ישראלה אורון

ישראלה אורון
	אין תמונה חופשית
לידה	9 בספטמבר 1952 (בת 71); בוסק, ברית המועצות
תאריך עלייה	1957
מדינה	ישראל
השכלה	אוניברסיטת חיפה; אוניברסיטת תל אביב ;
בן או בת זוג	שלמה גלוברזון
השתייכות	צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות	1970–1997 (כ־27 שנים)
דרגה	תת-אלוף
תפקידים בשירות
	קצינת ח"ן ראשית; סגנית דובר צה"ל;
תפקידים אזרחיים
	סגנית ראש המועצה לביטחון לאומי

ישראלה אורון (נולדה ב-9 בספטמבר 1952) היא אשת ביטחון ישראלית, לשעבר קצינת ח"ן ראשית וסגנית ראש המועצה לביטחון לאומי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אורון נולדה בבוסק שבברית המועצות ובשנת 1957 עלתה לישראל. אורון התגייסה לצה"ל באוקטובר 1970 ושימשה בו במגוון תפקידים. בשנת 1991 הייתה לאשה הראשונה שמונתה לתפקיד סגן דובר צה"ל, שם הייתה אחראית למחלקת מבצעים, ופיקדה עליה במהלך מלחמת המפרץ הראשונה. בשנת 1993 מונתה למדריכה במכללה לביטחון לאומי, והייתה לאשה הראשונה בתפקיד.

בשנת 1994 מותנה לקצינת ח"ן ראשית, תפקיד אותו מילאה עד שנת 1997. ביוני 2006 מונתה אורון לתפקיד סגנית היועץ לביטחון לאומי לתכנון ותשתיות במועצה לביטחון לאומי.

ישראלה בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה מאוניברסיטת חיפה ומוסמכת מנהל עסקים מטעם אוניברסיטת תל אביב.

אורון פעילה ביוזמת ז'נבה, במועצה לשלום ולביטחון, בתנועת אחריי! ובוועד המנהל של אוניברסיטת בן-גוריון. היא חברת הוועד המנהל במולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה.

התמודדה בבחירות לכנסת התשע עשרה במקום ה-29 ברשימת התנועה.^[1]