כיבוש חלב (1918)

כיבוש חלב

מפת הקרב על חלב
מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכי הסכסוך	25 באוקטובר 1918
קרב לפני	כיבוש דמשק
מקום	מדמשק (הציר המזרחי) ומטריפולי (הציר המערבי)
קואורדינטות	36°13′00″N 37°10′00″E
תוצאה	ניצחון בריטי/ערבי מכריע וכיבוש חלב
הצדדים הלוחמים האימפריה הבריטית . האימפריה העות'מאנית מפקדים אדמונד אלנבי הנרי שובל הנסיך פייסל אוטו לימן פון סנדרס מוסטפא כמאל ניהד פשה כוחות דיוויזיה 5 מהקורפוס המדברי הרכוב הדיוויזיה השביעית "מירוט" מהקורפוס ה-21 כוח ערבי כוחות מקבוצת ארמיות ילדרים
(למפת סוריה מוגדלת)   דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים התיכון ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה כיבוש חלב (למפת סוריה רגילה)   דמשק חלב חומס לטקיה חמה דיר א-זור אל-חסכה א-רקה הים התיכון ישר. לבנון ירדן עיראק טורקיה כיבוש חלב

פטרול רכוב של יחידה אוסטרלית בתחנת הרכבת של חלב. חלק מהרכבים מצויד במקלעי לואיס

גנרל הנרי שובל (במרכז) וקצינים מקורפוס המדבר הרכוב בתחנת הרכבת של חלב

גנרל הנרי שובל (השמאלי בין שלושת הקצינים) בפתח מפקדתו בחלב. משמר של 5 נושאי רומח הודים משמאל

הגשר על נהר האורונטס לייד העיירה אר-ראסטן (בין חומס לחמה). הגשר חובל על ידי הכוחות הטורקים הנסוגים ותוקן על ידי הבריטים ב-20 באוקטובר

קבוצת חיילים מפטרול המכוניות הקלות ה-1 השייך לדיביזית הפרשים ה-5. צולם בחלב

כיבוש חלב שבצפון סוריה התחולל ב-25 באוקטובר 1918 והיה אחד הקרבות האחרונים במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. העיר נכבשה, מידי הטורקים, על ידי כוחותיו הערבים של הנסיך פייסל בסיוע הכוחות הבריטים.

רקע

הקרב על חלב היה סופו של מסע הניצחונות של הצבא הבריטי שהחל ב-19 בספטמבר בקרב מגידו. המהלכים לכיבוש חלב אירועו לאחר כיבוש דמשק שהסתיים ב-2 באוקטובר והשתתפו בו 3 דיוויזיות מקורפוס המדבר הרכוב וכן כוחות ערביים בפיקודו של הנסיך פייסל. במסגרת קרב דמשק חצו כוחות של הבריגדה ה-3 של הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א) (מהדיוויזיה האוסטרלית הרכובה) את דמשק ורדפו צפונה אחר הכוחות הטורקים הנסוגים.

הקרב על דמשק הביא לחיסול הכח הטורקי העיקרי והשאיר כוחות טורקיים בודדים בצפון סוריה. לאור המידע על חולשת הצבא הטורקי הורה אלנבי לכוחותיו לכבוש את העיר חלב ולהשלים את כיבוש צפון סוריה.

תוכנית הקרב

התוכנית לכיבוש חלב הושפעה משני גורמים:

• קווי האספקה הארוכים: המרכזים הלוגיסטים הבריטים היו רחוקים כ-240 ק"מ מהכוחות בדמשק והתקדמות נוספת של 320 ק"מ תמנע תמיכה לוגיסטית.
• מחלות כגון מלריה ושפעת פגעו במוכנות של הכוחות האוסטרלים להתקדם צפונה.

לאור אילוצים אלו הוחלט לכבוש ערי נמל (כמו ביירות וטריפולי) שישמשו בסיסים לוגיסטיים לכוחות וכן להתקדם צפונה ב-3 שלבים:

• הגעה לקו ריאק-ביירות
• הגעה לקו חומס-טריפולי
• כיבוש חלב וצפון סוריה

הכוחות המשתתפים בקרב

הכוחות הבריטים / אוסטרלים

• קורפוס המדבר הרכוב
  • דיוויזיית הפרשים החמישית בפיקודו של מייג'ור גנרל ה. ג'. מ. מאק-אנדריו (H. J. Macandrew). הכוח כלל 3 בריגדות פרשים (13, 14, 15), ארטילריה וכח משוריין.
  • כוחות חלקיים מדיוויזיית הפרשים הרביעית בפיקודו מייג'ור גנרל ג'ורג' בארו.
• הקורפוס ה-21
  • בריגדה מהדיוויזיה השביעית "מירוט".
  • רגימנט הפרשים ("יומנרי") של הקורפוס ה-21

הכוחות הערבים

הכוחות הערבים, בפיקודו של הנסיך פייסל ובסיועו של לורנס איש ערב, סייעו מהאגף המזרחי לכוחות הבריטים שנעו בעבר הירדן צפונה תוך הדיפת הכוחות הטורקים מרבת עמון, דרעא ודמשק.

במסגרת ההתארגנות לכיבוש חלב התפצל הכח הערבי ל-2 שדרות:

• כח של 1500 לוחמים בפיקוד קולונל נורי ביי
• כח של 1500 לוחמים בפיקודו של שריף נאסיר.

הכוחות הטורקים

רוב הכוחות הטורקים שהתבצרו מדרום לחלב וסביבה היו שייכים לקבוצת ארמיות ילדרים וחלקם הקטן מהכוחות שנסוגו מדמשק. הפיקוד הגרמני, בראשות אוטו לימן פון זאנדרס, נסוג מדמשק, עבר בחלב והתארגן בעיר טרסוס שבדרום טורקיה. הכוחות בעיר חלב ובסביבתה מנו כ-20,000 חיילים כשחלקם היו מגויסים חדשים לצבא הטורקי. הפיקוד על כח זה הועבר למוסטפא קאמל וניהד פשה.

מהלך הקרב

מהלכי הקורפוס ה-21 לכיבוש נמלי לבנון

• ב-3 באוקטובר יצאו הכוחות מחיפה ונעו צפונה לאורך החוף.
• ב-8 באוקטובר הגיעו הכוחות לביירות
• ב-13 באוקטובר כבשו הכוחות את נמל טריפולי ואיפשרו פריקת אספקה לקורפוס המדבר הרכוב.

מהלכי הדיוויזיה ה-5 (קורפוס המדבר הרכוב)

• ב-3 באוקטובר יצאה דיביזיית הפרשים ה-5 מדמשק לעיירה ריאק (כ-40 ק"מ מזרחית לביירות וצפונית לדמשק).
• מריאק המשיך הכח לבעלבק שם פיצל מאק-אנדריו את הכח ל-2 שדרות שהתקדמו אחת בעקבות השנייה.
• ב-16 באוקטובר הגיעה הדיוויזיה לחומס שנכבשה זמן קצר לפני כן על ידי כוחותיו הערבים של שריף נאסיר.
• המשך התנועה צפונה נעצרה לאחר שהצבא הטורקי הנסוג חיבל בגשר מעל נהר האורונטס בקרבת העיירה אר-ראסטן. הגשר תוקן רק ב-20 באוקטובר והדיוויזיה ה-5 כבשה את העיר חמה.
• ב-23 באוקטובר נתקל סיור קודמני בכוחות טורקים מבוצרים כ-5 ק"מ מדרום לחלב. לפי הוראת מפקד הדיוויזיה מאק-אנדריו הגיש הסיור הצעת כניעה לכוחות הטורקים. המפקד הטורקי מוסטפא קאמל דחה את ההצעה.
• לאור דחיית ההצעה המתינו הכוחות הקדמיים להגעת הבריגדה הרכובה ה-15 מתוך כוונה לתקוף את העיר ב-26 באוקטובר. לפי תוכנית התקיפה הבריגדה ה-15 תוכננה לתקוף את העיר ממערב, הכוחות הממונעים מדרום והערבים של פייסל ממזרח.
• ב-25 באוקטובר, ובניגוד לתוכנית, נכבשה העיר על ידי הכוחות הערבים בקרב קשה.
• ב-26 באוקטובר נכנס מאק-אנדריו לעיר יחד עם הכוחות הממונעים של הדיוויזיה.

מהלכי הכח הערבי של הנסיך פייסל

• 2 השדרות של הכוחות הערבים נעו לאורך מסילת הרכבת החיג'אזית, ממזרח לכוחות הבריטים.
• ב-16 באוקטובר כבשו את חומס.
• ב-25 באוקטובר נכנסו כוחותיו של שריף נאסיר לעיר וניהלו קרב פנים-אל-פנים מול הכוחות הטורקים וגרמו לנסיגת מוסטפא קאמל וכוחותיו מהעיר.
• ב-26 באוקטובר נכנעה העיר.

סיכום הקרב והמלחמה

לאחר כניעת חלב ב-26 באוקטובר הורה מאק-אנדריו ל-2 רגימנטים הודים של הבריגדה ה-15 לרדוף אחרי הכוחות הנסוגים לכוון אלכסנדרטה. כוחות אלו נתקלו בכוחות נסוגים חזקים שהשיבו מלחמה ואילצו את ההודים לסגת בחזרה לחלב.

כדי לתגבר את הכוחות בחלב הורה הפיקוד הבריטי לדיוויזיית הרגלים הרכובים האוסטרלית (בפיקוד מייג'ור גנרל הנרי הודג'סון), ששהתה בדמשק כחיל מצב, להתקדם לחלב. הדיוויזיה עזבה את דמשק ב-27 באוקטובר אולם בהגיעה לחומס ב-31 באוקטובר נחתם הסכם שביתת הנשק והמלחמה הסתיימה.

לקריאה נוספת

• פילדמרשל ארצ'יבלד פרסיוול ויוול, מסעי המלחמה בארץ ישראל, הוצאת אריאל, 2007. עמודים 201–204

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא כיבוש חלב בוויקישיתוף