ישיבת תורת רפאל

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ישיבת תורת רפאל
הרב שמחה קוק וראש הישיבה הרב חיים קוק
הרב שמחה קוק וראש הישיבה הרב חיים קוק
ישיבה
השתייכות חרדים ליטאים
תקופת הפעילות קיץ תשס"א – ח' באב תשפ"ב, 5 באוגוסט 2022
בעלי תפקידים
ראש הישיבה הרב חיים קוק
משגיח הרב מרדכי שפירא לשעבר ולאחר הפיצול הרב ישראל קליין
מיקום
מיקום שכונת רמת שלמה, ירושלים
מדינה ישראלישראל ישראל
קואורדינטות 31°48′41″N 35°12′53″E / 31.811396°N 35.214743°E / 31.811396; 35.214743
(למפת ירושלים רגילה)
 
ישיבת תורת רפאל
ישיבת תורת רפאל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ישיבת תורת רפאל הייתה ישיבה קטנה חרדית־ליטאית בשכונת רמת שלמה בירושלים.[1]

הישיבה הוקמה בשנת ה'תשס"א על ידי הרב חיים קוק. היא נקראת על שם הרב רפאל קוק, סבו של ראש הישיבה. בנו, הרב שמחה הכהן קוק שימש כנשיאה.

הישיבה ותולדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במעמד פתיחת הישיבה השתתפו הרב שמואל אוירבך והרב שלמה פישר. בהקמתה מנתה הישיבה 18 בחורים שהתקבצו בעיקר מחוג המקורבים והמכרים של רבני הישיבה אז, ובזמני השיא שלה למדו בין 90-120 בחורים בכל אחת משלוש השכבות, והייתה מבין הישיבות הקטנות המובילות בירושלים.

הישיבה שמה דגש מרכזי על עבודת ה' מתוך חיבור פנימי ועבודה אישית, ומצד שני גם הדגישה את העניין של לימוד תורה כדי לדעת ולא רק כדי לעסוק בלימוד בלבד, ובמסגרת זו ניתן יותר דגש בלימוד הבקיאות באופן יחסי למקובל ברוב הישיבות הקטנות הליטאיות, וסדר ג' הוקדש לחזרה נוספת על לימוד הבקיאות של סדר ב' ולא להכנה על הנלמד בסדר א' בעיון.

אחת לשנה בחודשי החורף לאחר כשבועיים של חזרות נבחנו התלמידים על כ־60 דפי גמרא בעל־פה בקבוצות ביום מסוים בישוב גמזו.

כמו כן תפילות השבת ארכו זמן רב מהמקובל בציבור הליטאי, וסעודה שלישית נמשכה בשירי דבקות והתעוררות לעיתים מספר שעות.

באלול ה'תשע"ח (2018) פתחה הישיבה סניף נוסף בביתר עילית, בראשות ר"מ בישיבה לשעבר, הרב זאב כץ (בנו של הרב יעקב כ"ץ). בשנת תשפ"א הוכרז על פתיחת סניף חדש בעיר בית שמש.[2]

במשך השנים היו חילוקי דעות בין צוות הישיבה על האופן הראוי שיש להנהיגה, ובאדר תשפ"א (2021) הודיע המשגיח הרב מרדכי שפירא על עזיבתו, ובעקבות כך התחוללה סערה בישיבה.[3] לאחר עזיבתו של הרב שפירא הוא פתח ישיבה חדשה. בא' באב ה'תשפ"ב (29 ביולי 2022), הודיעה ישיבת תורת רפאל כי בשל בעיות טכניות רבות הישיבה תיסגר.[4]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]