כותל המזרח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כותל המזרח הוא הקיר המזרחי של בית הכנסת. לקיר זה ישנה חשיבות יתרה בעקבות המקומות באירופה שבהם התפללו לכיוון ירושלים שבמזרח (כדברי ר' יהודה הלוי: "לבי במזרח ואנכי בסוף מערב"). בהשאלה מציין המונח הזה מעמד חשוב של אנשים בקבוצה או בארגון. מבחינה לשונית, מניחים שהשימוש במילה כותל לציון חשיבות, נובע מהכינוי "כותל" לקירות הר הבית שהרי בית כנסת הוא בבחינת "מקדש מעט" וזכר למקדש[1].

מקובל, שעל יד כותל המזרח יושבים מכובדי הקהילה, כגון הרב והגבאים, ומכך התפתח הביטוי "יושב במזרח" בהוראה לחשיבות וכבוד, ולא בהכרח בקשר לישיבה בבית כנסת. כן נהוג, שעל קיר זה ישנם ציורים ועיטורים של סמלים יהודיים.

בבתים יהודיים רבים נתלה על הקיר המזרחי סימן, "מזרח" – למשל, כתובת עם הפסוק ”מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ עַד מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם ה'”[2], המסמן את צד מזרח, על מנת שגם המתפלל יחידי יוכל למצוא את הכיוון לירושלים בנקל.

כותל המזרח מסייע לעיתים להבחנה בין בתי כנסת אורתודוקסים לבתי כנסת רפורמיים. בעוד שאלו האחרונים מיקמו את ארון הקודש, ועימו את שאר פריטי "כותל המזרח", מול הכניסה לבית הכנסת (כנראה כהעתק לצורת הבנייה המקובלת בכנסיות, שם ניצב הצלם מול פני הנכנס), בבתי הכנסת האורתודוקסים ניצבים ארון הקודש וכותל המזרח לצד מזרח, אף אם הדבר גורם לכך שכותל חזית זה ימוקם לצד הנכנס ולא ממול פניו.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך זה הוא קצרמר בנושא יהדות. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.