ישיבת רנה של תורה
 | |
| ישיבה | |
|---|---|
| השתייכות | חרדים ליטאים |
| תקופת הפעילות | כ"ה באדר ה'תשע"א – הווה |
| מייסדים | הרב אהרן יהודה לייב שטינמן |
| בעלי תפקידים | |
| ראש הישיבה | הרב אברהם סטוארט |
| משגיח | הרב שמעון עמנואל, הרב אהרון איראם, הרב יהודה רוט והרב יוסף פלונצ'ק |
| תלמידים | |
| כ-500 | |
| מיקום | |
| מיקום | כרמיאל |
| קואורדינטות | 32°55′04″N 35°18′27″E / 32.9178241°N 35.3075483°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   ישיבת רינה של תורה | |
ישיבת רנה של תורה (מכונה גם "ארחות - כרמיאל", או בראשי התיבות רש"ת) היא ישיבה גדולה חרדית ליטאית בכרמיאל שהוקמה על ידי הרב אהרן יהודה ליב שטינמן כסניף לישיבת "ארחות תורה".[1] ראש הישיבה ומייסדה הוא הרב אברהם סטוארט.
הקמת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בכ"ה אדר תשע"א נערך כנס היסוד בבית הגראי"ל שטינמן. באותו מעמד מונה הרב אברהם סטוארט לעמוד בראשות הישיבה. עם תחילת זמן קיץ תשע"א, ראש חודש אייר, הגיעו לישיבה 35 תלמידים שהיוו את גרעין היסוד של הישיבה.[2] הישיבה נכנסה למבנה בית ספר הפלמ"ח לשעבר ברחוב הזית 10 בכרמיאל ושוכנת שם עד היום.
צוות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ראש הישיבה הוא הרב אברהם סטוארט (חתנו של הרב אליעזר דינר)[3] וראש הקיבוץ הוא הרב ראובן אברמוביץ. המשגיחים הם הרב שמעון עמנואל, הרב אהרון איראם, הרב יהודה רוט והרב יוסף פלונצ'ק.[4] הר"מים הם הרב משה בונים שכטר, הרב אליקים געציל גולדווסר (חתנו של הרב חיים קלופט) והרב יקותיאל פישל (חתנו של הרב יעקב אדלשטיין).[5] הישיבה מנוהלת על ידי הרב יעקב וירז'בינסקי.
התפתחות הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בהקמת הישיבה למדו בה 35 תלמידים.[2] שנתיים לאחר מכן כבר מנתה הישיבה כמאה תלמידים.[6] נכון ל-2022 לומדים בישיבה כ-500 תלמידים[7] והיא הישיבה השנייה בגודלה בפריפריה, אחרי ישיבת תושיה תפרח.[8]
לישיבה מיוחס חלק גדול מההתפתחות החרדית בכרמיאל.[9] בראיון ל"יתד השבוע" אמר רבה של העיר, הרב אברהם צבי מרגלית "הישיבה חוללה שינוי אדיר בעיר".[10] הרב פנחס סירוקה, סגן ראש העיר כרמיאל אמר בראיון למוסף סוכות של יתד: "הישיבה היא העוגן של הקהילה".[8]
בתשע"ח ועדת ההקצאות של עיריית כרמיאל הורתה לישיבה לפנות את הבניין, בעקבות כך תושב העיר פתח בעצומה נגד המהלך, בדבריו אמר כי "הישיבה הורידה את רמת האלימות בשכונה והפכה אותה משכונת עוני ופשע לשכונה שאפשר להתהלך בה בביטחון".[1] ביוני 2020 התקיים דיון משפטי שבמהלכו נקבע כי מועד הפינוי ידחה בשנתיים.[11] ביולי 2023 ערכה עיריית כרמיאל מכרז על השימוש בבניין הישיבה. במכרז זכתה עמותת אורחות תורה שאליה שייכת הישיבה.
קהילת הישיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מהישיבה הסתעפה קהילה המורכבת ברובה מבוגרי הישיבה ומונה כ-100 משפחות.[12] מוסדות הקהילה הם כולל אברכים בו לומדים אברכי הקהילה, בית כנסת "תורה ותפילה", תלמוד תורה "כאייל תערוג" ובית ספר "משכנות תמר". רב הקהילה הוא הרב יקותיאל פישל, אחד מהרמי"ם בישיבה.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- איצלה כץ, מי פחד מראש ישיבת סלבודקא והנס במהלך השייט בכנרת • 'מעייריב', באתר כיכר השבת, 10 באוגוסט 2023
- ישיבת רינה של תורה, באתר עולם התורה
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 משה ויסברג, עצומה חילונית מפתיעה: לא לסגירת הישיבה, באתר בחדרי חרדים, 14 באוגוסט 2018
- ^ 1 2 משה צבי, 'אורחות תורה' סודה של מעצמה, יתד השבוע, כ"ב בכסלו תשפ"ב, עמ' 42-44
- ^ משה ויסברג, חתונת נכדת הגאב"ד הגר"א דינר בת ראש הישיבה הגר"א סטוארט, באתר בחדרי חרדים, 26 בפברואר 2023
- ^ שאול כהנא, אבל ביישוב רכסים: מרת עדינה פלונצ'ק ע"ה, באתר כיכר השבת, 7 ביולי 2019
- ^ מ. ברגר, הגאון הגדול רבי יעקב אדלשטיין זצוק"ל, יתד נאמן, כ"ח שבט תשעז, עמ' 14
- ^ בנימין י. רבינוביץ, יומנציפאלי, יתד השבוע, ט"ו בסיון תשע"ג, עמ' 46-47
- ^ חזקי שטרן, כך נפתח 'זמן אלול' בישיבת 'רינה של תורה' | תיעוד, באתר כיכר השבת, 22 באוגוסט 2023
- ^ 1 2 מ. גרין, ויעשו כולם פריפריה אחת, יתד השבוע, חול המועד סוכות תשפ"ב, עמ' 10-26
- ^ ישראל הלוי, עולם הישיבות של הרב שטיינמן זצ"ל, המבשר קהילות, י"ט בכסלו תשפ"ב, עמ' 14-17
- ^ משה צבי, בית נאמן בכרמיאל, יתד השבוע, חול המועד סוכות תשפ"ב, עמ' 96-99
- ^ יוסי שטארק, השופט מתח ביקורת על היועמ"ש ודחה את מועד פינוי הישיבה, באתר בחדרי חרדים, 6 ביוני 2021
- ^ ר. גיל, בשורת הפריפריה - תחנה מס' 1: כרמיאל, יתד השבוע, י"ט באייר תשע"ח, עמ' 30-33