כביש בגין

כביש 50
מידע כללי
כינוי שדרות מנחם בגין
סיווג כביש עירוני
ציר כביש אורך
אורך 17.2 ק"מ
מיקום
ערים ראשיות ירושלים
נקודת התחלה גילה
נקודת סיום עטרות
קואורדינטות 31°48′07″N 35°12′08″E / 31.80194444°N 35.20222222°E / 31.80194444; 35.20222222
מפה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מחלף בנציון נתניהו
הכפר בית חנינא ההיסטורי מעבר לגדר ההפרדה ולצד כביש 50
כביש בגין מתפתל ליד אצטדיון טדי וחולף מעל נחל רפאים ומסילת הרכבת יפו–ירושלים
מחלף רוזמרין בעת בנייתו ורחוב רוזמרין בגילה, צילום לכיוון כביש 60

כביש בגין הוא כביש עירוני החוצה את ירושלים. הכביש ידוע גם כ"שדרות מנחם בגין". לפי משרד התחבורה היה מספר הכביש "404", אך בשנת 2012 המספר שונה ל-"50". בתיעוד הפנימי של עיריית ירושלים מספר הכביש היה "4", אך החל משנת 2012 גם העירייה משתמשת במספר "50". הכביש נקרא על שמו של ראש הממשלה לשעבר של מדינת ישראל, מנחם בגין.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכנון הכביש החל בשנות ה-70 של המאה ה-20 לצורך חיבור שכונת גילה, שתוכננה ל-35,000 נפש, למרכז ירושלים, ככביש רחב של ארבעה נתיבים מרמות לגילה. תוואי הכביש בקרבת גילה תוכנן להמשיך ישירות דרומה לחצות את העמק דרומית לאזור בו נמצא היום קניון מלחה, לעלות לגילה ולהתחבר לבית לחם. אולם אברהם יסקי, שתכנן את גילה מטעם משרד השיכון, לא רצה שהכביש יעבור דרך העמק ושכונת גילה ועל כן לחץ יחד עם משרד השיכון שהתוואי יעבור דרך בית צפאפא[1].

תכנון ראשוני של הכביש הושלם בשנת 1977[2][3], אך הקמתו בפועל של הקטע המרכזי בכביש החלה רק ב-1992[4]. שלב א' של הכביש, באורך של כ-6.5 קילומטר בין שדרות גולדה מאיר ורחוב גולומב בדרום ירושלים, נפתח לתנועה ב-1998[5]. מקטע זה כלל גם חפירת שתי מנהרות באורך של כ-400 מטר מתחת לכניסה לירושלים[6].

הכביש הוארך בשנים 2002, 2014 ו-2015. בשנת 2010 החלו עבודות להרחבת הכביש בין מחלף גבעת מרדכי וצומת גולומב ולהארכת הכביש לכיוון דרום עד לחיבורו עם כביש 60. במסגרת הפרויקט הוארך הכביש בשלב הראשון ממחלף גולומב עד למחלף מלחה, וקטע זה נפתח לתנועה ב-3 בדצמבר 2014. מקטע זה כולל שתי מנהרות באורך 130 מטרים ו-240 מטרים, ושני גשרים. בנוסף, הכביש כולל שני כבישי שירות לגישה לשכונת מלחה, קניון מלחה ואצטדיון טדי. מקטע נוסף באורך 2.3 ק"מ, בין מחלף מלחה ומחלף דב יוסף, נפתח ב-1 במרץ 2015. קטע זה כולל מנהרה מתחת לשכונת שרפאת[7]. ב-20 באפריל 2016 נחנך השלב השלישי של הפרויקט. במקטע זה נסלל המשכו של הכביש ממחלף דב יוסף אשר חוצה את שכונת בית צפאפא ומסתיים במחלף רוזמרין (צומת המנהרות) של רחוב רוזמרין וכביש 60[8].

סלילת הכביש גרמה לירידת ערך הדירות הסמוכות לכביש, ועיריית ירושלים שילמה עקב כך פיצויים בסך של כ-35 מיליון ש"ח[9].

במשך מספר שנים היה ממוצע של 3–4 הרוגים בשנה בתאונות דרכים בכביש בגין. המשטרה הציבה בכביש מצלמות מהירות וחילקה מספר רב מאוד של דו"חות על נהיגה במהירות מופרזת ובעקבות זאת נרשמה ירידה במספר ההרוגים בכביש[10].

העבודות לבניית מחלף רוזמרין וחיבור עם כביש 60 (כביש המנהרות), המהווים את השלמתו הסופית של פרויקט כביש בגין כולו, הושלמו בספטמבר 2017. פתיחת מחלף רוזמרין לתנועה אפשר תנועה רציפה ללא רמזורים לכביש המנהרות וממנו[11].

בתחילת ינואר 2018, הוגשה לוועדה המקומית לתכנון ובנייה, הצעה לקירוי כביש בגין. על החלק המקורה עתידים להיבנות בנייני מגורים, כפר הייטק ופארק[12]. ב-14 באוקטובר 2020 אישרה הוועדה את הצעה זו[13].

מחלפים וצמתים לאורך הכביש[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפת שדרות בגין במלחה

אורכו של כביש בגין הוא 17.2 קילומטר. הכביש נמתח ממחלף רוזמרין, המפגיש את הכביש עם כביש 60 ושדרות רוזמרין בדרום, עד לצומת עטרות, המפגיש את הכביש עם כביש 45 בצפון (לאחר כשלושה קילומטרים ממשיך כביש 45 לכביש 443).

קילומטרים שם סוג מפגש מיקום דרכים מצטלבות
כביש 50 מדרום לצפון
(0) מחלף רוזמרין
[14][15]
גילה   כביש 60, שדרות רוזמרין
1.5 מחלף דב יוסף בית צפאפא שדרות דב יוסף
2.7 מחלף מלחה מלחה   כביש 3755 (רחוב יצחק מודעי), דרך אגודת ספורט הפועל, דרך דוד בנבנישתי
3.4 מחלף גולומב קטמונים, מלחה רחוב גולומב
4.6 מחלף גבעת מרדכי גבעת מרדכי, בית וגן   כביש 16,
רחוב בצלאל בזק
6.4 מחלף קריית משה קריית משה, גבעת רם שדרות יצחק רבין
7.0 מנהרת ליפתא רוממה 570 מטר (כולל פרגולה)
7.8 מחלף גבעת שאול גבעת שאול   כביש 333 (שדרות בן-גוריון)
9.3 מחלף גולדה מאיר הר חוצבים   כביש 436
10.2 מחלף יגאל ידין רמות אלון   כביש 1
12.5 מחלף בנציון נתניהו[16] בית חנינא   כביש 4197
16.2 צומת עטרות עטרות   כביש 45

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דוד קרויאנקר, ירושלים: סיפורו של כביש - סיפורה של עיר מתפתחת: תהליך התכנון והביצוע של שדרות מנחם בגין (כביש מס’ 4) 1930-1998, בהוצאת עיריית ירושלים, 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כביש בגין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עמוס לבב, הכפר בית־צפפא זכה בעתירה לבג"ץ ־ איכלוס שכונת גילה בדרום ירושלים יתעכב בשנתיים, מעריב, 21 ביוני 1976
  2. ^ "כביש 4" יחצה את ירושלים, מעריב, 8 בספטמבר 1977
  3. ^ עע"מ 1489/13 המינהל הקהילתי לשכונת בית צפאפא נ' עיריית ירושלים, ניתן ב־26 בינואר 2014
  4. ^ יוסי ריבלין, הרשות לפיתוח י-ם מתכננת כביש חדש שיחצה את העיר, חדשות, 25 בדצמבר 1991
  5. ^ אורית בר-גיל, ‏שדרות בגין בירושלים ייפתחו לתנועה ב-17 ביוני, באתר גלובס, 9 ביוני 1998
  6. ^ מנהרה באורך של 400 מטר תיחפר בכניסה לירושלים, מעריב, 29 באוגוסט 1990
  7. ^ כביש בגין – שלב ב' - הפרויקט התחבורתי הגדול ביותר בירושלים יפתח לתנועה ב-01.03.15
  8. ^ אתר למנויים בלבד מוטי בסוק, נחנך שלב ג' בכביש בגין דרום - המחבר את צפון ודרום ירושלים, באתר TheMarker‏, 20 באפריל 2016
  9. ^ אורית בר-גיל, ‏עיריית ירושלים תשלם פיצויים 35 מיליון שקל בגין ירידת ערך ליד כביש בגין, באתר גלובס, 1 בנובמבר 2006
  10. ^ דברי ניצב אבי בן-חמו בוועדת הכלכלה של הכנסת: פרוטוקול מס' 30 מישיבת ועדת הכלכלה, 17 ביוני 2009
  11. ^ ליאת בכרך, כביש בגין: מחלף רוזמרין נפתח לתנועת כלי רכב, באתר כל העיר, 7 בספטמבר 2017
  12. ^ אתר למנויים בלבד נעמה ריבה, אחרי איילון, תוכנית ענק בירושלים רוצה לכסות את דרך בגין, באתר הארץ, 7 בינואר 2018
  13. ^ הילה ציאון, תוכנית הענק של ירושלים: אושר קירוי כביש בגין שיאפשר הקמה של 2,000 דירות, באתר ynet, 14 באוקטובר 2020
  14. ^ "י-ם ב-10 דקות". NRG. 2015-11-23. נבדק ב-2015-12-21.
  15. ^ "בקרוב: שער כניסה דרומי חדש לירושלים". משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. 2015-11-25. אורכב מ-המקור ב-2015-12-22. נבדק ב-2015-12-21.
  16. ^ שם המחלף לפי פרסום זה.