כולל ווהלין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כולל ווהלין הוא כולל שנוסד על ידי אדמו"רי פולין, רבי מרדכי מנשכיז, יחד עם האדמו"רים רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא על מנת לאסוף כספים לטובת קהילת החסידים יוצאי פולין אשר החלו לעלות לארץ ישראל[1]

בהמשך התפצלו ממנו כוללים אחרים, וכוללים שונים ייחסו עצמם כממשיכיו. בולט במיוחד הוא כולל ווהלין-ירושלים אשר הוקם בה בשנת ה'תר"א[2], (1841) על ידי רבי ישראל מרוז'ין.[3]

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר עליית החסידים לארץ ישראל, הקים אחד ממנהיגי העלייה ר' מנחם מנדל מוויטבסק שהיה מגדולי תלמידי המגיד ממזריטש את קופת מעות ארץ הקודש. לקופה זו תרמו יהודים מארצות הגולה בעיקר מרוסיה אוקראיניה ופולין באמצעות גבאי צדקה מקומיים ובעידודם של שד"רים שהגיעו מארץ ישראל ועברו בין הקהילות השונות. תרומות אלה יועדו לטובת התיישבות החסידים החדשה בארץ ישראל ותרמו לה חסידים ואף שאינם חסידים כמנהגם של יהודי הגולה דורות רבים, לתמוך ביישוב היהודי שבארץ ישראל.

לאחר פטירתו של ר' מנחם מנדל מוויטבסק, התפתחה מחלוקת אודות הדרכים היעילות והנכונות לאיסוף וחלוקת הכספים. במסגרת המחלוקת הסכימו הצדדים שכדאי ליצור שתי קופות שונות, אשר כל אחת תיאסף בנפרד ותיועד לקבוצה אחרת. הוחלט לחלק בין התרומות הנאספות מרוסיה ואוקראינה-ידוע היום בשם "כולל רייסין", לבין התרומות הנאספות מחבל ווהלין שנקראה אז פולין-הרוסית- ידוע היום בשם "כולל ווהלין". היוזמה להקמת כולל ווהלין ככולל בפני עצמו יצאה לפועל בשנת תקנ"ו (1796). בהסכמתם ועידודם של כמה ממנהיגי החסידות רבי מרדכי מנשכיז, רבי יעקב יצחק מלובלין ("החוזה מלובלין"), המגיד מקוז'ניץ והאוהב ישראל מאפטא. החסידים אשר התבססו באותה תקופה בטבריה והגליל קראו לקופות בהן נאספו הכספים בשם קופת רבי מאיר בעל הנס. כפי שהיה נהוג כבר קודם לכן בקהילות שונות לקרוא לקופות בהן אספו כספים לטובת יושבי ארץ ישראל בשם זה. ההתפלגות לקופה נוספת גררה אחריה גם בשנים הבאות מחלוקות שונות והיו מגדולי ישראל שנקראו לפשר בין הצדדים, בין המפשרים נמנה גם ר' נחמן מברסלב.

במשך שנים נחשב כולל ווהלין ככולל הראשון והעיקרי של החסידים יוצאי פולין, וידוע שהוא התקיים לפחות עד שנת תקצ"ב 1832.

עם התגברות עליות האשכנזים לארץ ישראל התפתחה נטייה שלהם להתחלק לכוללים נפרדים האוספים את הכספים בקהילות מוצאם ומייעדים אותם לקרוביהם אשר בארץ. ההתפלגות הזו הביאה ככל הנראה לדעיכתו או סגירתו של כולל ווהלין.

בית הכנסת תפארת ישראל בבניינו, לפני 1948

עם התבססות האשכנזים בירושלים, הוקם בה בשנת ה'תר"א, (1841) כולל חדש בשם כולל ווהלין אוקריינע ובסרביה, כולל זה אסף כספים גם עבור חסידים וגם עבור הפרושים אשר נמנו על יוצאי ווהלין ופולין. את הכולל ייסדו ר׳ ישראל ב"ק ובנו ר' ניסן ב"ק שהיו מראשי החסידים בירושלים בשליחותו של רבי ישראל מרוזי'ן וממשיך דרכו רבי אברהם יעקב מסאדיגורה, שהוכתר לנשיא הכולל, ואחריו כיהנו בנשיאות צאצאיו האדמורי"ם מבויאן שהיו אחראים על אספת כלל כספי התמיכות מהקופה ושליחתם לממונים בארץ[4].[5][1] כולל זה היה הכולל הראשי לעדת החסידים, אולם כבר בשנות החמישים החלו בהדרגה להתפלג ממנו כוללים שונים למיניהם. (בכולל זה היו גם פרושים וחלק מחב"ד שעלו מחבלי הארץ בו נאספו התרומות של הכולל).

קבלה של כולל וואהלין הירושלמי מתקופת נשיאות רבי מנחם נחום מבויאן טשרנוביץ

בין פעולותיהם הבולטות הייתה בניית בית הכנסת הגדול תפארת ישראל לעדת החסידים בעיר העתיקה.

כבר בתחילת שנות החמישים של המאה ה-19 החלו תתי קהילות להתפלג בעצמם מכולל הפרושים או מכולל החסידים שבירושלים כגון:

במחצית המאה ה-19 איחד ר' יוסף ריבלין כמעט את כל כוללות האשכנזים תחת הוועד הכללי כנסת ישראל, אך דבר זה לא החזיק זמן רב, כפי שמעיד על כך משה מונטיפיורי באחד מביקוריו באותם ימים.

ידיעה על חנוכת שכונת בתי הורנשטיין, החבצלת 1910

משנות ה-70 של המאה ה-19 עם התפתחות המואצת של היישוב היהודי בירושלים והפיכת הקהילות בה לקהילות העיקריות בארץ שוב התגברה ההתפלגות אצל האשכנזים לכוללים רבים. חלקם כנראה נפרדו מכולל ווהלין-ירושלים, וחלקם הוקמו בפני עצמם על ידי חסידים יוצאי מדינות שונות בהם הכוללים הבאים:

  • כולל קרלין נפרד מווהלין שבירושלים ב-1870 והוא גם לבני פינסק
  • כולל זיטומיר - נפרד מוואהלין 1872. נפתח על ידי חסידי צ'רנוביל
  • כולל בסרביה - (רומניה בוהוש) נפרד 1873
  • כולל קואידונוב - בני מינסק נוסד בתחילה בטבריה וב-1907 בירושלים
  • כולל בוקובינה
  • כולל אהבת ציון - ליוצאי זיבנבירגן (טרנסילבניה)
  • כולל מונקטש
  • כולל מולדובה
  • כולל וולכיה
חצר בתי הורנשטיין, משמאל - בניין הישיבה

חלק מהכוללים הללו ראו עצמם כממשיכי כולל ווהלין וקראו אף הם לקופות שלהם בשם קופת ר' מאיר בעל הנס.

כיום ישנם כוללים שונים המחזיקים בנכסים שנרכשו או הוקדשו לטובת בני אותו הכולל. כוללים אלה ממשיכים לאסוף תרומות לטובת בני הכולל ובמסגרת זו נערכים פרויקטים שונים של חסד בתחומים שונים בהם יש נזקקים.

כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום קיים כולל בשם כולל ווהלין וחברים בו כ-1800 איש בעלי זכות בחירה, בעלי זכות הבחירה לא מוגדרים בחסידות מסוימת.

בין הנכסים בהם מחזיק 'כולל וואהלין', ניתן למנות את בתי אורנשטיין ברחוב ישעיהו בירושלים, נכסי וכספי ה'כולל' מוגדרים כהקדשים. בניין בית המדרש המרכזי שימש מאז בנייתו על ידי הכולל כמרכז של חסידות בויאן בירושלים וכיום שוכנת בו הישיבה לצעירים של החסידות.[8]

בספטמבר 2011 התקיימו בו בחירות לראשותו לאחר 30 שנה בהן לא מונו אחראים חדשים.[9] במקביל בשנת התשע"ב חידש האדמו"ר מבויאן שליט"א את 'קופת מעות ארץ ישראל' העומדת בנשיאותו ומחלקת כספים לעניים ולנזקקים מכל העדות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 הרב ישראל זאב מינצברג, ישוב ארץ ישראל, סימן ו'.
  2. ^ נוסד בשנת תר"ט, לדברי משה דוד גאון בספרו "יהודי המזרח בארץ ישראל" עמוד 266 נדפס בירושלים תרפ"ח. בספר "מאה שנה" נדפס תל אביב תרצ"ח, עמוד 418 כותב המחבר שכולל ווהלין נוסד בירושלים בשנת תר"ה. ואילו אברהם משה לונץ, בספרו "החלוקה" עמ' קמ"א, כותב שהרב ישראל ב"ק הקים הכולל בירושלים בשנת תר"א אלא שאת הכסף קיבלו באמצעות ממוני צפת עד שניהיו עצמאיים בקבלת הכספים החל משנת תר"ט.
  3. ^ כפי המופיע במסמכים הרשמיים של הכולל
  4. ^ דוב רבינוביץ, משכנות הרועים פרק ו' נשיא ארץ ישראל
  5. ^ זיכרון לחובבים הראשונים-חוברת א - גראייבסקי, פנחס מרדכי בן צבי עמוד 16
  6. ^ אליאב, בחסות אוסטריה עמ' 110.
  7. ^ ראו דיווח בעיתון, הלבנון, 22 במרץ 1876. לונץ טועה וכותב שהפילוג היה רק בשנות ה-90.
  8. ^ חדשות מחצר סאדיגורה - דף 26 - חרדים לדעת, באתר chl.co.il
  9. ^ לא רק בעבודה: בחירות נערכו היום גם בכולל וואהלין יוסי וייס, 13/09/11, באתר כיכר השבת.