כארון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כארון
Χάρων
תרבות דת יוון העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים עולם המתים בתרבות הקלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
אב ארבוס עריכת הנתון בוויקינתונים
אם ניקס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
כארון משיט את המעבורת בציור מהמאה ה-19 של אלכסנדר ליטובצ'נקו
כארון עם ספינתו, שממנה נופלים החוטאים לממלכת השדים – בפרסקו "יום הדין האחרון" מאת מיכלאנג'לו

כארוןיוונית: Χάρων) הוא משיט המעבורת של האדס, אל השאול במיתולוגיה היוונית. המיתולוגיה מספרת שהוא העביר מתים לצידו השני של נהר האכרון או נהר הסטיקס רק אם היה ברשותם מטבע לתשלום עבור הנסיעה. לכן היוונים הקדמונים נהגו לקבור את מתיהם כשמטבע אובול מתחת ללשונם, או על עיניהם, כדי שלא ייאלצו לנדוד לנצח לאורך גדות הנהר.

כארון הוא בנם של ארבוס וניקס. הוא מתואר בדרך כלל כזקן רזה ונרגן או לחלופין כשד מכונף בעל פטיש דו־ראשי. למרות זאת במספר עיבודים כגון: הסרט "הרקולס" של חברת סרטי וולט דיסני הוא מוצג כשלד.

לדברי ורגיליוס בספרו "האיניאדה" וכן לדברי מקורות אחרים, כארון משיט את סירתו על הנהר סטיקס. עם זאת, על פי מרבית המקורות, הנהר שעליו שטה המעבורת של כארון הוא אכרון ולא סטיקס. בתקופה מאוחרת יותר גם דנטה בספרו "הקומדיה האלוהית" הצטרף לקביעה זו.

פעמים בודדות בלבד התיר כארון לאנשים חיים לשוט במעבורת שלו ולהיכנס אל תחומיה הפנימיים של ממלכת השאול. בין היתר, הוא אפשר זאת למוזיקאי המוכשר אורפאוס, שהצליח לעשות כן באמצעות נגינתו העצובה והיפה, שריככה את ליבו של כארון.

על שמו של כארון קרוי הירח כארון, ירחו של כוכב הלכת הננסי פלוטו. פלוטו עצמו קרוי על שמו של אל השאול הרומאי, הוא האדס בקרב היוונים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כארון בוויקישיתוף