כגן בק
כגן בק או כאקאן בק (לפעמים בקיצור מכונה "בק" סתם) היה תוארו של המשנה לכגן בממלכת הכוזרים.
המלוכה הכוזרית התחלקה בין הכגן לכגן בק. לפי ההנחה העכשווית הכגן, ששמו ייתכן ונגזר מהמילה כהן, עסק בענייניה הרוחניים של הממלכה הכוזרית, בעוד שהכגן בק עסק בענייני דיומא כמו צבא וכלכלה. בתקופות מסוימות תואר הכגן והבק התאחדו לתואר אחד ובראש הממלכה היה שליט יחיד (לדוגמה בשנת 950). לעיתים היסטוריונים התייחסו לבק הכוזרי בתואר מאליק (מלך בערבית) או אישד, תואר גקטורקי לשליט צבאי. הכגן היה עליון לכגן בק, אך הוא לא נהג להתערב בעניינים אלה והתרחק מהציבור. הכגן בק ראה בכל יום את הכגן וישב על כס מלכותי לימין הכגן.
מושב הבק והכגן היה בעיר הבירה איטיל ששכנה על גדת הוולגה בארמון מבוצר על אי בנהר, שגושר על ידי גשר צף לשאר העיר. בנוסף לשליטים ישב גם חלק מן הצבא במבצר.
הבק היה זה המכתיר את הכגן לתפקידו, אך למרות זאת, ולמרות תפקידו הייצוגי של הכגן, העם הכוזרי סגד לו והעריץ אותו. הבק היה אחראי על כלל חלקי העם הכוזרי, ולמרות שלא בהכרח היה צריך להיות יהודי על מנת לשאת במשרה, נראה שרוב הנושאים בתואר בק היו יהודים.
