי, 18 בספטמבר 2017.
  35. ^ מכ"ם משופר לכיפת ברזל, באתר חיל האוויר הישראלי, 30 בנובמבר 2011
  36. ^ סוכנויות הידיעות, "ישראל תרחיב את טווח כיפת ברזל ל-250 ק"מ", באתר nrg‏, 4 באפריל 2012
  37. ^ עידן יוסף, סוללת כיפת ברזל נוספת תימסר לצבא, באתר News1 מחלקה ראשונה, 4 בנובמבר 2012
  38. ^ Karl Vick, The Secret of the Wonder Weapon That Israel Will Show Off to Obama, TIME, March 19, 2013
    חיסכון במיליונים: כך הופחתה עלות כיפת ברזל, באתר ynet, 19 במרץ 2013
  39. ^ גילי כהן, משרד הביטחון השלים סדרת ניסויים לשיפור יכולות מערכת "כיפת ברזל", באתר הארץ, 22 בפברואר 2017
  40. ^ גלי צה"ל, 29 במאי 2018. ראיון ב"מה בוער" אצל רזי ברקאי, 9:00–10:00.
  41. ^ מערכת אתר צה"ל, צפו בסדרת הניסויים המתקדמת של מערכת ההגנ"א 'כיפת ברזל' שהושלמה בהצלחה, באתר צה"ל, 12 בינואר 2019.
  42. ^ ניר דבורי, ‏צפו: הושלמה בהצלחה סדרת ניסויים מורכבת במערכת כיפת ברזל, באתר ‏מאקו‏, 1 בפברואר 2021
  43. ^ יואב זיתון, לראשונה: כיפת ברזל יירטה מטחי טילים וכלי טיס בלתי מאוישים במקביל | תיעוד הניסויים, באתר ynet, 16 במרץ 2021.
  44. ^ אריה אגוזי, הכרה אמריקאית ביכולת המבצעית של כיפת ברזל, IsraelDefense, ‏ 17 באוגוסט 2011.
  45. ^ יואב זיתון, לראשונה: טיל כיפת ברזל יירט מזל"ט בארה"ב, באתר ynet, 22 באפריל 2016.
  46. ^ יוסי מלמן, קשרים מיוחדים | האם כיפת ברזל תשרת את סינגפור במקום את שדרות?, באתר הארץ, 25 במרץ 2010
  47. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏רפאל מתחילה לייצא את "כיפת ברזל" - המערכת ליירוט רקטות קצרות טווח, באתר גלובס, 9 ביוני 2009
  48. ^ רן דגוני, וושינגטון, ‏כיפת ברזל - כישלון מסחרי: אף מדינה לא קנתה את המערכת, באתר גלובס, 17 ביוני 2016.
  49. ^ דיווח: אזרבייג'ן רוכשת מערכת כיפת ברזל מישראל באתר IsraelDefense,‏18 באוגוסט 2016,
    אור הלר, דיווח: ישראל תמכור את מערכת "כיפת ברזל" לאזרבייג'ן, באתר nana10‏, 4 באוקטובר 2016.
  50. ^ יניב חלילי, לונדון, בריטניה רכשה את מערכת השליטה של כיפת ברזל, באתר ynet, 24 בנובמבר 2017.
  51. ^ דניאל סלאמה, יואב זיתון ואיתמר אייכנר, דיווח בסעודיה: "ישראל הסכימה למכור לנו כיפת ברזל". משרד הביטחון מכחיש, באתר ynet, 13 בספטמבר 2018.
  52. ^ אודי עציון, הגנה לאמריקנים: ארה"ב תרכוש סוללות כיפת ברזל, באתר ynet, 16 בינואר 2019.
  53. ^ יואב זיתון, צבא ארה"ב מודיע רשמית: קונים סוללות כיפת ברזל, באתר ynet, 6 בפברואר 2019.
  54. ^ לילך שובל, מערכת "כיפת ברזל" שנייה נמסרה לארצות הברית, באתר ישראל היום, ‏3 בינואר 2021
  55. ^ דן ארקין, ארה"ב ביטלה רכש עתידי של סוללות כיפת ברזל, באתר ישראל דיפנס, ‏15.07.2021
  56. ^ Iron Dome intercepts targets, works with US systems in Army test,‏ defensenews.com, 2 באוגוסט 2022
  57. ^ Marines to buy Iron Dome-based missile interceptor after successful live-fire test, ‏marinecorpstimes.com/, ‏20 ביולי 2022
  58. ^ רפאל וריית'יאון חנכו בארקנסו ארה"ב מפעל חדש לייצור מיירטי טמיר למערכת כיפת ברזל, באתר New-Tech OnLine, ‏2024-02-22
  59. ^ מיכל ויסברוד, ‏"פריסה ראשונה", באתר חיל האוויר הישראלי, 27 במרץ 2011
  60. ^ אחרי ירי הרקטות: סוללת כיפת ברזל הוצבה באשדוד, באתר וואלה!‏, 31 באוגוסט 2011
  61. ^ יניר יגנה, ברק רביד, אנשיל פפר, יירוט מבצעי ראשון למערכת כיפת ברזל, באתר הארץ, 7 באפריל 2011.
  62. ^ אילנה קוריאל, מתקפת רקטות על באר-שבע: גראד פגע בתיכון, באתר ynet, 12 באוגוסט 2011
  63. ^ ניר יהב, רמי שני ואמיר בוחבוט‏, ב-72 שעות: כ-200 שיגורי רקטות ו-23 פלסטינים הרוגים, באתר וואלה!‏, 12 במרץ 2012.
  64. ^ יואב זיתון, 85% הצלחה לכיפת ברזל: "לא מערכת הרמטית", באתר ynet, 12 במרץ 2012
  65. ^ יואב זיתון, צפו: כיפת ברזל הוצבה בגוש דן, באתר ynet, 26 במרץ 2012
  66. ^ יעל ליבנת, אתר צה"ל, שנה ליירוט הראשון של כיפת ברזל: "ההצלחה – בזכות הלוחמים", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 5 באפריל 2012
  67. ^ פוסט של "במחנה", באתר פייסבוק.
  68. ^ גלעד מורג ויואב זיתון, לראשונה: כיפת ברזל יירטה רקטה שנורתה לת"א, באתר ynet, 17 בנובמבר 2012
  69. ^ יפתח ש. שפיר, לקחים מהפעלת "כיפת ברזל", המכון למחקרי ביטחון לאומי.
  70. ^ צחי בירן ואלעד הלפרין, אתר צה"ל, שנה ל"עמוד ענן": מג"ד כיפת ברזל על הרגעים עם האצבע על כפתור היירוט, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 19 בנובמבר 2013
  71. ^ לראשונה: כיפת ברזל יירטה רקטה ששוגרה לעבר העיר אילת, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 13 באוגוסט 2013
  72. ^ יואב זיתון ואחיה ראב"ד, לא סיפקה הגנה: נפילה למרות כיפת ברזל, באתר ynet, 23 באוגוסט 2013
  73. ^ גיא ורון, כתב בצפון, ‏כיפת ברזל ניסתה ליירט רקטה שנורתה מסוריה לגולן, באתר ‏מאקו‏, 4 ביוני 2014
  74. ^ רקטה שנורתה לתל אביב יורטה מעל ראשל"צ, באתר ynet, 8 ביולי 2014
  75. ^ מטח למרכז, "כיפת ברזל" יירטה רקטות ברחובות, באתר וואלה!‏, 10 ביולי 2014
  76. ^ יירוטים בירושלים, פגיעה ישירה בשער הנגב, באתר ynet, 10 ביולי 2014
  77. ^ סטטיסטיקות צוק איתן, עודכן ב-24 ביולי 2014.
  78. ^ גילי כהן, שיפורים מוכנסים בטיל "חץ", לאחר שהתבררו הסיבות לכשלון ניסוי היירוט האחרון, באתר הארץ, 24 בפברואר 2015.
  79. ^ דין שמואל אלמס, ‏דיווח: טורקיה סיכלה ניסיונות חטיפה של האקר שהשבית את כיפת ברזל, באתר ‏מאקו‏, 22 בנובמבר 2023
  80. ^ יואב זיתון ואחיה ראב"ד, יירוט ראשון לכיפת ברזל ברמת הגולן עקב ירי מסוריה, באתר ynet, 17 בספטמבר 2016,
    יואב זיתון ואחיה ראב"ד, כיפת ברזל הופעלה פעמיים וסיכלה ירי אל רמת הגולן, באתר ynet, 17 בספטמבר 2016.
  81. ^ גילי כהן, כיפת ברזל יירטה שתי פצצות מרגמה ברמת הגולן, באתר הארץ, 17 בספטמבר 2016.
  82. ^ יניר יגנה ואמיר בוחבוט‏, 25 פצצות מרגמה נורו מעזה לישראל; נפילה בחצר גן ילדים ריק, באתר וואלה!‏, 29 במאי 2018.
  83. ^ רון בן ישי, בצל ההסלמה: כיפת ברזל מיירטת גם פצמ"רים, באתר ynet, 29 במאי 2018.
  84. ^ כך סוכל הירי המורכב מעזה. הצטרפנו למיירטים של "כיפת ברזל", באתר צה"ל, 31 במאי 2018.
  85. ^ יואב זיתון, חמאס מאתגר את כיפת ברזל: עשרות רקטות לאזור מצומצם, באתר ynet, 13 בנובמבר 2018.
  86. ^ מדוע הג'יאהד רצה כ"כ הפסקת אש: מהבדידות במלחמה ועד ההמון הזועם, באתר רדיו קול חי, ‏2019-11-14
  87. ^ מערכת אתר צה"ל, "תוכנית "חגורה שחורה" השיגה את כלל יעדיה באופן מהיר ומלא", באתר צה"ל, 14 בנובמבר 2019.
  88. ^ ynet, נתניהו הורד מהבמה: רקטה יורטה בזמן כנס באשקלון, באתר כלכליסט, 25 בדצמבר 2019
  89. ^ עידו סולומון, ‏הפנים מאחורי סוללת כיפת ברזל: "תחושת סיפוק ושליחות מטורפת", באתר ‏מאקו‏, 14 במאי 2021
  90. ^ ארז רביב, ‏כמה היא עלתה וכמה היא חוסכת: כיפת ברזל במספרים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 21 במאי 2021
  91. ^ יואב זיתון, אליאור לוי, מתן צורי, צה"ל הפיל כלי טיס בלתי מאוישים שחדרו משטח עזה | תיעוד, באתר ynet, 13 במאי 2021.
  92. ^ רועי שרון ואיתי בלומנטל, כיפת ברזל יירטה מזל"ט של צה"ל במהלך מבצע "שומר החומות", באתר כאן, ‏25 במאי 2021
  93. ^ יניב קובוביץ, בזמן "שומר החומות": מיירט של כיפת ברזל שוגר לעבר מטוס קרב בשל טעות זיהוי, באתר הארץ, 14 ביולי 2021
  94. ^ נתוני התקיפות ברצועת עזה. כל העדכונים, באתר צה"ל, 6 באוגוסט 2022.
  95. ^ טל לב רם, ‏נמשך הירי לעבר יישובי העוטף, לראשונה אזעקה גם בתל אביב| מבצע "עלות השחר", באתר מעריב אונליין, 6 באוגוסט 2022.
  96. ^ ניר דבורי, ‏כ-96% יירוט לכיפת ברזל: מתחילת המבצע - 350 שיגורים לשטח ישראל, באתר ‏מאקו‏, 6 באוגוסט 2022.
  97. ^ יואב זיתון, עינב חלבי, השיגורים, היירוטים, החיסולים | הנתונים המלאים: סיכום "מגן וחץ" במספרים, באתר ynet, 14 במאי 2023,
    אלחנן מזוז, מגן וחץ – הסוף: מעל 1,400 רקטות שוגרו מעזה; 437 יורטו | סיכום המבצע, באתר עכשיו 14, 14 במאי 2023.
  98. ^ רביב דרוקר, הסיפור האמיתי מאחורי כיפת ברזל: "כישלון ידוע מראש", באתר nana10‏, 21 בנובמבר 2012(הקישור אינו פעיל, 13.5.2021)
  99. ^ "Israel successfully tests "Iron Dome" rocket & artillery shell defence system". defpro.com. 27 במרץ 2009. אורכב מ-המקור ב-2012-03-11. נבדק ב-4 באוגוסט 2009. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ What are Qassam Rockets? באתר Jewish Policy Center. לפי הכתב יוסי יהושוע בידיעות אחרונות 11.01.12 עלות טיל היירוט עומדת על 230,000 ש"ח.(הקישור אינו פעיל, 21 בספטמבר 2017)
  101. ^ אדם רויטר, כיפת הברזל: יותר מגנה או יותר יקרה?, באתר ynet, 10 באפריל 2011
  102. ^ עמוס הראל, הערכות ברפא"ל: מערכת כיפת ברזל תוכל ליירט קסאמים מעזה כבר בקיץ 2010, באתר הארץ, 10 באפריל 2009
  103. ^ ראובן פדהצור, כיפת האשליות, באתר הארץ, 27 באוגוסט 2009.
  104. ^ עדי חשמונאי, ראשי רשויות דורשים: כיפת ברזל גם בצפון, באתר nrg‏, 11 באפריל 2011
  105. ^ יהושע בריינר ופנחס וולף‏, בצה"ל מבהירים: ההגנה של כיפת ברזל אינה הרמטית, באתר וואלה!‏, 27 במרץ 2011
  106. ^ "מעריב", 11 במרץ 2012, קונטרס החדשות, עמ' 2-3.
  107. ^ דניאלה בוקור ועידן סונסינו, אתר צה"ל, "הצלחתה של 'כיפת ברזל' – גדולה מהמצופה", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 11 במרץ 2012
  108. ^ מפתחי מערכת כיפת ברזל נבחרו לזוכים בפרס ביטחון ישראל, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 24 ביוני 2012.
  109. ^ How Israel’s ‘Iron Dome’ Knocks Almost Every Incoming Missile Out Of The Sky | Popular Science, web.archive.org, ‏2017-08-10
  110. ^ Robert Johnson, How Israel Developed Such A Shockingly Effective Rocket Defense System, Insider, ‏20 בנובמבר 2012
  111. ^ Sarah Tory, Israel’s Iron Dome: A Missile-Defense System That Actually Seems to Work, Slate, ‏19 בנובמבר 2012
  112. ^ יואב זיתון, אובמה עשה כבוד ללוחמי כיפת ברזל: "חם ואבהי", באתר ynet, 20 במרץ 2013
  113. ^ פולינה גרייב, בעולם משבחים: כיפת ברזל פופולרית מחומוס, באתר ynet, 12 ביולי 2014
  114. ^ ראובן פדהצור, המומחה נגד משרד הביטחון: המחקר שלי אמין - כיפת ברזל לא יעילה, באתר הארץ, 14 במרץ 2013
    אתר למנויים בלבד תיאודור פוסטול, לאן באמת נעלמו כל הרקטות, באתר הארץ, 29 במרץ 2013
    מערכת פז"ם, ‏מומחים להגנה אווירית: "כיפת ברזל מיירטת 40 אחוז בלבד מטילי האויב", באתר ‏מאקו‏, 21 במרץ 2013
  115. ^ 1 2 גלי גינת‏, הבכיר הישראלי שבז לכיפת ברזל: "בלוף, לא יירטה כלום", באתר וואלה!‏, 13 ביולי 2014
  116. ^ רן אדליסט, חתן הפרס לביטחון ישראל מסביר: למה כיפת ברזל היא בלוף?, "סופהשבוע", 31 במרץ 2013(הקישור אינו פעיל, 17.3.2020)
  117. ^ עוזי רובין, Cold War Mentality - Missile Defense Foes Ignore Iron Dome Success, ‏Defense News, ‏ 31 במרץ 2013.
    יפתח שפיר, How Many Rockets Did Iron Dome Shoot Down?, המכון למחקרי ביטחון לאומי, 21 במרץ 2013.
  118. ^ עמוס הראל, מבצע "צוק איתן": 90% הצלחה לכיפת ברזל עד כה, באתר הארץ, 9 ביולי 2014
  119. ^ David Talbot, Israel's Iron Dome Is a 'Total Failure' at Its Most Important Job, Experts Say, MIT Technology Review, July 12, 2014
  120. ^ אורי גנני, מכתב גלוי לחוגגי כיפת ברזל, באתר News1 מחלקה ראשונה, 14 ביולי 2014.
  121. ^ אתר למנויים בלבד בן סמואלס, הסנאט בארה"ב אישר מימון למיירטי כיפת ברזל בשווי מיליארד דולר, באתר הארץ, 11 במרץ 2022
  122. ^ ניר דבורי, ‏הישג למערכת הביטחון הישראלית: מהיום - מערכת כיפת ברזל גם בצבא ארצות הברית, באתר ‏מאקו‏, 30 בספטמבר 2020
  123. ^ לילך שובל, מערכת "כיפת ברזל" שנייה נמסרה לארצות הברית, באתר ישראל היום
  124. ^ אתר למנויים בלבד יורם גביזון, רפאל וריית'יון יספקו למארינס סוללות כיפת ברזל, באתר הארץ, 26 באוגוסט 2023
  125. ^ אחרי ביקור נתניהו: אזרבייג'ן הודיעה על רכישת מערכת "כיפת ברזל", באתר וואלה!‏, 18 בדצמבר 2016
  126. ^ יואב סטולר, "כלכליסט", רפאל מוכרת לרומניה את כיפת ברזל ומערכות הגנה במאות מיליוני דולרים, באתר ynet, 17 במאי 2018.
  127. ^ אורי רודריגז-גרסיא, דיווח ביוון: קפריסין על סף רכישת סוללות כיפת ברזל מישראל, באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2021
  128. ^ יניב חלילי, לונדון, בריטניה רכשה את מערכת השליטה של כיפת ברזל, באתר ynet, 24 בנובמבר 2017
  129. ^ אורה קורן, התעשייה האווירית תספק מערכות מכ"מ מתקדמות לדרום קוריאה בהיקף 280 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 23 בספטמבר 2009
  130. ^ סוכנויות הידיעות, תוצרת גרמניה: קנדה תרכוש מערכת כיפת ברזל, באתר nrg‏, 30 ביולי 2015
  131. ^ יובל אזולאי, ‏אלתא תמכור לפינלנד מכ"מים רב-משימתיים בעשרות מיליוני דולרים, באתר גלובס, 21 בינואר 2019
  132. ^ אודי עציון, צ'כיה רוכשת מכ"ם כיפת ברזל ב-400 מיליון שקל, באתר כלכליסט, 5 בדצמבר 2019
  133. ^ אודי עציון, הונגריה תרכוש מתע"א את מכ"ם כיפת ברזל, באתר כלכליסט, 11 בדצמבר 2020
  134. ^ אודי עציון, סלובקיה תרכוש מכ"מי כיפת ברזל ב-182 מיליון דולר, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2021
  135. ^ מערכת "כיפת ברזל" ימית הוכשרה לשימוש מבצעי, אתר צה"ל, 27 בנובמבר 2017.
  136. ^ צפו ביירוטים ראשונים של "כיפת מגן" ימית מספינת סער 6, באתר צה"ל.
  137. ^ "כיפת מגן" השלימה ניסויי יירוט מול איומים מתקדמים. צפו, באתר צה"ל, 29 במאי 2023.
  138. ^ כיפת ברזל והאנשים שעשו את הבלתי ייאמן, ספריה דיגיטלית להיסטוריה ומורשת חיל האוויר, באתר עמותת חיל האוויר