כדורעף חופים
כדורעף חופים הוא אחת הגרסאות של משחק כדורעף. בכדורעף חופים משחקים לרוב שני שחקנים בכל קבוצה, ורוב חוקי המשחק דומים לחוקי הכדורעף. השחקנים בכדורעף חופים משחקים יחפים על חול בחוף ים או על משטח חול בנוי. שטח מגרש המשחק הוא 16x8 מטרים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
משחק כדורעף חופים הראשון שוחק ב-1920 בקליפורניה. משם המשחק הגיע לאירופה ולרחבי העולם. באולימפיאדת אטלנטה (1996) הוכנס המשחק לתוכנית משחקים האולימפיים. לאחר מכן, כדורעף חופים החל להתפתח, וברוב מדינות העולם יש כיום ליגות כדורעף חופים.
היסטוריה בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליגת כדורעף החופים הישראלי נוסדה בשנת 1995 ביוזמתה של חברת קידום המכירות והפקת האירועים פינג פונג בע"מ (בבעלות: גיל עובדיה ואיריס אלחנני). הליגה התקיימה בשיתוף מקצועי עם איגוד הכדורעף הישראלי (בכפוף להסכם בלעדיות), שאיפשר את השתתפות שחקני נבחרת ישראל. הליגה קיימה מדי שנה 4 טורנירים (משחקי זוגות), במהלך הסופ"ש, בחופי רחצה מרכזיים בישראל:
חיפה, חוף דדו – טורניר מלך החוף הישראלי.
אשדוד – מוקדמות אליפות ישראל.
אשקלון – מוקדמות אליפות ישראל.
תל אביב, חוף טרומפלדור – גמר אליפות ישראל.
הטורנירים שודרו בשידורים ישירים בטלוויזיה (ערוץ 2 וערוץ 5). בגמר האליפות, הטיסה חברת פינג פונג בע"מ את זוג אלופי ישראל בכדורעף חופים, להשתתף באליפות אירופה בכדורעף חופים.
ההבדלים בין חוקי כדורעף חופים לחוקי כדורעף אולמות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בכדורעף חופים מותר להכות עד 5 שניות לאחר שריקתו של השופט הראשי לאישור ביצוע מכת הפתיחה. אם לא מבוצעת הפתיחה תוך 5 שניות מתבצעת עבירה בניגוד לכדורעף אולמות שמותר להכות תוך 8 שניות.
- בכדורעף חופים החסימה נחשבת כנגיעה ולכן לאחר החסימה מותר לגעת אך ורק עוד פעמיים כדי להעביר את הכדור. שחקן שחסם יכול לגעת לאחר החסימה שוב. בכדורעף אולמות חסימה אינה נחשבת לנגיעה, וניתן לבצע עוד 3 נגיעות.
- בכדורעף חופים אין עבירת מסך - שחקן יכול לבקש משחקן יריב לזוז אם הוא מסתיר לו את השחקן שמבצע מכת פתיחה. השחקן חייב לזוז, בניגוד לכדורעף אולמות שלא ניתן לבקש משחקן לזוז.
- בכדורעף חופים מותרת קבלה בעילית להנחתה (לא למכת פתיחה), אך קשה לביצוע כי המכה העילית חייבת להיות נקייה ובקו כתפיים. אם בקבלה בעלית היו 2 נגיעות רצופות או עוקבות - זהו דאבל בניגוד לכדורעף אולמות שבכדור ראשון בנגיעות רצופות ועוקבות אין דאבל. שימוש בקבלה עילית בכדורעף חופים הוא לא נפוץ.
- בכדורעף חופים אין קו אמצע ולכן מותר לעבור לצד השני של המגרש (לצד של הקבוצה היריבה) תוך פעולת התקפה כל עוד הדבר לא מפריע לקבוצה השנייה בניגוד לכדורעף אולמות שישנו קו אמצע ואין לעבור אותו.
- בכדורעף חופים אסור להעביר את הכדור לצד השני במכה עילית (אלא אם כן הכדור יוצא במסלול המאונך לקו הכתפיים, ואסור לשים חורים או להעביר כדור באמצעות כריות האצבעות) בניגוד לכדורעף אולמות ששם מותר להעביר כדור בעילית ואף מותר לשים 'חור'.
- בכדורעף חופים אין עבירות מיקום והשחקנים יכולים לעמוד היכן שהם רוצים בניגוד לכדורעף אולמות שישנן 6 עמדות וחייבים לשמור על סדרן.
- סדר הפותחים חייב להישמר.
סוגי המכות[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש מספר סוגי מכות בכדורעף:
- מכת פתיחה (סרב) – ישנם שני סוגי מכות פתיחה: מכת פתיחה "תחתית" ו"עילית". תחתית מתבצעת כשהיד מכה את הכדור מלמטה כלפי מעלה, ועילית במצב שהכדור מוכה מלמעלה. ברמה תחרותית משתמשים כיום כמעט רק בפתיחה עילית כי היא יותר קשה לקבלה.
- מכת קבלה – תחתית נועדה לקבל כדור שהגיע בעוצמה מהקבוצה השנייה, ומגיע אל הקבוצה המקבלת בזווית, דהיינו נופל אל השטח של המקבלת. זוהי מכה ראשונה מבין 3 המכות של קבוצה. המכה מתבצעת במצב שכף יד על כף יד (מצב שהצד האחורי של יד אחת נמצא על הצד הפנימי של היד השנייה), והאגודל של היד התחתונה סוגר על היד העליונה ושל היד העליונה על האגודל, מרפקים נעולים והכדור צריך לפול במאוזן בין 2 האמות (בין המרפק וכף היד).
- מכת הכנה/ הרמה – עילית נועדה להכין כדור להנחתה, לאחר מכת הקבלה. המכה מתבצעת במצב שהידים מעל הראש פתוחות עושות מין צורת חצי כדור. ברגע שהכדור עומד ליפול לידיים דוחפים את המרכז של "החצי עיגול" כלפי חוץ.
בכדורעף חופים שמים יותר דגש על מכה עילית שתהיה מכה נקיה וללא דאבל או משיכה.
- מכת הנחתה – מתבצעת על ידי מכה חזקה ביד אחת מעל הרשת תוך כדי קפיצה, במטרה להעביר את הכדור לחלקת היריב.
- חסימה – בלימת מכת הנחתה של שחקן יריב בשתי ידיים מעל הרשת. חסימה היא המצב היחיד שבו מותר להעביר את הידיים מעבר לרשת, והיא נחשבת כנגיעה לצורך מניין 3 המכות המותרות בכדורעף חופים, וגם לשחקן החוסם מותר לאחר מכן לגעת בכדור.
- הצלה – מכה תוך כדי קפיצה קדימה אל הרצפה, נועדה למקרים שהכדור כמעט כבר פוגע ברצפה. צריך לתת מכה חזקה כדי להעיף את הכדור כמה שיותר גבוה אך כמה שיותר קרוב לסביבה שבה הוא עמד ליפול (מכה זו מותרת לביצוע עם כל חלקי היד בכל צורה רק שהיא תעזור למצב), במקרה שהכדור עף החוצה בידי היריב זו נקודה טובה לקבוצתך.
קפיצת הצלה מכונה קפיצת דג. צוללים אל הכדור ונותנים מכה.
כאשר חבר מהקבוצה שלך העיף את הכדור החוצה כל עוד הוא לא נחת מותר לנסות להעביר אותו (הניסיון חייב להיות תוך כדי שלוש מכות).
3 המכות שהוצגו אינן מתחייבות, אך מומלצות כדי שהמכה תהיה אפקטיבית. הנחתה ישר במכה הראשונה בעת קבלת כדור יכולה להיות טובה, אך רוב הסיכויים שלא תהיה מדויקת ולא מספיק חזקה. עדיף לפעול לפי 3 השלבים (קבלה, הכנה והנחתה) כדי שההנחתה תהיה הכי מדויקת וקשה לעצירה.
עם זאת, אם שחקן מזהה אופציה טובה להעברת הכדור עוד לפני המכה השלישית (ההנחתה) הוא יכול לנצל את ההזדמנות. למשל אם יראה "חלון" (שטח מת שהקבוצה השנייה לא מגינה עליו) הוא יכול לנצל ההזדמנות ולהכות לשטח זה. ניצול אופציות יכול להיות גם במכה אחורית - כשהשחקן עומד עם הגב לרשת ומעביר את הכדור אחורה אל מעבר לרשת.
חוקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכדור בכדורעף חופים שונה מהכדור בכדורעף אולמות. הכדור גדול יותר בהיקף של 66 עד 68 ס"מ, משקלו קל יותר ולחצו הפנימי קטן כמעט בחצי ממשקלו של כדור כדורעף אולמות.
- לפני המשחק השופט הראשי מבצע הגרלה לשם קביעת הפתיחה הראשונה במערכה הראשונה. מי שמנצח בהגרלה יכול לבחור: את הזכות לפתוח או לקבל את חבטת הפתיחה או את אחת החלקות (את צד המגרש), כשהמפסיד בהגרלה מקבל את האפשרות הנותרת. אם מגיעים למערכה שלישית מבצעים הגרלה נוספת כדי לקבוע שוב איזו קבוצה תהיה באיזה צד ולשם קביעת הפתיחה.
- בכדורעף חופים משחקים בשיטת "הטוב מבין 3 המערכות".
- בכדורעף חופים משחקים כל מערכה עד 21 נקודות. כל 7 נקודות השחקנים מחליפים חלקות. קבוצה ניצחה כאשר היא הגיעה ל-21 נקודות או 21 נקודות ומעלה עם 2 נקודות הפרש. המערכה השלישית והמכרעת משוחקת עד 15 נקודות וכל 5 נקודות מחליפים חלקות. קבוצה מנצחת את המערכה המכרעת כאשר מגיעה ל-15 נקודות או יותר מ-15 נקודות עם הפרש של 2 נקודות.
- קבוצה יכולה לכלול 2 שחקנים. אין חילופים לשום קבוצה ואין מאמן.
- לכל קבוצה יש פסק זמן אחד במערכה.
- גובה הרשת לקבוצה מעל גיל 16 הוא 2.43 מטר לגברים ו-2.24 לנשים, והוא משתנה לפי קבוצות גיל. רוחב הרשת מטר ואורכה 8.5 מטר. בחלקה העליון יש פס בד בולט בעובי של 5 סנטימטרים. משני צידי הרשת, ניצבות "אנטנות" המסומנות בקווקוו אדום לבן, המסמנות את תחומי המגרש מעל גובה הרשת[1].
- גובה הרשת זהה לגובה הרשת בכדורעף אולמות.
צוות השופטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במשחק כדורעף צוות השופטים כולל:
- שופט ראשי – נמצא על דוכן השיפוט והוא שופט ושורק על כל העבירות שהוא רואה. השופט הראשי אחראי על כל צוות השופטים והוא יכול לשנות החלטה של שופטים אחרים.
- שופט עוזר – עוזר לשופט, אך יש לו גם תחומי אחריות משלו. הוא אחראי על פסקי זמן והחלפות, עבירות חסימה ועבירות שקשורות לרשת.
- הרשם – רושם על טופס המשחק את כל מה שקורה במשחק: ספירת הנקודות, חילופים ופסקי זמן. איש הקשר של הרשם על כל בעיה הוא השופט העוזר.
- 4 קוונים – ניצבים כמטר מהקו שהם אחראים עליו, והם אחראים לסמן אם היה כדור בפנים, בחוץ, אם הכדור פגע בשחקן ויצא החוצה או נגיעות בגופים זרים. הקוונים משתמשים בדגלים.
רק השופט הראשי והעוזר רשאים לשרוק במהלך המשחק.
כדורעף חופים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כדורעף חופים בישראל
קיימת פעילות רבה בכדורעף חופים בישראל הכוללת ליגת "הסבב הישראלי" הפעילה בקיץ, מטעם איגוד הכדורעף בישראל ונבחרות ישראל. כיוון שהליגה בישראל התחילה רק בשנת 2003, הענף עדיין אינו מפותח במיוחד. בקיץ 2006 התחרויות מתנהלות בחוף הנכים בהרצליה, בימי שישי בבוקר, ובימי שלישי בערב.
כל שנה ביוני ישנה תחרות אליפות ארצית בכדורעף חופים לתלמידים מכיתות ז' ועד י"ב מטעם התאחדות הספורט לבתי הספר.
בשנת 2005 נערכה תחרות אליפות אירופה בכדורעף חופים עד גיל 20 בת"א בחוף ירושלים.
בשנת 2009 הקימו שי ראובני, נועה גרומר ומיכאל דהרי בשיתוף עיריית תל אביב-יפו אגף הספורט את בית הספר הראשון לכדורעף חופים בישראל. בית הספר פועל בחוף גורדון ת"א.
בשנת 2010 הקים שקד חיימי באבן-יהודה בשיתוף עם המתנ"ס המקומי את מועדון כדורעף חופים של אבן-יהודה. המועדון מתהדר בעובדה שהוא מגדל באופן מקצועי שחקנים מכיתה א' ועד גיל בוגרים. המועדון פועל בכל ימות השנה ובכל העונות. הסיבה להקמת המועדון הייתה הרצון להפריד בין כדורעף החופים לכדורעף האולמות וליצור דור של שחקנים שמתמחים בכדורעף חופים כל ימות השנה. הפעילות מתקיימת במגרשי כדורעף חופים מלאכותיים במרכז בן דרור לספורט שביישוב. כחלק מהרצון לקדם את המודעות לענף החופים נפתחה קבוצת נשות כדורשת החופים הראשונה בישראל שפועלת גם היא בחוץ על החול כל ימות השנה. החלום של שקד הוא שעל בסיס המועדון הזה יפתחו מועדוני כדורעף חופים מקצועיים רבים בכל הארץ וכך ענף כדורעף החופים יהפוך לענף בזכות עצמו ללא צורך להתבסס על בנק שחקני האולמות. שקד, שהיה עוזרם של מאמנים זרים בנבחרת ישראל החל מ-2005, מונה למאמן הראשי של נבחרות ישראל בכדורעף חופים בשנת 2009. ייסד ב-2012 את אתר כדורעף החופים "play Beach Volley" שמטרתו לפתח את המודעות לחזונו, לתרבות כדורעף החופים ולספורט עצמו ולתת מידע רלוונטי עבור כל מתעניין. עוד באותה השנה נפתח לראשונה קורס אקדמאי בכדורעף חופים לתלמידי חינוך גופני במכללת וינגייט בהנחייתו.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איגוד הכדורעף
- חוקת כדורעף חופים באתר איגוד הכדורעף
- חוקת הכדורעף הבינלאומית באנגלית
- אתר המרכז מידע חדשותי ומקצועי על כדורעף חופים בישראל ובעולם
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| משחקי כדור בספורט | |
|---|---|
|
