כוסות רוח

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כוסות רוח מזכוכית לשימוש באמצעות אש

כוסות רוח הן שיטת טיפול גופני בכוסות ואקום, שהייתה נפוצה באירופה, אסיה, אפריקה ובחלקים נוספים בעולם, וכיום משמשת ברפואה הסינית, ברפואה המשלימה והאלטרנטיבית, ולעתים כחלק מטיפולי עיסוי, פיזיותרפיה וכדומה. הטיפול נעשה לרוב על הגב ועל איזורי גוף חיצוניים אחרים. השיטה היא פסאודו מדעית ואין מחקרים המוכיחים את יעילותה.

כוסות רוח עשויות לרוב מזכוכית, פלסטיק או סיליקון, כמו גם מבמבוק, או מקרני חיה. [1] שולי הכוס מעוגלים כדי למנוע פגיעה בעור המטופל. במהלך הטיפול נוצר תת-לחץ בחלל הכוס באמצעות אש או באמצעות משאבה. הכוס מונחת על גבי העור של המטופל ושואבת את העור והרקמות אשר מתחתיו אל תוך חלל הכוס ומשפיעה על זרימת הדם.

כוסות רוח משמשות בנסיון לטיפול בהתכווצויות שרירים, בשלבים הראשונים של הצטננות ובמגוון מצבים אחרים.

הטיפול בכוסות רוח משולב לעתים בהקזת דם, כאשר חלק הגוף המיועד ליניקה מנוקב.

כוסות רוח בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הביטוי "כמו כוסות רוח למת" פירושו לעשות משהו חסר תועלת, בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]