כוניה
כּוּנְיָה (בערבית كنية, שם עצם בלשון נקבה, הן בערבית והן בעברית) הוא שם או כינוי מקובל בעולם הערבי והמוסלמי שאדם מאמץ לעצמו במהלך חייו בנוסף לשמו המקורי. הכוניה מתייחסת בדרך כלל לשם הבן הבכור של האדם. מי שעדיין לא נולדו לו ילדים, מאמץ לעצמו כוניה על שם דמות היסטורית, או על שם אביו, או על שם תכונה או כינוי של אותו אדם. הכוניה נחשבת לסוג של אות כבוד, ויש אנשים שהכוניה שלהם מוכרת יותר מאשר שמם המקורי.
לגברים הכוניה מתחילה במילה אבו (أبو - אב בערבית), ולנשים במילה אום (أم - אם בערבית).
דוגמאות לכוניה על שם הבן הבכור[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הח'ליף העבאסי אל-מנסור נודע גם בכוניה אבו ג'עפר, על שם בכורו.
- השליטה המצרייה שג'ר א-דור טבעה מטבעות בהן מופיע שמה בצירוף הכוניה אום ח'ליל, על שם בנה, שנפטר בינקותו, מהסולטאן צאלח איוב (אנ').
- נשיא הרשות הפלסטינית מחמוד עבאס מוכר מאוד בכוניה אבו מאזן, על שם בנו הבכור מאזן.
- ח'ליל אל-וזיר, ממייסדי תנועת פת"ח וראש הזרוע הצבאית של אש"ף, היה מוכר יותר בכוניה אבו ג'יהאד ואלמנתו אינתיסאר מוכרת יותר בכוניה אום ג'יהאד - על שם בנם הבכור ג'יהאד.
דוגמאות לכוניה על שם דמות היסטורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הזמרת המצרייה פאטמה איבראהים אל-בלתאגי נודעה יותר בכוניה ששימשה גם כשם במה "אום כולתום", על שם הבת השלישית של מוחמד, מייסד האסלאם.
- יאסר ערפאת אימץ לעצמו את שמו הפרטי יאסר ואת הכוניה "אבו עמאר", על שם עמאר אבן יאסר (אנ'), אחד מבני לווייתו של מוחמד, מייסד האסלאם.
דוגמאות לכוניה על שם תכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הח'ליפה הראשון אחרי מות מוחמד ידוע בכוניה אבו בכר - כינוי שניתן לו על שם בכרי הגמלים עימם אהב לשחק בילדותו.
- המשורר אלחסן בן האני אלחכמי נודע יותר בכוניה אבו נואס, על שום תלתליו.
- המנהיג והטרוריסט הפלסטיני סאברי אל-בנא, ידוע יותר בכוניה שלו אבו נידאל - אבי המאבק.
- השודד הערבי אחמד חמד מחמוד שפעל בתקופת המנדט הבריטי, היה ידוע בכוניה אבו ג'ילדה (בעל הרטייה) - עקב רטייה שכיסתה את אחת מעיניו.
