ישראל בורגנסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל בורגנסקי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 30 בספטמבר 1914
ניאסוויז', בלארוס עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בנובמבר 2005 (בגיל 91) עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי היהדות
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט יצחק דב גילת עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת בר-אילן עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישראל בורגנסקי (י' בתשרי תרע"ה, 30 בספטמבר 1914ל' בתשרי תשס"ו, 2 בנובמבר 2005) היה איש חינוך, חוקר תלמוד ומרצה באוניברסיטת בר-אילן.

חייו ופועלו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורגנסקי נולד בעיר ניאסוויז' שברוסיה הלבנה לר' אהרן בורגנסקי שכיהן כרב בעיר ואחרי-כן בעיר הסמוכה סנוב. בילדותו למד בבית הספר הדתי "תלמוד תורה" בניאסוויז' ובשנים 19251934 למד בישיבות ברנוביץ' וקלצק אצל הרב אהרן קוטלר.

ב-1935 הגישה ישיבת מרכז הרב בירושלים בקשה לסרטיפיקט עבורו מהנציב הבריטי העליון ובורגנסקי עלה לארץ ישראל, הצטרף לישיבה ולמד אצל ראש הישיבה, הרב אברהם יצחק הכהן קוק. במקביל ללימודיו למד גם בסמינר למורים "מזרחי" בירושלים.

בשנת 1939, לאחר שסיים את לימודיו בסמינר למורים, החל לשמש כמורה בבית הספר היסודי "יבנה" בכפר אתא, ובשנת 1944 היה מראשוני המורים בבית הספר היסודי "תחכמוני" בנתניה, שם שימש מורה, סגן-מנהל ומנהל עד לשנת 1959. בתקופת מלחמת העצמאות ולפניה היה בורגנסקי גם חבר ועדת הביטחון העירונית בנתניה.

בשנת 1955 למפקח מטעם משרד החינוך והתרבות בבתיה"ס בצפון ולמורה מדריך למורות בסמינר למורים בחיפה, ושנה לאחר מכן שימש גם כמנהל בית הספר היסודי במעברת "בית ליד" שליד נתניה.

בשנים 19601964 עמד בראש המחלקה לחינוך ולתרבות בעיריית נתניה[1], היה ממייסדי בית הספר התיכון "בר-אילן" בנתניה ולימד בו שנים אחדות, מיוזמי ומקימי הישיבה התיכונית בני-עקיבא בנתניה, ממובילי הישיבה בשנותיה הראשונות וחבר בהנהלת עמותת הישיבה עד לפטירתו.

כשהוקמה אוניברסיטת תל אביב נמנה בורגנסקי על הסטודנטים במחזור הראשון, למד מקרא, תלמוד ולשון עברית וסיים תואר ראשון בשנת 1958. עם הקמתה של המחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן הצטרף אליה כמרצה[2], ובשנת 1968 סיים את התואר השני בתלמוד באוניברסיטה זו בנושא "קווים לבחינת מקומו ודרכיו של המעשה בהלכה". בורגנסקי כתב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת בר-אילן בהנחייתו של פרופסור יצחק דב גילת. הדיסרטציה שלו הוגשה בשנת 1980, תחת הכותר "מסכת סוכה של התלמוד הבבלי, מקורותיה ודרכי עריכתה". במהלך לימודי הדוקטורט זכה ב"פרס הרצוג" לסטודנט מצטיין, במלגת הצטיינות ע"ש יהודית ונפתלי פיינגולד, ובמלגת הצטיינות "קרן אמינוח" מטעם אוניברסיטת בר-אילן. בשנת 1984 הצטרף למודעת תמיכה במפלגת המפד"ל של אנשי הסגל האקדמי בבר-אילן[3].

ב-1986 הוענק לבורגנסקי פרס יקיר העיר נתניה על פועלו במשך למעלה מ-60 שנה בתחום החינוך בעיר. בשנים 19871988 כיהן בורגנסקי בעצמו כיו"ר ועדת פרס החינוך בנתניה. כיום קרוי על שמו רחוב במרכז העיר נתניה[4].

מחקרו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסכת סוכה של התלמוד הבבלי, מקורותיה ודרכי עריכתה[5] - במחקר נעשה ניסיון להתחקות אחרי הכוונה המקורית של הסוגיא, המחקר הגיע בכמה עניינים לדרך חדשה להבנת הסוגיא הירושלמית, ועקב על פי זה אחרי השתלשלותה של הסוגיא הבבלית במקביל מתוך ראיית מרכזיותו של חקר הסוגיא הירושלמית להבנת הסוגיא הבבלית, מרכיביה, מקורותיה ותולדותיה.

פרסומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. "תלמוד לתלמיד" - חיבורו המפורסם (שלושה כרכים) שנכתב עם חברו הטוב פרופ' יעקב אפרתי, היה ספר הלימוד המרכזי לתלמוד בבתי הספר היסודיים למשך שנים רבות ומשמש גם היום בעיקר בתפוצות הגולה. זה היה ספר פורץ-דרך, כלי עזר ידידותי ומפורט, אשר פתח צוהר לתלמידים רכים בשנים, העושים את צעדיהם הראשונים בעולמם של חז"ל ובנבכי התלמוד.
  2. ערכים באנציקלופדיה העברית.
  3. "תורה מציון" (קובץ) – חידושי תורה

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בורגנסקי היה נשוי מאז 1944 למרים לבית וינשטיין[6], שנפטרה בשנת 1966. לשניים הייתה בת אחת, אידית[7]. בורגנסקי התחתן בשנית עם מיכל לבית בן צדוק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]