כיבוש סמואה הגרמנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הדגל הבריטי מונף על בית הממשל באפיה, 30 באוגוסט 1914

מבצע כיבוש סמואה הגרמנית (כיום: סמואה) במלחמת העולם הראשונה נערך ב-29 וב-30 באוגוסט 1914 והיה הפעולה המלחמתית הראשונה של ניו זילנד, אשר במהלך המלחמה לחמה לצד בריטניה. ניו זילנד הפעילה לשם כך חיל משלוח שהוקם לצורך המשימה: "כוח המשלוח של סמואה" (Samoa Expeditionary Force). לא היה בכוח הגרמנים במקום להפעיל התנגדות אפקטיבית אל מול עליונות מכרעת של כוח המשלוח, והכיבוש בוצע ללא קרב. בהסדרים שלאחר המלחמה, קיבלה ניו זילנד מנדט על השטח.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המאה ה-19 חדרו הגרמנים, בד בבד עם הבריטים והאמריקנים, לאיי סמואה. מחלוקות בין המעצמות ובין תומכיהן המקומיים הביאו לבסוף לחלוקת האיים בין ארצות הברית וגרמניה, אשר קיבלה את השלטון באיים המערביים של סמואה בשנת 1899, ואלה הפכו למושבה סמואה הגרמנית.

עוד לפני מלחמת העולם הראשונה, היו בין מעצבי מדיניות החוץ של ניו זילנד, מדינאים ששאפו לדומיננטיות ניו זילנדית באיי האוקיינוס השקט, כולל סמואה. מבחינה אופרטיבית יותר, בשנת 1913, עם התגברות המתיחות באירופה, נידונו תוכניות להשתלטות על סמואה הגרמנית, בין מפקד הצבא הניו זילנדי, גנרל אלכסנדר גודלי (Godely), לבין הבריטים.

כיבוש האיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ליד אפיה (Apia), בירת סמואה הגרמנית הייתה תחנת אלחוט, אשר שימשה את צי מזרח אסיה הגרמני, וב-7 באוגוסט 1914, מספר ימים לאחר פרוץ המלחמה, ביקשו הבריטים מהניו זילנדים לחסלה. ניו זילנד, שנענתה לבקשה, הקימה לשם כך חיל משלוח ובו 1,363 אנשי צבא וצוותי עזר בפיקודו של מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור. חיילים אילו היו מתנדבים מיחידות טריטוריאליות מקומיות באוקלנד ובוולינגטון. ב-15 לחודש הפליג הכוח מוולינגטון למשימתו, אשר נשמרה בסוד מפני החיילים. את שתי ספינות התובלה, ובהן החיילים, ליוו שלוש סיירות מסדרת P: "פילומל" (Philomel) הניו זילנדית, "פיראמוס" (Pyramus) הבריטית ו"פסייק" (Psyche) האוסטרלית. הכוח עצר בדרכו בקלדוניה החדשה, שם נפגש עם מספר ספינות קרב אשר הצטרפו אליו בדרכו לאיים: סיירת המערכה אוסטרליה האוסטרלית, הסיירת מלבורן, אוסטרלית אף היא, והסיירת הצרפתית "מונקלם" (Montcalm). אלה האחרונות הצטרפו לכוח המשלוח כיוון שהליווי של שלוש הסיירות מסדרת P לא היה מספק הגנה הולמת במקרה של התערבות צי מזרח אסיה הגרמני. אחר כך עצר הכוח בפיג'י, שם עלו לאוניות מספר מדריכים ומתורגמנים.

חיל המשלוח נחת ב-29 באוגוסט באפיה, ודרישה להיכנע נמסרה למושל הגרמני במקום. המושל הגיב במחאה ולא נענה לדרישה, אך בפועל חיל המשלוח לא נתקל בהתנגדות. עם זאת, הגרמנים חיבלו במגדלור ובתחנת האלחוט. נערך גם ניסיון למלכד את התחנה על מנת לפוצצה, אלא שחבלנים ניו זילנדים גילו ופרקו את מטעני החבלה שהוכנו לצורך כך.

הקולונל רוברט לוגאן (Logan), מפקד הכוח הניו זילנדי, מקריא הצהרה בעת התמנותו למושל בסמואה הגרמנית, אפיה, 30 באוגוסט 1914

בואו של צי מזרח אסיה הגרמני[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם היוודע דבר תפיסתם של האיים, עשה דרכו אל המקום ויצה-אדמירל מקסימיליאן פון שפה, מפקד צי מזרח אסיה הגרמני, בראש כוח שמנה שתי סיירות: "שרנהורסט" (Scharnhorst) ו"גנייזנאו" (Gneisenau). הספינות הגרמניות הגיעו ב-14 בספטמבר, שלושה ימים לאחר שצי מדינות ההסכמה עזב את המקום, וכשבועיים לאחר שכוח הליווי פנה לאבטח את הכוח האוסטרלי המיועד לכיבוש גינאה החדשה הגרמנית. למרות שעל פי הידיעות (הלא מדויקות) שבידיו, הכוח הניו זילנדי היה מורכב ממתנדבים לקויים באימונם ובציודם, הוא החליט שלא לנסות לכבוש את האיים מחדש, מתוך שיקול שלנוכח העליונות הימית הכללית של מדינות ההסכמה במימי האוקיינוס השקט, תהיה זו ברכה לבטלה. הסיירות הגרמניות פנו במקום זאת להפגזת פפאטה.

סוף דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

האיים נותרו עד לסיום המלחמה תחת כיבוש צבאי של ניו זילנד. בהסדרים שלאחר המלחמה ניו זילנד קיבלה מנדט על השטח, ושליטתה על האיים נמשכה עד לשנת 1962, עת קיבלו עצמאות בשם סמואה המערבית. המדינה שינתה את שמה מאוחר יותר לסמואה, שמה הנוכחי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Boyd, Mary (באוקטובר 1968). "The Military Administration of Western Samoa, 1914–1919". New Zealand Journal of History. 2 (2): 148–164. נבדק ב-26 בספטמבר 2016. {{cite journal}}: (עזרה)
  • Jose, Arthur W. (1941). The Royal Australian Navy, 1914–1918. Official History of Australia in the War of 1914–1918. Vol. IX. Sydney, New South Wales: Angus & Robertson. OCLC 559976970.
  • Längin, B. G. (2005). Die deutschen Kolonien: Schauplätze und Schicksale 1888–1918 (בגרמנית). Hamburg, Germany: Mittler E.S. + Sohn. ISBN 978-3813208542.
  • McGibbon, Ian (1991). The Path to Gallipoli: Defending New Zealand 1840–1915. New Zealand: GP Books. ISBN 0-477-00026-6.
  • McGibbon, Ian (2007). "The Shaping of New Zealand's War Effort, August–October 1914". In Crawford, John; McGibbon, Ian (eds.). New Zealand's Great War: New Zealand, the Allies & the First World War. Auckland, New Zealand: Exisle Publishing. pp. 49–68. ISBN 978-0-908988-85-3.
  • Smith, Sergeant S. J. (1923). "The Seizure and Occupation of Samoa". In Drew, Lieut. H. T. B. (ed.). The War Effort of New Zealand. Official History of New Zealand's Effort in the Great War. Auckland, New Zealand: Whitcombe and Tombs Limited. OCLC 2778918.
  • Smith, Stephen John (1924). The Samoa (N.Z.) Expeditionary Force 1914–1915. Wellington, New Zealand: Ferguson & Osborn. OCLC 8950668.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]