כביש 55

כביש 55
מעבר אליהו
מעבר אליהו
מעבר אליהו
מידע כללי
סיווג כביש ארצי
ציר כביש רוחב
אורך 25.5 ק"מ
מיקום
ערים ראשיות כפר סבא
נקודת התחלה צומת כפר סבא מזרח
נקודת סיום צומת עם כביש 60 סמוך לקדומים
קואורדינטות 32°10′54″N 35°02′39″E / 32.18166667°N 35.04416667°E / 32.18166667; 35.04416667
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כביש 55 וצומת הכניסה לעזון (כביש 574)

כביש 55 הוא כביש רוחב ודרך היסטורית המובילה מכפר סבא שבשרון הדרומי עד מבואות העיר שכם שבשומרון, שם הוא מתחבר עם כביש 57 המוביל לבקעת הירדן ועבר הירדן, ועם כביש 60. אורכו של הכביש 25.5 ק"מ. בכביש נתיב אחד לכל כיוון והוא מואר לכל אורכו. בכביש שוליים למעט בגשרים, והעקיפה מותרת בו במספר מועט של קטעים. הכביש נמצא בהליכי תכנון וביצוע להכפלתו וסלילתו ככביש עם שני נתיבים לכל כיוון[1].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדרך מקלקיליה לשומרון ולשכם דרך עזון היא אחת הדרכים העתיקות ביותר במערב השומרון. בסקר ארכאולוגי שבוצע באזור בשנות ה-80 של המאה ה-20 נמצאו לאורכו ביצורים מתקופת הברזל הקדומה II ועד התקופה ההלניסטית[2].

בחלק מהתקופות הייתה הדרך במצב תחזוקה רע, ונעשה שימוש בכביש 57 הצפוני והארוך יותר לחיבור תעבורתי בין אזור יפו והשרון הדרומי לאזור שכם. הכביש נסלל בשנת 1935 במסגרת הקלת הנגישות של כפרי השומרון לשכם[3]. הכביש קיצר את הדרך מקלקיליה לשכם בכ-20 קילומטר לעומת המצב לפני סלילתו, עת נדרשו הנוסעים לעבור דרך טולכרם[4].

סלילת עוקף קלקיליה ועזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, היה "כביש 55" לציר מרכזי בתוכנית לפיתוח שורה של התנחלויות. באוגוסט 1978, הציג שר החקלאות אריאל שרון, שקיבל את האחריות לפיתוח יהודה ושומרון לאחר "המהפך" הפוליטי בבחירות לכנסת התשיעית, ועליית הליכוד לשלטון, את תוכנית הפיתוח של האזור. שרון הכריז על תוכנית להקמת אשכול יישובים לאורך הכביש, שיכלול 2,000 יחידות דיור[5]. המטרה הייתה ליצור חיץ בין היישובים הערבים בצפון ודרום השומרון, באמצעות התיישבות יהודית[6]. ההתנחלויות שהוקמו לאורך הציר כללו את קרני שומרון, מעלה שומרון, אלפי מנשה, קדומים ועמנואל. באותה עת כביש 55 עבר בתוך קלקיליה, עזון ונבי אליאס. כביש 55 המשיך צפונית מזרחית מצומת כפר סבא מזרח היישר לתוך קלקיליה, עבר בקטע קצר של כביש 444 בתוך קלקיליה, והמשיך מזרחה. משיקולי ביטחון ותחבורה הכריז שר השיכון דוד לוי, בקיץ 1987, על תוכנית לסלילת כביש עוקף קלקיליה[7]. בעקבות פריצת האינתיפאדה הראשונה וריבוי מקרים של יידוי אבנים ובקבוקי תבערה על כלי רכב ישראלים שנסעו בתוך קלקיליה, אישר שר הביטחון יצחק רבין, בפברואר 1988, הפקעת קרקעות לצורך סלילת עוקף קלקיליה[8]. שנה אחר כך, בפברואר 1989, נחנך הקטע הראשון של העוקף, באורך שלושה ק"מ, והוחל בסלילת עוקף עזון[9]. במהלך טקס חנוכת העוקף הפגינו פעילי תנועת "כך" נגד הסלילה, בטענה שסלילת כבישים עוקפים היא כניעה לטרור[10]. עוקף עזון נחנך באמצע שנות ה-90[11].

בצידו המזרחי ממשיך כביש 55 כשמונה ק"מ נוספים, ומגיע עד מרכז שכם, מקום בו נפגש כביש ההמשך עם כביש 57 ועם כביש 60. בעבר סומן גם קטע זה כחלק מכביש 55, אולם מאז סלילת כביש עוקף שכם בתחילת שנות ה-90[12], והסטת תוואי כביש 60 כך שיעקוף את שכם ממערב, הוסר סימון כביש 55 מקטע זה.

סלילת חיבור לכביש 531[עריכת קוד מקור | עריכה]

בצידו המערבי, כביש 55 מתחבר לרחוב ויצמן בכפר סבא, המחבר את הכביש לקרבת צומת רעננה. בעבר נכלל קטע זה בכביש 55, ורוב התנועה על כביש 55 עברה דרך הרחוב הראשי של כפר סבא. עם סלילת כביש 531, בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, נסלל חיבור למחלף אלישמע. תושבי שכונת "גאולים" בכפר סבא, עתרו לבית המשפט נגד סלילת הכביש[13]. אחר כך נמשכו העבודות וביולי 2001, עתר תושב השכונה לבית המשפט לעניינים מינהליים לאסור על פתיחת קטע הכביש לתנועה, בטענה שהכביש הוקם שלא על פי תוכנית המתאר, על שטח ציבורי פתוח, וללא שמע"צ ועיריית כפר סבא דאגו להקמת מיגון אקוסטי שיגן על הבתים בשכונה מפני רעש[14].

ב-23 במאי 2002 נחנך לבסוף הכביש שמחבר את צומת עדנים דרך נווה ירק לצומת כפר סבא מזרח[15]. כביש זה סומן בתחילה כחלק מכביש 55, במקום רחוב ויצמן שהוצא מהסימון של כביש 55 והוגדר כדרך עירונית. בהמשך שונה הסימון של הקטע החדש ומאז הוא נחשב לחלק מכביש 40, וכביש 55 מתחיל בצומת כפר סבא מזרח.

בניית גדר ההפרדה ומעבר אליהו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזמן האינתיפדה השנייה בשנת 2002, החלה מדינת ישראל בהקמתה של גדר הפרדה החוצה את תוואי הכביש. לצורך הפרדת תנועת כלי הרכב הפלסטיניים והישראליים לאורך הכביש, תוכנן תחילה כביש חדש בין קרני שומרון ליישוב מתן, כביש 5250, שישמש את התנועה הישראלית בלבד[16]. כך שתנועת כלי הרכב הפלסטינים לכיוון קלקיליה והכפר חבלה תמשיך על כביש 55 שהמשכו לכיוון כפר סבא יחסם[17]. לתוכנית כביש 5250, עלו התנגדיות רבות. בהן תושבי היישוב מתן שחששו מהתנועה הרבה שתעבור דרך היישוב. בנוסף תוואי הכביש עבר בשטח הררי קשה לבנייה ודרש הפקעה של מאות דונמים של קרקעות מהכפרים הפלסטינים, בנוסף לקרקעות שהופקעו לצורך בניית הגדר[18]. במקום זאת נבנתה גדר ההפרדה באזור כך שתכלול גם את אלפי מנשה וכביש 55 בקטע המוביל אליה, שאחריו נבנה מעבר אליהו[19].

כחלק מבניית גדר ההפרדה הוקמה מנהרה באורך כמה עשרות מטרים מתחת לכביש 55, המחברת בין העיר קלקיליה לכפר חבלה מדרום. בעקבות הערכת המצב שגיבשו תושבי הכפרים ולאחר שבית המשפט הבין-לאומי בהאג פסק שבניית גדר ההפרדה אינה חוקית, הם עתרו לבג"ץ. לטענתם, התוואי הקיים של כביש 55 גורם לכך כי לפלסטינים תהיה רק יציאה אחת מקלקיליה ומעברים עם פיקוח ביטחוני בשאר היציאות לשטחים החקלאיים מסביב לעיר[20]. ב-15 בספטמבר 2005 ניתן פסק הדין שקבע כי תוואי גדר ההפרדה בסביבות העיר קלקיליה יעבור שינוי. בעקבות הפסיקה נעשו שינויים בתוואי הגדר, אך הוגשו שתי עתירות נוספות על ידי המועצה המקומית אלפי מנשה, שביקשה לתקן את התוואי כך שיאפשר ליישוב להתרחב בעתיד, ומועצות חמישה כפרים פלסטיניים, שביקשו לתקן את התוואי כך שיורחק מאדמותיהן ומבתיהן לכיוון הקו הירוק. בית המשפט קבע כי הפגיעה בעותרים הפלסטינים היא מידתית, דחה על הסף את העתירה של מועצת אלפי מנשה, וקיבל את התוואי שקבעה הממשלה[21]. במאי 2010 השלים משרד הביטחון את ביצוע הוראת בג"ץ מספטמבר 2005, לשנות את תוואי גדר ההפרדה באזור אלפי מנשה. עם ביטולו והזזתו של תוואי הגדר, שלושה כפרים פלסטיניים הוצאו מהמובלעת שיצרה גדר ההפרדה: ראס א-טירה, א-דבעה וואדי רשא. בעוד שניים אחרים נשארו בה, הכפרים הבדוויים ערב א-רמאדין וערב אבו פרדה[22]. עם זאת החיבור בין קלקיליה לחבלה נשאר כפי שנבנה, כלומר המעבר הוא במנהרה ששחלק מהאדמות החקלאיות של הכפרים נותרו מצידה השני של הגדר[23].

סלילת עוקף נבי אליאס והרחבת הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת שנת 2016 הוחל בהכנות לסלילת עוקף נבי אליאס, שיסיט את תוואי כביש 55 אל מחוץ לכפר[24]. לצורך כך הוצאו צווי הפקעה ל-104 דונם של קרקע חקלאית בקרבת הכפר נבי אליאס, שהייתה בבעלות פרטית של פלסטינים[25]. בעלי האדמות עתרו לבג"ץ, שבנובמבר 2016 דחה את העתירה[26][27]. 250 עצי זית עתיקים נכרתו לצורך סלילת הכביש העוקף[28]. בינואר 2018 הסתיימו העבודות לסלילת הכביש והוא נפתח לתנועה[29].

בשנת 2018 אושרה תוכנית להרחבת הכביש והפיכתו לדו-מסלולי, בקטע שבין מעבר אליהו לכניסה לקרני שומרון[30]. באוגוסט 2021 אישרה מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי, תוכנית להרחבת הכביש גם בקטע שבין מעבר אליהו לקו הירוק. בקטע זה, הידוע בשם "ציר המשתלות", אושרה הפקעה של 68 דונם קרקע שעליה ממוקמות חממות של תושבי הסביבה[31]. באפריל 2023 החלו העבודות להרחבת הכביש והפיכתו לדו-מסלולי, במקטע שבין מעבר אליהו וצומת אלפי מנשה[32].

התוכנית לסלילת מקטע עוקף פונדוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2021 הוחלט לסלול מקטע שיעקוף את הכפר אל-פונדוק, שנחשב לאחד הקטעים המסוכנים בכביש ומספר פעמים נרגמו מכוניות ישראליות כשנסעו בקטע הכביש העובר בתוך הכפר.

לאחר שנבחן השטח ותוכנן תוואי לכביש, פלש פלסטיני בן הכפר פונדוק אל התוואי, והחל בבנייה בלתי חוקית במקום. התרעותיה של תנועת רגבים, שדיווחה בראשית הבנייה, לא טופלו, וכחלוף שנה הושלמה הבנייה ובמקום ניצבת וילה גדולה בעלת מגרש רחב, החוסמת את תוואי הכביש המתוכנן.[33]

כמו כן, במקטע נוסף של התוואי, הוקם מאהל בדואי. פלישות אלו מונעות את סלילת הכביש כמתוכנן[34].

פיגועי טרור בכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך שנת 2023 היו מקרים של יידוי אבנים על רכבים שעברו בכביש באזור עזון[35]. בתחילת אוקטובר 2023, בסמוך לפתיחת מלחמת חרבות ברזל, נרשמה עלייה בכמות ותדירות פיגועי הטרור בכביש מצד הכפרים הערביים בסביבה, בעיקר מכיוון העיירה הפלסטינית עזון[36].

בבוקר כ"ח באדר ב' תשפ"ד אפריל 2024 התבצע פיגוע ירי בכביש.

תוואי הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
כביש 55 ממערב למזרח
0 צומת כפר סבא מזרח
(נבי ימין)
נווה ימין   כביש 40
כביש 5504
1.5 צומת נווה ימין ליד נווה ימין   כביש 444
1.7 מעל   כביש 6
3.8 צומת טל עופרה ליד אלפי מנשה כניסה לאלפי מנשה
5.7 מחסום צה"ל מעבר אליהו
6.2 כיכר צופים מעבר אליהו כביש 5504 גישה לקלקיליה וצופים
7 כיכר נבי אליאס נבי אליאס כביש גישה לנבי אליאס (על תוואי כביש 55 הישן)
8.9 כיכר תחסין מנצור נבי אליאס כביש גישה לנבי אליאס, עזבת טביב ועזון
11.4 עזון עזון מעל   כביש 574 לשעבר וצומת הכניסה לעזון
13.8 כיכר מעלה שומרון מעלה שומרון כניסה למעלה שומרון (קרני שומרון)
15.1 כיכר קרני שומרון קרני שומרון כניסה לגינות שומרון ולקרני שומרון
15.2 צומת כפר לאקף ליד כפר לאקף כניסה לכפר לאקף
15.7 כיכר נווה מנחם נווה מנחם גישה לנווה מנחם (קרני שומרון)
18 צומת עמנואל גדול אל פנדק   כביש 5066
עמנואל, יקיר, רבבה, ו  כביש 5)
18.5 צומת ללא שם כביש 5506 גישה לכפר כור
22.2 כיכר קדומים קדומים כניסה לקדומים.
23.1 צומת מצפה ישי מצפה ישי כניסה למצפה ישי
23.6 צומת ליד ג'ית ג'ית כניסה לג'ית וכניסה נוספת לקדומים
25.5 צומת ג'ית ליד ג'ית   כביש 60

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כביש 55 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עידו בן פורת, כביש 55 יורחב לארבעה נתיבים, באתר ערוץ 7, ‏19/10/2018
  2. ^ Shimon Applebaum, Shimon Dar, Landscape and pattern: an archaeological survey of Samaria 800 B.C.E.-636 C.E., 1986, page 224
  3. ^ כבישים לאיזורים ערבים, דבר, 4 בפברואר 1935
  4. ^ הכביש יפו-שכם, הארץ, 30 באוקטובר 1935
    נגמרה סלילת הכביש שכם-יפו, דואר היום, 31 באוקטובר 1935
  5. ^ חגי אשד, שרון: הושלמה המסגרת לישובים החדשים בשומרון, דבר, 8 באוגוסט 1978
  6. ^ נרי ליבנה, עובדות בשטח, חדשות, 4 באוקטובר 1991
  7. ^ אבינועם בר-יוסף ומאיר הראובני, דודי לוי: משרד הבינוי יסייע בחידוש הפיתוח בנופים, מעריב, 11 באוגוסט 1987
  8. ^ עמנואל רוזן, רבין אישר להתחיל סלילת כביש עוקף קלקליה, מעריב, 10 בפברואר 1988
  9. ^ תמיר שפר, כביש עוקף קלקיליה ייחנך מחר, חדשות, 19 בפברואר 1989
  10. ^ אורון מאיר, "די לקשקש, צעק לוי למפגיני "כך" בחנוכת עוקף־קלקיליה, חדשות, 21 בפברואר 1989
  11. ^ אתר למנויים בלבד ניר ברעם, הקירות דקים מדי לשתי מדינות, באתר הארץ, 4 ביוני 2015
  12. ^ שלמה דרור, האוצר מנע משרון להתחיל בסלילת כביש עוקף שנם, חדשות, 25 באוקטובר 1991
  13. ^ יצחק דנון, ‏תושבי גאולים: להפסיק סלילת כביש 55 הצמוד לשכונה, באתר גלובס, 29 בנובמבר 1999
  14. ^ ביהמ"ש הורה על סגירת כביש 55, באתר הארץ, 22 ביולי 2001
    דליה טל, ‏צו ביניים: לא לפתוח את כביש 55, באתר גלובס, 22 ביולי 2001
  15. ^ גל ניסים, ‏נפתח לתנועה כביש עוקף הוד השרון, באתר גלובס, 26 במאי 2002
    ספירת תנועה, א. אירועים כלליים, 2002-2008, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2009, האירוע ב-23 במאי 2002
  16. ^ צחר רותם, בין קרני שומרון לשרון אפשר, מתברר, להעביר יותר מכביש אחד וזה יעלה הון, באתר הארץ, 27 בינואר 2004
  17. ^ מאת מזל מועלם, מטה המאבק נגד "קלקיליה הגדולה", באתר הארץ, 27 באוגוסט 2002
  18. ^ מזל מועלם, תושבי מתן מוחים על תוואי גדר ההפרדה, באתר הארץ, 21 באוגוסט 2002
    מזל מועלם, תוואי גדר ההפרדה שונה בלחץ תושבי מתן, באתר הארץ, 1 באוקטובר 2002
  19. ^ יובל יועז, המדינה בוחנת מחדש 200 ק"מ מהגדר שכבר הוקמו, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2004
  20. ^ יובל יועז, בג"ץ יכריע היום אם הגדר חוקית, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2005
  21. ^ בג"ץ אישר תוואי הגדר באלפי מנשה, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2007
    אבירם זינו, בייניש אישרה הגדר באלפי-מנשה: "הפגיעה מידתית", באתר ynet, 29 באוגוסט 2007
  22. ^ עמירה הס, הגדר הוזזה, אך השער נותר נעול, באתר הארץ, 14 במאי 2010
  23. ^ עמירה הס, ישראל פועלת ל"גירוש מרצון" של בדווים בכפר ערב א-רמאדין בגדה, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2009
  24. ^ אלישע בן קימון, כביש עוקף נבי אליאס, וצו ההריסה שלא נאכף, באתר ynet, 12 בינואר 2016
  25. ^ חגי מטר, פלסטינים וישראלים הפגינו נגד הפקעת אדמות לכביש עוקף חדש בשטחים, באתר "שיחה מקומית", 14 בפברואר 2016
  26. ^ בג"ץ 1960/16 המועצה המקומית נבי אליאס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב־30 במאי 2016
  27. ^ בג"ץ 1960/16 המועצה המקומית נבי אליאס נ' מפקד כוחות צה"ל בגדה המערבית, ניתן ב־16 בנובמבר 2016
  28. ^ אקטיבסטילס, 250 עצי זית נכרתו כדי לסלול כביש חדש המיועד למתנחלים בלבד, באתר "שיחה מקומית", 8 בינואר 2017
  29. ^ אתר למנויים בלבד חיים לוינסון, ג'קי חורי, נתניהו בחנוכת כביש בגדה: נמשיך ליישב ולפתח, ההחלטות מתוקצבות ומתבצעות, באתר הארץ, 12 בינואר 2018
  30. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, כביש עוקף סיפוח: המדינה סוללת כבישים ומחברת בפועל בין צדי הקו הירוק, באתר הארץ, 8 בדצמבר 2020
  31. ^ אתר למנויים בלבד הגר שיזף, המדינה אישרה הפקעת קרקעות פלסטיניות בגדה לטובת הרחבת כביש, באתר הארץ, 24 באוגוסט 2021
  32. ^ עדו בן פורת, כביש 55 יורחב לארבעה נתיבים, באתר ערוץ 7, 19 באוקטובר 2018
  33. ^ regavim, כביש עוקף לכביש העוקף בגלל בנייה לא חוקית, באתר Regavim, ‏2022-07-03
  34. ^ חנן גרינוולד, מיליונים הושקעו בתכנון כביש בשומרון – והפלשתינים בנו וילה על התוואי, באתר ישראל היום, 29 ביוני 2022
    כתבה באתר רגבים
  35. ^ פצועים מיידוי אבנים בכביש 55, באתר ערוץ 7, 17 ביולי 2023
    חנן גרינווד, "דם הנהגים הפך להפקר": שני נהגי אוטובוס נפצעו מזריקות אבנים בכביש 55, באתר ישראל היום, 30 באוגוסט 2023
    המסר של שלום חוטר לאחר שהותקף באבנים: "עד מתי נספוג את זה", באתר ערוץ 7, 24 בספטמבר 2023
  36. ^ חנן גרינוולד, טרור בדרכים: "זה גרוע מחווארה, הם משליכים סלעים של 5 ק"ג והצבא טוחן מים", באתר ישראל היום, 3 באוקטובר 2023