ישיבת תורת חסד

ישיבת תורת חסד הייתה ישיבה גדולה ליטאית בעיר בריסק בתקופה שלפני מלחמת העולם השנייה. בראשות הישיבה כיהנו הרב משה סוקולובסקי והרב שמחה זליג ריגר הדיין של בריסק^[1].

תולדות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישיבה הוקמה לפני מלחמת העולם הראשונה כמסגרת לימודית לתלמידים מהקהילה היהודית בבריסק. בשנותיה הראשונות התרכזו התלמידים בבית המדרש "משמר" בעיר ולמדו בצוותא כשרב העיר שימש כראש ישיבה. לאחר מינויו של הרב חיים סולובייצ'יק לרב העיר הוא מינה את תלמידו הרב שמחה זליג ריגר לראש הישיבה, נוסף על משרת מורה הוראה ודיין בעיר. בהמשך נתמנה הרב משה סוקולובסקי לר"מ בישיבה ולאחר תקופה העדיף הרב ריגר להתמקד במשרת ההוראה ופסק ממסירת שיעורים והרב סוקולובסקי מונה לראש הישיבה^[2].

המשגיח בישיבה היה הרב אברהם יעקב גורדון. תלמידי הישיבה המובחרים אף שמעו שיעורים מרב העיר, הרב יצחק זאב סולובייצ'יק, על סדר קדשים.

לאחר פטירת הרב סוקולובסקי בתרצ"א, ביקש הרב מבריסק למנות את הרב שך לראש הישיבה במקומו, הוא הגיע לבריסק לתקופת ניסיון אולם לאחר שהוברר לו שיהיה עליו לשאת בעול הכלכלי של הישיבה הוא סירב לקבלת התפקיד. במקומו מונה הרב ישראל חיים קפלן, חתנו של הרב ירוחם ליבוביץ ממיר. הרב קפלן כיהן בישיבה עד לתקופה הסמוכה לפרוץ מלחמת העולם השנייה אז הצליח לברוח ומשם לארצות הברית.