ישכר בער רוזנבוים
 | |||||
| לידה |
1904 כ"ב באלול תרס"ד  | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
4 בינואר 1981 (בגיל 77 בערך) כ"ח בטבת תשמ"א | ||||
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים | ||||
| תקופת הפעילות |
? – 4 בינואר 1981 | ||||
| תפקידים נוספים |
אדמו"ר | ||||
| אב |
איתמר רוזנבוים | ||||
| צאצאים |
יצחק אייזיק רוזנבוים (קליבלנד) | ||||
| |||||
  | |||||
רבי ישכר בער רוזנבוים (כ"ב באלול תרס"ד, 1904 – כ"ח בטבת תשמ"א, 4 בינואר 1981) היה האדמו"ר מסטרוז'ניץ באירופה ובארצות הברית.
תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולד בצ'רנוביץ', רומניה (כיום אוקראינה), בן שני לרבי איתמר רוזנבוים, האדמו"ר מנדבורנה, ונקרא על שם סבו רבי ישכר בער לייפר. נישא לחיה אסתר, בתו של דודו זקנו רבי ישכר בער מסאטמר. בשנת תרפ"ה (1924) עבר לסטרוז'ניץ (אז ברומניה, כיום באוקראינה) והחל לכהן באדמו"רות.
בשנת ת"ש (1940) כבשו הרוסים את סטרוז'ניץ, וסגרו את בתי המדרש ותלמודי התורה, אך רבי ישכר בער המשיך ללמד תורה בסתר ואף ארגן אפיית מצות בערב פסח ת"ש. בב' בתמוז תש"א החלו הגרמנים במתקפה על העיר ומספר ימים לאחר מכן היא נפלה לידיהם. עוד לפני נפילת העיר הבין רבי ישכר בער את הסכנה ושלח את ילדיו אל מחוץ לעיר, ואכן בח' בתמוז התפרעו תושבי העיר והרגו כארבע מאות יהודים. הפורעים נכנסו לביתו ופצעו אותו במצחו.
בשבת, י' בתמוז רוכזו כל יהודי העיר להוצאה להורג, אולם ברגע האחרון הגיעה טלגרמה שהורתה להשאירם בחיים. היהודים הושארו בכיכר העיר במשך יומיים עד שהועברו למבנה צבאי שננטש על ידי הרוסים ושהו שם במשך שלשה ימים נוספים. שנים עשר יום לאחר כיבוש העיר הוקם בה גטו שממנו נשלחו מדי יום קבוצות קטנות של יהודים לטרנסניסטריה. רבי ישכר בער ובני משפחתו הצליחו להצטרף לטרנספר לצ'רנוביץ שם הרדיפות היו פחות קשות, אולם עקב מחלתו של בנו חיים מאיר התפצלו בני המשפחה ורבי ישכר בער והילדים נסעו לצ'רנוביץ בעוד אשתו ובנו חיים מאיר התמהמהו מלצאת מסטרוז'ניץ ורק לאחר מאמצים ובסיוע חסידי אומות העולם הוברחו לצ'רנוביץ בניידת משטרה.
עם הגיעו לצ'רנוביץ חלה רבי ישכר בער ואובחנה אצלו דלקת במעי העיוור, הוא נותח ואושפז בבית חולים. באותו זמן שהו בני משפחתו בבית מסתור בצ'רנוביץ, אולם לאחר שבעה שבועות נתפסו והועברו לגטו, שם חיו עד סיום המלחמה.
לאחר המלחמה התאחד רבי ישכר בער עם הוריו ואחיו ובמשך שנה התגורר בבית אביו. בכ"ד בניסן יצאו בני המשפחה מתחום השליטה של הצבא האדום ועברו לראדוביץ שבבוקובינה ומשם לבוקרשט שם פתח בית מדרש והנהיג עדה קטנה של פליטים. באותו זמן שלח את בנו הבכור, אשר מרדכי ללמוד בישיבתו של רבי יוסף צבי דושינסקי בארץ ישראל והוא עלה ארצה באוניית מעפילים[1].
לאחר שנתיים וחצי בבוקרשט עבר לפראג ושהה גם בקרלסבאד ובליבריץ, ולאחר תקופת המתנה ארוכה קיבל ויזה לארצות הברית, אליה הפליג באניה מנאפולי.[2], בהגיעו לארצות הברית התגורר תחילה אצל גיסו, רבי שלום לייפר האדמו"ר מנדבורנה ברייטן בברונקס, ולאחר מכן עבר לוויליאמסבורג שם פתח בית מדרש, תלמוד תורה וישיבה.
בשנים תשי"ט - תש"כ (1958-1959) התיישבו בוויליאמסבורג אפרו-אמריקאים רבים ורבי ישכר בער עבר לבורו פארק שם בנה בית מדרש.
בתחילת שנת תשמ"א (1980) חלה, ובליל כ"ח בטבת נפטר. בהלווייתו שנערכה בארצות הברית הספידוהו רבי משה טייטלבוים ובנו בכורו. ארונו הוטס לארץ במטוס פרטי והלווייתו יצאה מכיכר השבת להר הזיתים.
בניו ונכדיו של הרב ישכר בער רוזנבוים הוציאו לאור כמה ספרים המכילים את דברי תורתו: 'דברי ישכר' (1999), 'דברי ישכר אמרות טהורות' (2001), ו'דברי ימי ישכר'.
בנו רבי יצחק ייסד על שמו את בית המדרש 'דברי ישכר' בביתר עלית.
צאצאיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בניו של רבי ישכר בער כיהנו כאדמו"רים בחייו.
- בנו הבכור, רבי אשר מרדכי מקליבלנד-סטרוז'ניץ, נישא לבתו של דודו, רבי מאיר לייפר מקליבלנד (בנו של רבי ישכר בער מסאטמר). ירש את חמיו שנפטר בשנת תש"א (1940) ונקרא אדמו"ר מקליבלנד. כיהן כאדמו"ר בויליאמסבורג. נפטר בח' בתשרי תשנ"א (1990).
- בנו רבי חיים מאיר ממושולו (אנ') שבברונקס (ניו יורק). חתן רבי נפתלי טייטלבוים מעטשד. נפטר בכ"ח באדר תש"ס (2000).
- בנו רבי יצחק אייזיק מקליוולנד שכיהן כאדמו"ר בקליבלנד וברעננה, חתן רבי מאיר איזקסון מרומאן. נפטר בל' בשבט תש"פ (2020).
- בנו רבי יוסף מקאליש, חתן רבי שלום מיכלוביץ' מבראד-ראדוויל. נפטר בכ"ג באב תשע"ט (2019).
- חתנו רבי שמואל שמעלקע רובין מסוליצא.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יעקב וייס, דברי ימי ישכר, רעננה, תשס"ט.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ רבי אשר מרדכי עלה יחד עם בן דודו רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים.
- ^ בנו רבי חיים מאיר שהיה אז בן יותר משמונה עשרה לא נכלל בויזה ונשאר ללמוד בישיבת שארית הפליטה ברומא, הוא עלה מאוחר יותר עם ויזה מזויפת
| שושלת נדבורנה | ||
|---|---|---|
| אדמו"רי שושלת נדבורנה בעבר | רבי מאיר (הגדול) מפרמישלאן • רבי אהרן אריה לייב מפרמישלאן • רבי מאיר מפרמישלאן • רבי יצחק מקאליש • רבי שלמה מפרמישלאן • רבי ישכר בער לייפר (נדבורנה) • רבי אהרן אריה לייב לייפר (נדבורנה) • רבי מרדכי לייפר • רבי ישכר בער לייפר (סאטמר) • רבי מאיר רוזנבוים (קרעטשניף) • רבי איתמר רוזנבוים • רבי אליעזר זאב רוזנבוים (קרעטשניף) • רבי שלמה איזקסון • רבי מאיר לייפר • רבי יוסף לייפר • רבי חיים מרדכי רוזנבוים • רבי אברהם אבא לייפר • רבי דוד משה רוזנבוים (רחובות) • רבי אליעזר זאב רוזנבוים (ראחוב) • רבי ישכר בער רוזנבוים • רבי יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי מאיר איזקסון • רבי צבי הירש רוזנבוים • רבי ישראל רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (חדרה) • רבי יעקב ישכר בער רוזנבוים • רבי נתן דוד רוזנבוים • רבי ישראל ניסן רוזנבוים • רבי יצחק אייזיק רוזנבוים (קליבלנד) • רבי מרדכי ישכר בער לייפר • רבי מאיר רוזנבוים (קראקאס) • רבי שמואל שמעלקא לייפר | |
| אדמו"רי שושלת נדבורנה כיום | רבי אליעזר זאב רוזנבוים (נדבורנה) • רבי מנחם אליעזר זאב רוזנבוים • רבי מאיר רוזנבוים (פרמישלאן) • רבי דוד משה רוזנבוים (קריית גת) • רבי יחזקאל שרגא רוזנבוים (טערבישאן) • רבי שלום אליעזר זאב רוזנבוים • רבי חיים מרדכי רוזנבוים (טשרנוביץ) • רבי ניסן חיים רוזנבוים • רבי זיידא אליעזר זאב רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (זוטשקא) • רבי מאיר יצחק אייזיק רוזנבוים • רבי אשר ישעיה רוזנבוים (ביתר עילית) • רבי יוסף נפתלי רוזנבוים • רבי משולם אליעזר לייפר • רבי אורי לייב הכהן רוזנבוים • רבי יחיאל מאיר רוזנבוים • רבי חיים לייפר • רבי ברוך פנחס לייפר • רבי דוד צבי רוזנבוים • רבי משה רוזנבוים • רבי זונדל ישכר דב רוזנבוים • רבי יהודה רוזנבוים • רבי גדליה משה רוזנבוים • רבי שלמה רוזנבוים • רבי מרדכי רוזנבוים (ירושלים) • רבי מאיר לייפר (דינוב) | |
| ענפים בשושלת | חסידות באניה • חסידות ביטשקוב • חסידות בישטינא • חסידות זוטשקא • חסידות חוסט • חסידות טמשוואר • חסידות טערבישאן • חסידות טשערנוביץ' • חסידות לינסק • חסידות מז'יבוז' • חסידות מיאלען • חסידות נדבורנה • חסידות סטניסלב • חסידות סטרוז'ניץ • חסידות פיטסבורג • חסידות פרמישלאן • חסידות קאליש • חסידות קליבלנד • חסידות קרעטשניף • חסידות ראחוב | |