כארמור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כארמור
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
חברת אם ברנד תעשיות
מיקום המטה נצרת עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי אזור התעשייה ציפורית, נוף הגליל
בעלות כינוס נכסים
ענפי תעשייה תעשיית הרכב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוצרים עיקריים כלי רכב ייעודיים
יו"ר גלעד הלוי
מנכ"ל איתן זיו
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כארמור - פתרונות משולבים לרכב בע"מ (לשעבר התכוף) היא חברה ישראלית המייצרת מכליות, מתדלקי מטוסים, רכבי כיבוי אש, רכבים משוריינים, רכבי טיהור אב"כ, רכבי פיזור הפגנות, נגררים מיוחדים וכו'. בין לקוחותיה נמצאים צה"ל, כרמל אולפינים, תנובה ומפעלי ים המלח.

החברה שוכנת באזור התעשייה ציפורית שבנוף הגליל ובאתר נוסף באזור התעשייה הדרומי של אשדוד. כארמור הייתה בעבר בשליטת חברת ברנד תעשיות שבשליטת קרן KCPS. ומיוני 2019 החברה נמצאת בתהליך כינוס נכסים.

חברות בת של החברה הם:

  • נצר סירני – התכוף פרויקטים בע"מ – (100%) המייצרת גרורים, נתמכים וציוד חריג ומיוחד. בין היתר בשנות ה-90 יצרה קרונות גרעינים (עגולים) על חוגונים מיובאים מספרד. הקרונות נמצאות בשימוש רכבת ישראל.
  • גלובל ארמו – העוסקת במיגון
  • שביט התכוף – (50%) העוסקת בפיתוח וייצור מיכליות ומתדלקות
  • איזי יוגב התכוף – (50%) העוסקת בתכנון וייצור ארגזים ייעודיים לרכב
  • אליתן – העוסקת בנדל"ן

בחברה מעוסקים כ-100 עובדים כולל צוות של מהנדסים מתחומים רבים. החברה מספקת מגוון רחב של שירותים ללא צורך במיקור חוץ, כגון: עיצוב, ייצור, הרכבה, ביקורת, ספרות מקצועית, וקטלוג.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה נוסדה בשנת 1947 בשם "התכוף" מראשי תיבות באנגלית: Hatechof - Haifa Technical Office.

במלחמת העצמאות המשוריינים שהחברה פיתחה שימשו בשיירות בדרכים הנצורות. לאחר קום המדינה החברה התרחבה לתחומים נוספים.

בשנת 1976 יוסף מהרשק, הבעלים של החברה, הורשע בנתינת שוחד לתת-אלוף חיים ירון (אשר זוכה) על מנת לקדם את עסקי חברת התכוף[1].

בשנת 1981 הפכה החברה לחברה ציבורית.

בשנת 1997 רכשה החברה את מפעל המתכת של קיבוץ נצר סרני[2].

בשנת 2001 הורשעו יוסף ויובל מהרשק, הבעלים של החברה, בשימוש במידע פנים[3].

בשנת 2004 החברה, שהייתה עד אז בבעלות משפחת מהרשק (יוסף מהרשק ובנו יובל), נכנסה להקפאת הליכים בגין חובות של כ-50 מיליון שקל ונמכרה בעקבות כך לקבוצת סולאור בבעלות דוד אורון[4].

בשנת 2011 החברה נקלעה לקשיים עקב ירידה בהזמנות וכ-200 מיליון שקל חובות, אך לאחר מכירתה לחברת ברנד תעשיות התאוששה בעקבות כניסה מאסיבית של חוזים חדשים.

בשנת 2015 החברה החליפה את שמה מ"התכוף" ל"כארמור" (Carmor).

בשנת 2016 גזר בית משפט הפדרלי בקונטיקט על יובל מהרשק, הבעלים לשעבר של חברת התכוף, שלושים חודשי מאסר על הונאת המערכת הסיוע הצבאית בארצות הברית[5].

ביוני 2019, בעקבות חובות בהיקף המוערך בכ-80 מיליון שקל, מונו כונסי נכסים מטעם הנושים המרכזיים של כארמור, בנק מזרחי-טפחות ובנק דיסקונט[6].

עסקאות בולטות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2004 הזמנה של משרד הביטחון של ישראל לייצור 100 רכבי "זאב", היקף ההזמנה הוא 13.5 מיליון דולר[7].
  • 2012 זכייה במכרזים לאספקת כבאיות סער ואשד לרשות הארצית לכבאות והצלה וכן במכרז לאספקת רכבי פיזור הפגנות למשטרת ישראל.
  • 2013 זכייה במכרז לאספקת כלי רכב ממוגנים ורכבים לפיזור הפגנות למשטרת סאו פאולו בברזיל.
  • 2014 זכייה במכרזים לאספקת כבאיות ומערכות תדלוק ללקוחות בחו"ל.
  • 2015 זכייה במכרז לאספקת עשרות כלי רכב ממוגנים ללקוח בחו"ל.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]