ישראל חסון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל חסון
ישראל חסון, 2009
ישראל חסון, 2009
לידה 27 באפריל 1955 (בן 68)
ה' באייר ה'תשט"ו
דמשק, סוריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה קדימה עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה ישראל ביתנו, קדימה
חבר הכנסת
17 באפריל 200618 בדצמבר 2014
(8 שנים ו־35 שבועות)
כנסות 17 - 19
שירות ביטחוני
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות שירות הביטחון הכללי
תקופת הפעילות 19772000 (כ־23 שנים)
תפקידים בשירות
  • מפקד נפת ירושלים
  • ראש מרחב ירושלים
  • ראש מרחב לבנון
  • ראש מרחב יהודה ושומרון
  • ראש אגף המבצעים
  • סגן ראש השב"כ
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל חסון (נולד ב-27 באפריל 1955) הוא פוליטיקאי ואיש ביטחון ישראלי בדימוס. כיהן כסגן ראש שירות הביטחון הכללי בין השנים 19971999. לאורך השנים מילא שורת תפקידים בארגון, ביניהם ראש אגף המבצעים, מפקד נפת ירושלים וראש מרחב לבנון. בהמשך, כיהן כחבר הכנסת וכמנכ"ל רשות העתיקות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון נולד בדמשק שבסוריה למשפחה בת עשרה ילדים. בגיל שבע בשנת 1962 עלה עם משפחתו לישראל, דרך אדנה שבטורקיה[1]. השתחרר מצה"ל בדרגת סגן בשנת 1977. לאחר שחרורו מצה"ל גויס לשב"כ.

שירת בשב"כ במשך 23 שנים, שבמהלכן החליף בין היתר את גדעון עזרא בתפקיד ראש מרחב ירושלים. עם כניסתו לתפקיד החל לעסוק בשני מבצעים חשובים: יירוטו של יחיא עיאש בשומרון ויירוט חוליית חברון. תפקידים נוספים בשב"כ היו מפקד מרחב לבנון ומפקד מרחב יהודה ושומרון. הוא היה שותף למשא ומתן של הסכם טאבה, הסכם חברון, הסכם ואי והמשא ומתן של אהוד ברק בקמפ דייוויד. בתפקידו האחרון בשב"כ, בשנים 1997–1999, היה סגנו של ראש השב"כ עמי אילון והאחראי על המבצעים. הוא מצוטט בדיון על יאסר ערפאת שלמרות ניסיון רב מאוד עם האיש, מעולם לא התיימר לטעון שהוא יודע מה ערפאת רוצה.

כשאבי דיכטר הועדף על פניו למשרת ראש השב"כ בשנת 2000, פרש מהשירות לעסקים, הקים את חברת "חסון אנרגיה" המספקת דלק למפעלים ותחנות דלק בצפון הארץ, וכמו כן עסק במסחר עם הרשות הפלסטינית[2].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה הודיע על הצטרפותו לחיים הפוליטיים ולמפלגת ישראל ביתנו ונבחר לראשונה לכנסת כשני ברשימת המפלגה (כשהיחיד הממוקם מעליו הוא יו"ר המפלגה אביגדור ליברמן), שזכתה ב-11 מנדטים. בכנסת זו שימש יושב ראש ועדת הכלכלה של הכנסת וכיהן כחבר בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות ובוועדת החוץ והביטחון ובשלוש מוועדות המשנה שלה: ועדת המשנה ליחסי חוץ והסברה, ועדת המשנה לכוננות ולביטחון שוטף וועדת המשנה למוכנות העורף. כן היה חבר בוועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים.

במהלך כהונתו בכנסת יזם חוק המסדיר מימון הוצאות למשפחות שבויים ונעדרים[3], וכן היה בין יוזמי "חוק דרומי". ב־2006 יזם הצעת חוק שזכתה לכינוי "חוק הטוקבקים", שלפיו אתרי אינטרנט יחויבו לדרוש ממגיבים לכתבות להזדהות בשמם האמיתי, במטרה להגביל את ההתלהמות שקיימת בדיונים אלו, ולטענתו משפיעה על האלימות המילולית בדו-שיח הציבורי[4]. הצעת החוק לא קודמה לאחר לחץ ציבורי ותקשורתי נרחב[5]. בכנסת זו יזם את הקמת השדולה לקידום עולי אתיופיה בישראל והמשיך לעמוד בראשה גם בכנסת ה-18.

ב-6 בנובמבר 2008 הודיע שיעזוב את מפלגת "ישראל ביתנו" ויתמודד בבחירות המקדימות של מפלגת קדימה[6]. הוא נבחר למקום ה-25 ברשימת מועמדי "קדימה" לכנסת ונכנס במסגרת רשימתה, שזכה ב-28 מושבים, לכנסת ה-18 לכהונה נוספת. שימש כחבר בוועדת הכנסת, בוועדת הכלכלה ובוועדת החוץ והביטחון. כן הקים ועמד בראשן של מספר שדולות: השדולה למען התעשיות הביטחוניות, השדולה למען צמצום תופעת ההשתמטות ועידוד הגיוס לצה”ל, השדולה למען חוות הבודדים והשדולה לעידוד, חיזוק וטיפוח החיילים המשוחררים. חסון המשיך לעמוד בראשה של האחרונה גם בכנסת ה-19. חסון היה שותף במגעים עם שלטונות מצרים לשחרורם של אילן גרפל ועודה סלימאן תראבין.

לקראת הבחירות לכנסת התשע עשרה הוצב במקום השני ברשימת "קדימה", ונבחר מטעמה לכנסת, יחד עם ראש הרשימה, שאול מופז. בכנסת זו שימש כחבר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות ועמד בראש השדולה החקלאית. כיהן כיושב-ראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית ישראל–ארמניה. לקראת הבחירות לנשיא המדינה העשירי ב-2014, היה הראשון שנתן את חתימתו לחתן פרס נובל לכימיה, פרופ' דן שכטמן. במהלך מבצע צוק איתן ביולי 2014 שימש כחבר פאנל קבוע בשידורי המהדורה המרכזית של חדשות ערוץ 2 מהקריה בתל אביב[7].

בנובמבר 2014 נבחר על ידי ועדת האיתור של מועצת רשות העתיקות, לתפקיד מנכ"ל רשות העתיקות[8]. בעקבות מינויו לתפקיד מנכ"ל רשות העתיקות התפטר מהכנסת[9]. החל לכהן כמנכ"ל הרשות ב-21 בדצמבר 2014 ועד נובמבר 2020.

חקירת מבקר המדינה בנוגע לאי סדרים ברשות העתיקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2017 פתח מבקר המדינה יוסף שפירא בחקירה בחשד לאי סדרים ולשחיתות ברשות העתיקות בניהולו של חסון. בין התחומים שחקרו אנשי המבקר: תנאי העבודה של חסון וכן הטבות לעובדים בכלל, תקינות מכרזים ומינויים והעסקת קרובי משפחה[10].

במסגרת החקירה הוציא שפירא צו הגנה לחושף שחיתות לראש ענף השכר ברשות העתיקות סמדר יצחק, שסבלה מהתנכלויות קשות ועזבה את הרשות. יצחק חשפה שורה של חשדות לשחיתות ברשות, בהם פרשת הרכב של חסון[11] וכן תשלומים לא חוקיים לכאורה על הוצאות ונסיעות לחו"ל[10]. ביוני 2018 נשלחה טיוטת הדו"ח למבוקרים ברשות העתיקות ובהם חסון.

עם כניסתו לתפקיד של מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ביולי 2019, מנע אנגלמן את פרסום הדו"חות של קודמו שפירא, ובהם הדו"ח העוסק ברשות העתיקות ובישראל חסון.

ב-2 באפריל 2020 הוארכה בהחלטת ממשלה כהונתו של ישראל חסון כמנכ"ל רשות העתיקות[12].

ב-11 באוקטובר 2020 הודיע חסון על התפטרותו מרשות העתיקות[13].

בפברואר 2021 פורסם בכלכליסט כי אנגלמן מתכוון לגנוז את הדו"ח נגד חסון: "מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתכוון לגנוז טיוטת דו"ח חמור על רשות העתיקות והמנכ"ל היוצא שלה ישראל חסון - לאחר שעיכב את פרסומו במשך שנה וחצי. זאת, ככל הידוע בעקבות לחצים שהפעיל חסון. על פי לשכת שר התרבות שמשרדו אחראי לרשות העתיקות, המבקר אף הורה לא לדון בטיוטת הדו"ח"[10].

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חסון בעל תואר ראשון ביחסים בין-לאומיים מאוניברסיטת חיפה ותואר שני מהמכללה לביטחון לאומי.

חסון גר בקיבוץ חוקוק, נשוי לגל לוסקי, מייסדת ומנכ"לית עמותת IFA, ולשניים ילד משותף. לחסון יש ארבעה ילדים מנישואיו הראשונים[14].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ישראל חסון בוויקישיתוף
מכתביו

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שלום ירושלמי, כתבה, nrg מעריב, 20 בנובמבר 2009
  2. ^ אורי בלאו, השותף, באתר הארץ, 5 בינואר 2006
  3. ^ הצעת חוק: הכנסת תממן נסיעות משפחות שכולות בסוגיית החטופים, באתר ynet, 18 ביולי 2007
  4. ^ אמנון מרנדה, אהוד קינן, חוק הטוקבקים עבר בקריאה טרומית, באתר ynet, 16 בינואר 2008
  5. ^ לילך ויסמן, ‏הכנסת הקפיאה את אישור "חוק הטוקבקיסטים"; ח"כ חסון מתקשה להגיע להסכמה עם עורכי האתרים, באתר גלובס, 13 במאי 2008
  6. ^ לילך ויסמן, ‏ישראל חסון פרש מישראל ביתנו והצטרף לקדימה, באתר גלובס, 6 בנובמבר 2008
  7. ^ מזל מועלם, ח"כ חסון: נתניהו מנע מצה"ל להחליש את חמאס משמעותית, ישראל פולס
  8. ^ המלצת ועדת האיתור למנות את חבר הכנסת ישראל חסון לתפקיד מנכ"ל הרשות, אומצה גם על ידי השרה לימור לבנת ומועצת רשות העתיקות., באתר ערוץ 7, 5 בנובמבר 2014
  9. ^ דני זקן, ‏ח"כ ישראל ביתנו לשעבר רוברט אילטוב עבר למפלגת הליכוד, באתר גלובס, 14 ביולי 2019
  10. ^ 1 2 3 שחר אילן, אנגלמן מתכוון לגנוז טיוטת דו"ח חמור על רשות העתיקות, באתר כלכליסט, 21 בפברואר 2021
  11. ^ אתר למנויים בלבד צבי זרחיה, רשות העתיקות רכשה למנכ"ל החדש, ישראל חסון, רכב שטח ב-290 אלף שקל, באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2015
  12. ^ הארכת כהונת מנהל רשות העתיקות | מספר החלטה 4952, באתר GOV.IL
  13. ^ https://twitter.com/nirhasson/status/1315244953333891072, Twitter
  14. ^ ליאורה גולדנברג-שטרן, ‏בגיל 60: לח"כ לשעבר ישראל חסון נולד ילד חמישי, באתר מעריב אונליין, 12 בדצמבר 2015