כבישים מהירים בטורקיה

שלט המברך את הבאים לאירופה לאחר חציית גשר הבוספורוס באמצעות כביש מהיר O-1

מערכת הכבישים המהירים בטורקיה מודרנית יחסית בשל כך שרוב הכבישים חדשים. חלק מהכבישים המהירים מוארים ורובם בני שישה נתיבים לפחות. המהירות המקסימלית המותרת בכבישים המהירים בטורקיה, בהיעדר הנחיה אחרת, היא 120 קמ"ש לרכב פרטי, 100 קמ"ש לאוטובוסים ו-90 קמ"ש לרכב כבד. הבעיה העיקרית של הרשת היא בכך שהיא עדיין מצומצמת למדי ולמעט באזור איסטנבול, איזמיר, אנקרה ומישור צ'וקורובה פריסת הכבישים דלילה. עם זאת, המדינה משקיעה משאבים רבים בהרחבת רשת הכבישים. בעוד שבשנת 1973 היו רק 24 ק"מ של כבישים מהירים במדינה כולה, בשנת 2006 כבר היו כבישים מהירים באורך כולל של 1,987 ק"מ ו-485 ק"מ נוספים היו בשלבי סלילה^[1]. שני פרויקטים רחבי היקף הם חיבור הערים אנקרה ואדנה (O-21) וחיבור בורסה ואיזמיר.

שיטת מספור[עריכת קוד מקור | עריכה]

המילה הטורקית לכביש מהיר היא "אוטויול" - "Otoyol" (מ"אוטו" Oto ו"דרך" Yol), ולכן הסימון לכבישים אלה הוא באות "O". הכבישים באזור ים השיש ואיסטנבול מסומנים בספרה בודדת, באנטוליה בשתי ספרות שהראשונה שבהן היא "2", באזור איזמיר וחוף הים האגאי בשתי ספרות שהראשונה שבהן היא "3" ובאזור חוף הים התיכון ומישור צ'וקורובה בשתי ספרות שהראשונה שבהן היא "5". שילוט כבישים מהירים בטורקיה הוא בצבע ירוק בדומה לנהוג באיטליה, שווייץ, יוון ועוד.

כבישי אגרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בשישה מהכבישים המהירים בטורקיה כרוך בתשלום בהתאם למרחק הנסיעה. בנוסף לכך חציית שני גשרי הבוספורוס סמוך לאיסטנבול כרוך גם הוא בתשלום אגרה. ההכנסה הכוללת מאגרות שנגבו בכבישים המהירים עמדה בשנת 2005 על סך של 231 מיליון לירות טורקיות חדשות. אגרה זו נגבתה מכ-90 מיליון כלי רכב שחצו את גשרי הבוספורוס ומכ-80 מיליון כלי רכב שעשו שימוש ביתר כבישי הרשת הכפופים לתשלום אגרה.

רשתות כבישים בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבישי טורקיה (לאו דווקא המהירים) מהווים חלק משתי רשתות כבישים בינלאומיות: הרשת האירופית והרשת האסיאתית.

החשוב בכבישי הרשת האירופית העובר בתחומי טורקיה הוא כביש אירופי E90 החוצה את המדינה מהגבול העיראקי דרך אדנה, אנקרה, בורסה ועד לגבול היווני. הכביש מסתיים בסופו של דבר בליסבון. כביש חשוב נוסף הוא כביש אירופי E80 החוצה את טורקיה מהגבול האיראני במזרח ועד לגבול הבולגרי במערב, ומוביל גם הוא עד ליסבון. כביש אירופי E70 עובר לאורך חופי הים השחור וכביש אירופי E87 יוצא מאנטליה ונמתח לאורך חופי הים האגאי.

הרשת האסיאתית כוללת כבישים באורך של 5,254 ק"מ בתחומי המדינה, והעיקריים שבהם הם כביש אסיאתי AH1 המוביל מאדירנה לאורך 20,557 ק"מ עד לטוקיו וכביש אסיאתי AH5 המוביל מהראשונה לאורך 10,380 ק"מ עד שאנגחאי.

פירוט הכבישים המהירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מספר ברשת המקומית	מספר ברשת האירופית	מהלך הכביש	הערות
O-1 - O-9 אזור ים השיש
	-	הטבעת הפנימית של איסטנבול (İstanbul Çevre yolu)	עובר על גשר הבוספורוס ועל גשר קרן הזהב
		הטבעת החיצונית של איסטנבול (İstanbul Çevre yolu)	עובר על גשר פתיה סולטאן מהמט
		אדירנה-איסטנבול	-
	,	איסטנבול-אנקרה כביש אנטוליה (Anadolu Otoyolu)	-
O-20 - O-29 אנטוליה
	-	כביש הטבעת של אנקרה (Ankara Çevre yolu)	-
		אנקרה-אדנה	בסלילה, חוצה את שערי קיליקיה
O-30 - O-39 האזור הים האגאי
		כביש הטבעת של איזמיר ( İzmir Çevre yolu )	-
		איזמיר-איידן	-
	-	איזמיר-צ'שמה	-
		כביש הטבעת של בורסה (Bursa Çevre yolu)	בבנייה (סיום לא לפני 2010)
O-50 - O-59 אזור הים התיכון
		כביש הטבעת של אדנה (Adana Çevre yolu)	-
		כביש מרסין-אדנה	-
		אדנה-גזיאנטפ	-
		ג'ייהאן-איסכנדרון	-
	-	כביש הטבעת של גזיאנטפ (Gaziantep Çevre yolu)	-